תקשורת ומדיה

עתירה לבג"ץ נגד חוק האזרחות: "מפריד בין הורים לילדים"

לאחר שחוק האזרחות עורר סערה עם התנגדותם של מרצ ורעם ועבר לבסוף בכנסת,
מספר ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ נגדו: "לכנסת הייתה הזדמנות להעביר מן העולם, חוק גזעני ומפלה שמתייג את כל הפלסטינים באשר הם כסיכון ביטחוני"

מערכת ice | 25/4/2022 18:35

חוק האזרחות קואליציה (צילום יונתן סינדל פלאש 90)

האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם עתרו הבוקר (שני) לבג"ץ בבקשה לבטל את חוק האזרחות שלדבריהם מהווה: "עיגון מחדש של הסדרים שפוגעים בזכויות אדם בכוונת מכוון לפגוע, להקשות ולהרע, ללא קשר לצורך ביטחוני".

בעתירה סוקרים הארגונים את השינויים הדרמטיים שחלו בשני העשורים מאז נחקק חוק האזרחות לראשונה, וכן שורה של פתרונות שלדבריהם, הוסכמו על ידי חברים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולא נשמעה להם כל התנגדות של השב"כ, אך לבסוף הם לא נכללו בחקיקה משיקולים פוליטיים בלבד: "נמצא, כי אין כל הצדקה ביטחונית לשלול ממי שהותר להם לשהות בישראל והפכו ברבות השנים תושביה הלכה למעשה זכויות סוציאליות וביטוח בריאות ממלכתי, למנוע נגישות לשירותי רווחה ודיור, להגביל את אפשרויות התעסוקה והפרנסה שלהם, למנוע סיוע משפטי, ועוד ועוד".

עוד ב-

בג"צ הכריע: משפחות שכולות יוכלו לתבוע פיצויים מהרשות הפלסטינית

לכתבה המלאה

בעתירה אף התייחסו לזכויות של ילדים ונשים ומטעם העותרים נמסר : "אישה בעלת מעמד ארעי בישראל תלויה בבן זוגה, פעמים רבות נשים תעדפנה להיוותר בקשר עם בן זוג אלים, בתקווה שאז יינתן להן מעמד של קבע. אישה פלסטינית שלא תרצה לאבד את מעמדה, ולעתים את ילדיה בשל כך שתגורש בלעדיהם, עלולה לא להשתחרר מקשר אלים ומתעלל".

חוק האזרחות נחקק בשנת 2003, בשיאה של האינתיפדה השנייה, והוא קובע כי לא יתאפשר מתן היתרי שהייה בישראל לתושבי שטחי הרשות הפלסטינית. על פי דברי ההסבר של הצעת החוק, מטרתו היא ביטחונית , והוא נועד למנוע סיטואציה, שבה אדם שזכה למעמד בישראל מתוקף נישואים לאזרח או תושב ישראלי, ינצל זאת כדי לסייע לביצוע פיגועי טרור. בית המשפט, אשר פעמיים את חוקתיות החוק ברוב דעות זעיר, בהתבסס על כך שהחוק דרוש באופן זמני נוכח המצב הביטחוני.

עוד ב-

שיקלי: "בנט הציע לי תפקיד תמורת הצבעה בחוק האזרחות"

לכתבה המלאה

אולם מאז, במהלך השנים התמידה המדינה להאריך את הוראת השעה של החוק מטעמים ביטוחוניים, וכזכור במהלך חודש מרץ האחרון , עוררה הארכת החוק סערה, כאשר עבר לאחר שמפלגות מרצ ורע"מ החברות בקואליציה התנגדו לו. למרות שמטרתו המוצהרת היא ביטחונית, גורמים שונים בממשלה אמרו כי מטרתו דמוגרפית. כלומר מניעת השתקעותם של פלסטינים בישראל.

העותרים מסרו בהודעה לתקשורת כי: "לכנסת הייתה הזדמנות להעביר מן העולם חוק גזעני ומפלה שמתייג את כל הפלסטינים באשר הם כסיכון ביטחוני. במקום זאת בחרו חברי הכנסת לעגן מחדש הסדרים שפוגעים בזכויות אדם בכוונת מכוון לפגוע, להקשות ולהרע, ללא קשר לצורך ביטחוני. החוק פוגע בשורה ארוכה של זכויות יסוד, מפריד בין בני זוג, ובין הורים לבין ילדיהם וחותר תחת ערכיה של מדינה דמוקרטית".