לאחר שנים של מחלוקות מקצועיות האם אבל הוא סוג של מחלת נפש, בחודש שעבר הכיר איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי בהפרעת אבל ממושכת כמחלה פסיכיאטרית רשמית. ההפרעה נכנסה למדריך האבחון והסטטיסטי שלו להפרעות נפשיות. 

עוד ב-

בני גנץ: "מקרה איציק סעידיאן ניער את המערכת"

לכתבה המלאה

הפרעת אבל ממושכת כרוכה בתשוקה וכמיהה מתמשכת לאדם הנפטר שאיננו עוד. המומחים נתנו את אותותיהם המקצועיים מתי מדובר בהפרעת אבל (להבדיל מדיכאון): כאשר האדם סובל משיבוש זהות וחש סימביוזה מוחלטת עם הנפטר, כשהאדם נמנע מלהזכיר שהאדם מת וחש כאב רגשי עז (צער עמוק או כעס) הקשור למוות הנפטר. האבחנה מתייחסת גם לפן החברתי: כאשר יש קושי בהשתלבות חברתית מחדש והאדם נוטה לקהות רגשית, בדידות עזה ותחושת חוסר משמעות.

ביחד עם זאת, מומחים רבים אינם ממהרים להסכים עם האבחנה החדשה ומביעים התנגדות כיוון שלדעתם אבל הוא לא תהליך ליניארי ולא חוויה חד-משמעית שניתנת לקטלוג.  הם גם הביעו חשש מכך שחברות התרופות ינצלו את המצב וינסו לשכנע את הציבור שהם זקוקים לטיפול רפואי כדי לצאת מהאבל.