דעות
על ציבורים שחיים במציאות מדומה, וממשלה שעסוקה בכיבוי שריפות
בזמן שחלקים גדולים בחברה הישראלית מסרבים לתת לעובדות ולמציאות לטשטש את תפיסת עולמם, עסוקה הממשלה בעיקר בלטפל במשברים שהיא עצמה יוצרת. בינתיים, השעון מתקתק לרעתנו: החוסן נשחק והאיום גובר
ניתוח מעמיק של מצב העניינים בו שרויה כיום מדינת ישראל, מביא אותי למסקנה כי בעיה מרכזית נוגעת לציבורים רחבים בחברה הישראלית, שאינם מצליחים להבין את חומרת השעה. מדובר בציבורים המונעים אך ורק על ידי אידיאולוגיה – כאשר גם המציאות והעובדות אינן מצליחות לטשטש את תפיסת עולמם. גישתם מובילה את מדינת ישראל במדרון חלקלק אל עבר פי פחת, ומבלי שהם מוכנים לקחת אחריות על מעשיהם. חברה שיש בה ריבוי של פרטים מסוג זה אינה יכולה לשרוד לאורך זמן, במיוחד כשמדובר באזור כה נפיץ כמו המזרח התיכון.
התעלמותם של אותם ציבורים מהנעשה, באה לידי ביטוי מובהק בפרשנותם לאירועים קשים, ומתורגמת לעוינות כלפי כל מי שמציג עמדה שונה מעמדתם. חמור לא פחות הוא יחס מבזה מצד לא מעטים מהם כלפי משפחות החטופים, שכל חטאם הוא הרצון להחזיר את יקיריהם הביתה ממנהרות החמאס בעזה. עבור אותם ציבורים, כאן המקום להסביר באופן ברור את המצב בו ישראל נתונה:
*איבוד המעמד הבינלאומי – ישראל נתפסת כמצורעת בעיני רבות ממדינות העולם, עניין המשתקף בין היתר בהטלת סנקציות – קיימות ועתידיות.
*הידרדרות כלכלית וחברתית: פגיעה מתמשכת במערכות הכלכלה, החינוך והרפואה, ותהליך התרסקות הדרגתי של החוסן החברתי.
* חולשה ביטחונית: צבא שאינו מצליח כבר למעלה משנה וחצי להכניע את החמאס, לנטרל את האיום החותי ולייצר הרתעה באיראן. וחמור לא פחות: לא מצליח לייצר פתרונות לשחיקת הכוחות בשטח ולהביא לשוויון אמיתי בנטל.
הרושם שלי הוא שהממשלה הנוכחית מתמקדת בעיקר בכיבוי השריפות שהיא עצמה יוצרת, ללא כל חזון, תכנון או עיסוק משמעותי בתחומים חשובים לטווח הבינוני והרחוק. כל האורות האדומים כבר מהבהבים בעוצמה, והסכנה מתממשת לנגד עיני כל מי שמוכן להתבונן. ועדיין, הציבורים המדוברים – עיניהם אטומות מלראות ואוזניהם אטומות מלשמוע. זהו ציבור החי במציאות מדומה שיצר לעצמו בראשו, והוא מתעלם במופגן מכל מה שמתרחש סביבו.
אין לנו זמן רב להתעשת. השעון מתקתק לרעתנו. אם לא נדע כיצד לחבר את הציבור הזה אל המציאות האובייקטיבית, אנו נאבד את המדינה שלנו. גורל המדינה תלוי ביכולתנו להתמודד עם פער התפיסות הזה ולפעול לאיחוד כוחות סביב אמת עובדתית ומטרה משותפת.
עוד ב-
*הכותב, יצחק בריק, הוא אלוף במיל'. שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז, כיהן במשך כעשור בתפקיד נציב קבילות החיילים.
הכתבות החמות
.jpeg "מתי כספי בוכה, צילום: אלון לוין")
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.מנסה בכל כוחו להשאר בכותרות.יוני 06/2025/05הגב לתגובה זו0 1לימוד תורה ושמירת מצוות היא הערובה לקיום שלנו בארץ הזאת. מי שלא לומד ויש לו אפשרות להכנס ולצאת חרדי מהצבא שיתגייס. כרגע אין אופציה כזאת. גם לא החשמונאים. הצבא רוצה לחלן!! כור היתוך וכל הקשקוש הזה.סגור
