השיח הציבורי בישראל שמתלווה למערכה הצבאית מול איראן ממוקד בצדדים הביטחוניים של הלחימה, אלא שכבר עתה חשוב להביט בצורה מפוקחת על ההשלכות הכלכליות להתמשכות ניכרת של המלחמה, שבכוחן להשפיע דרמטית על הכלכלה הישראלית. כבר בחלוף כשבוע ברור כי מבצע "עם כלביא" מוביל לגידול משמעותי בהוצאות הביטחוניות של הממשלה, משפיע על היקף הכנסותיה, וכפועל יוצא מכך – ישליך על גודל הגירעון והחוב הממשלתי.

לפי אומדנים שונים שפורסמו בנוגע לעלות הוצאות המלחמה – ללא הוצאות מס רכוש בגין פגיעה באזרחים בארץ – העלות היומית של המערכה מוערכת בסכום הנע סביב 2.5-1.5 מיליארד שקלים. אין זה פשוט להעריך את הוצאות המלחמה ללא מידע מפורט על העלות המדויקת של כלל החימושים ואמצעי הלחימה השונים שבהם נעשה שימוש, עם זאת חשוב להציג אומדנים, הגם שאינם מדויקים, לגבי השפעות הלחימה על החוב הממשלתי ובהתאם על יציבותו של המשק הישראלי.

אומדן זה לוקח בחשבון את המיירטים של הטילים הנורים מאיראן בעלות מוערכת, פלוס-מינוס, של כמיליארד שקלים ליום. נתון נוסף הוא העלות היומית המצטברת של גיחות המטוסים לאיראן שנאמדת בכ-2.5 מיליון שקלים לגיחה כפול הערכה של כ-150 גיחות בממוצע, ומתייחסת בין היתר לעלויות הדלק, תחזוקת המטוסים, החימושים, וכן העלות המצטברת של שירות המילואים של אנשי צוות אוויר והמערך הטכני. לכך ניתן להוסיף את עלויות הגיוס המסיבי של חיילי מילואים אחרים בתקופה זו.

במונחים חודשיים, העלות הכוללת שפורטה לעיל אמורה להסתכם בסכום של כ-60 מיליארד שקלים לחודש לחימה. בתוך כך, תקציב הממשלה יושפע גם מן הירידה בהכנסות ממסים – זאת בשל הירידה החדה שחלה בפעילות במשק לאור המצב המיוחד בעורף, אותה ניתן להעריך באופן גס בכ-10 מיליארדי שקלים בחודש. מכאן, עשוי בשל חודש לחימה לגדול בכ-70 מיליארדי שקלים. בהקשר זה, חשוב עוד לציין כי על פי נתונים שפרסם החשב הכללי באוצר, בחמשת החודשים הראשונים של 2025, גדלו הכנסותיה של הממשלה בכ-39 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בהתחשב בנתונים הללו, אם נקזז מסך ההוצאות הצפויות לחודש של מערכה צבאית באיראן (כ-70 מיליארד שקלים), את תוספת ההכנסות הממשלתיות מתחילת השנה (כ-39 מיליארד שקלים) – הרי שנקבל שבתנאים שבהם הלחימה תימשך חודש אחד, היקף הגירעון הממשלתי צפוי לגדול בכ-31 מיליארד שקלים, לעומת הגירעון המתוכנן לשנת 2025 שנאמד בכ-100 מיליארדי שקלים.

אציין כי בשנת 2024 הסתכם הגירעון השנתי בכ-136 מיליארד שקלים, כלומר, שאם הלחימה באיראן אכן תימשך חודש אחד מדינת ישראל צפויה לסיים את השנה הנוכחית בגירעון דומה לזה של השנה שעברה. באשר לגירעון של השנה החולפת, חשוב להדגיש כי הוא הוביל לכך שהחוב הממשלתי גדל מכ-62% תוצר בסוף שנת 2023 לכ-68% תוצר בסוף שנת 2024. לפיכך, בהנחה שיתקיים רק חודש לחימה אחד, צפוי החוב הממשלתי להגיע לכ-72% תוצר.

כאן המקום להדגיש כי חלק מההוצאות שפורטו הן חד-פעמיות וקשורות ישירות ללחימה עצמה, אולם ככל שתימשך המערכה חוב הממשלה עשוי לגדול מידי חודש בסדרי גודל ניכרים בשל עלויות הלחימה ובשל התחייבויות ארוכות טווח הכרוכות בשיקום אזרחי, טיפול בנזקים ותמיכות חברתיות. מעבר להשלכות התקציביות הישירות, יש להביא בחשבון גם את התגובות האפשריות של השווקים הפיננסיים והמשקיעים, לרבות ההשפעה על דירוג האשראי של ישראל.

כמו כן, חשוב להדגיש שכל שינוי ברמת העצימות היומית של פעילות צה"ל ישנה את היקף ההוצאות ובהתאם לכך את האומדנים וההערכות שצוינו קודם, כמו כן התארכות של המלחמה, בעצימות שדומה לזו שראינו בימים הראשונים – תשפיע באופן ניכר על היקף החוב הממשלתי ובהתאם על מדדי יציבותה הכלכלית של ישראל.

אין כל ספק שתוצאות העימות הצבאי מול איראן עשויות לשנות לחיוב, את הסביבה הגיאופוליטית של ישראל, ולהשפיע באופן חיובי על פוטנציאל הצמיחה של המשק בטווח הארוך, ובהתאם לשפר גם את דירוגה הפיננסי. מאידך, השלכות המלחמה בטווח המיידי על היקף החוב הממשלתי, הפגיעה בצמיחה הכלכלית במהלך המלחמה והפגיעה בתשתיות בישראל כתוצאה מן הירי לישראל משפיעה בכיוון ההפוך. נדרש איזון עדין בין שיקולי הטווח הקצר לבין אלו של הטווח הארוך, ועל קובעי המדיניות להתחשב גם בשיקולים אלו בעת קבלת ההחלטות בנוגע לניהול עוצמת ומשך הלחימה. 

עוד ב-

במיליארדים: העלות האסטרונומית של שבוע המלחמה נגד איראן

לכתבה המלאה

*הכותב,  פרופ' נסים בן דוד, הוא כלכלן, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי וראש המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי.