אתר "שומרים" פירסם היום (ראשון) את דלפת "מסמכי פנדורה". ההדלפה הכלכלית הגדולה אי פעם: קרוב ל-12 מיליון מסמכים הודלפו מ-14 חברות שונות בכל העולם שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות אוף שור. מרבית המסמכים הם מהשנים 1996 ועד 2020, אך ישנם גם מסמכים משנות השבעים של המאה הקודמת. מדובר בכמות המסמכים הגדולה ביותר - כ-3.5 מיליון - דלפה מסוכנות Trident Trust Company (BVI) Limited, הפועלת מאיי הבתולה. למעלה משני מיליון מסמכים דלפו מפירמת Alcogal בפנמה, וכ-1.8 מיליון מ-Asiaciti בסינגפור.

המסמכים הגיעו ל-ICIJ, ארגון התחקירנים הבינלאומי, שחלק אותם עם יותר מ-600 עיתונאים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת שפועלים במסגרתו, וביניהם הוושינגטון פוסט, הגרדיאן, הלה מונד, ה-BBC ורבים נוספים. "שומרים", באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב היה הנציג הישראלי בפרויקט.

לפי אתר שומרים, ההדלפה חושפת את השימוש הנרחב של ישראלים במקלטי מס כדי לרשום חברות ולנהל את עסקיהם. המילה "ישראל" מופיעה בלמעלה מארבעים אלף מהמסמכים המודלפים וצירוף המילים "דרכון ישראלי" אלפי פעמים נוספות. 565 ישראלים מופיעים כמוטבים סופיים של חברות, מה שמציב את ישראל במקום ב-16 מבין כלל המדינות המופיעות בהדלפה. את הרשימה פותחת רוסיה, עם קרוב ל-4,500 מוטבים, ואחריה בריטניה עם כ-3,500. רק 617 מוטבים סופיים הם מארצות הברית, מדינה שאוכלוסייתה גדולה פי למעלה מ-30 מזו של ישראל. לצד אנשי עסקים ישראלים מוכרים מופיעים בהדלפה גם עסקים קטנים יחסית שהעדיפו להירשם במקלטי מס. כך למשל נרשמה חברה באיי הבתולה כדי להפעיל בישראל מסעדה.

עם שחרור הפרויקט התפרסמו בתקשורת העולמית עשרות סיפורים שנחשפו בהדלפה וביניהם על ראשי מדינות כמו המלך עבדאללה מירדן, נשיא רוסיה ולדמיר פוטין וראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש, על פוליטיקאים מסרי לנקה, קניה, שוויץ פקיסטן ועל רשימה ארוכה של בעלי הון מוכרים בכל העולם.

בשומרים הדגישו כי כל עוד הדברים מדווחים כראוי לרשויות הרלוונטיות, רישום של חברות וניהול עסקים מחוץ לישראל הוא פרקטיקה חוקית ומקובלת. יחד עם זאת לניהול עסקים דרך רישום חברות במקלטי מס יש משמעות נרחבת מבחינת המדינה בשל 'הפסד' המסים שיכלו להיות משולמים מרווחי החברות. הקושי שנבע מרישום חברות - ובעיקר ענקיות טכנולוגיה במדינות שבהם מס החברות נמוך יחסית הוביל בקיץ האחרון להסכמה היסטורית בין המדינות החברות ב-G7 ביחס למס חברות גלובלי אחיד של 15%. חברות ה-G7 מקוות כי מדינות רבות נוספות יצטרפו להסכמה.

צלילה אל המסמכים המודלפים מגלה עד כמה מסועף רישום חברות ונאמנויות במקלטי מס ועד כמה מועטה האינפורמציה על בעלי השליטה ועל המוטבים הסופיים. לעתים גם כאשר המסמכים הנוגעים לחברה מסוימת כוללים אלפי התכתבויות רק בבודדים, מוזכר המוטב הסופי שלה אם בכלל.

עורך הדין ד״ר אבי נוב, הוא מומחה למיסוי בינלאומי המתגורר בשנים האחרונות בפורטוגל הסביר: "להקמת חברה במקלט מס יהיו לרוב שתי סיבות מרכזיות: הרצון לשלם מיסים בהיקף הנמוך ביותר האפשרי והרצון לשמור על חשאיות. בעל האחזקות אמנם נדרש לדווח לרשויות בארץ על אחזקותיו, אך המידע על מחזיקי מניות בחברות במקלטי מס אינו פומבי כפי שהוא ברבות ממדינות העולם וישראל ביניהן".

לפי אותו התחקיר, ח"כ ניר ברקת כי הפסיק להיות מעורב בעסקים. עתה מתברר כי עד שלהי 2019 הוא המשיך להחזיק מניות בכמה חברות. כשנבחר לכנסת העביר את מניותיו ל"נאמן עיוור" - אחיו אלי - וזאת בניגוד לכאורה להנחיות הכנסת. עוד מתברר כי אחת החברות שבה היו לו אחזקות בחרה להירשם באיי הבתולה מדינה ללא מס חברות, ולא בישראל שבה המטה ורוב העובדים. 

חברת איטורו הגיבה לתחקיר: "איטורו גרופ רשומה באיי הבתולה בהם מונהגת מערכת משפטית ורגולטורית מתקדמת ויעילה התומכת בעסקים גלובליים וחדשניים. איטורו גרופ כוללת ישויות משפטיות שונות. חלק הארי מהוצאות המס של הקבוצה משולמות בישראל כחוק וכדין".