דעות

האש לא מחכה: כך מתמודדים מול שריפות בתנאי קיצון

הקיץ הישראלי מביא עימו גלי חום, יובש ורוחות שמגבירים את סכנת השריפות ומצמצמים את זמן התגובה. ההיערכות המבצעית, השימוש בטכנולוגיה והפעילות המוקדמת בשטח הן קו ההגנה הראשון – אך גם לציבור יש תפקיד מכריע במניעת האסון הבא

רב טפסר אייל כספי | 27/8/2026 15:01 עקבו אחרינו בגוגל

רב טפסר אייל כספי (צילום כבאות והצלה לישראל)

הקיץ הישראלי מציב מדי שנה אתגר מבצעי משמעותי. גלי חום ממושכים, יובש עמוק, רוחות חזקות וריבוי ימי קיצון יוצרים תנאים שבהם אש עלולה להתפתח במהירות, להתפשט על פני שטחים נרחבים ולהגיע אל יישובים, תשתיות וצירי תנועה. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בתדירות השריפות ובעוצמתן, להתארכות עונת האש ולהצטמצמות חלון הזמן המאפשר לבלום את האירוע בראשיתו.

כבאות והצלה לישראל מגיעה לחודשי הקיץ ערוכה ומוכנה. תרחישי הייחוס, הערכות המצב והניסיון המבצעי שנצבר באירועי השנים האחרונות תורגמו לתוכניות פעולה, לפריסת כוחות, להגברת הכשירות ולחיזוק המענה המבצעי. לוחמי האש, המפקדים, עובדי המטה, המערך האווירי והמתנדבים – כולם ערוכים לפעול בכל זירה, בכל שעה ובכל רחבי המדינה.

בלב ההיערכות עומדת תפיסת מ.ע.ז – מרחב, עוצמה וזמן. שלושת הממדים מאפשרים לנו לקרוא את המציאות המבצעית, להעריך כיצד היא עלולה להתפתח ולהתאים אליה את המענה. ממד המרחב מחייב היכרות עמוקה עם מוקדי הסיכון, דרכי הגישה, היישובים והתשתיות החיוניות. ממד העוצמה עוסק בהיקף הכוחות, האמצעים והיכולות הנדרשים לכל תרחיש. ממד הזמן קובע את קצב הפעולה: גילוי מוקדם, קבלת החלטות מהירה וריכוז כוח בנקודה הנכונה. החיבור ביניהם מאפשר לנהל את המערכה ביעילות.

בימי קיצון אנו מתגברים כוחות, מקדמים אמצעים למוקדי הסיכון ומקיימים סיורים יזומים בשטחים פתוחים ובאזורי הממשק שבין יישובים לצומח. מרכזי השליטה עוקבים אחר תנאי מזג האוויר ואחר תמונת המצב הארצית, והמפקדים מקיימים הערכות מצב רצופות המאפשרות התאמה מהירה של הפריסה המבצעית. המוכנות כוללת שילוביות עם משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, גופי החירום, קק"ל ורשות הטבע והגנים.

מערכות חיזוי, אמצעי תצפית, יכולות אוויריות, מערכות שליטה ובקרה וטכנולוגיות מתקדמות מעניקים לכוחות בשטח תמונת מצב עדכנית ומסייעים למפקדים לקבל החלטות בזמן אמת. כל אלה נועדו בכדי לצמצם את התפשטות האש ולהגן על חיי אדם, על רכוש ועל הסביבה.

המניעה היא קו ההגנה הראשון. חלק ניכר מהשריפות בשטחים הפתוחים נגרם כתוצאה מפעילות אנושית. גחלת שנותרה בשטח, השלכת סיגריה, עבודות היוצרות ניצוצות או הדלקת אש ביום קיצון עלולות להצית בתוך דקות שריפה רחבת היקף.

הציבור הוא שותף מלא למוכנות. בימים שבהם מתפרסמות הגבלות יש להימנע מכל שימוש באש בשטח פתוח, להרחיק מקורות הצתה מצמחייה, לוודא כיבוי מוחלט של גחלים ולשמור דרכי גישה פנויות לכוחות החירום. זיהוי עשן או להבה מחייב דיווח מיידי ומדויק למוקד 102, בציון המיקום, כיוון התפשטות האש והסיכונים הסמוכים. חשוב להבין: ערנות ואחריות עשויות לעצור שריפה בטרם תהפוך לאירוע מסכן חיים. באזורים מיוערים נדרש להכיר את נתיבי המילוט ולפעול בעת חירום לפי הנחיות הכוחות.

הקיץ כבר במלוא עוצמתו, וכבאות והצלה לישראל ניצבת בחזית כשהיא מוכנה, דרוכה ופרוסה במוקדי הסיכון. לוחמי האש נמצאים בשטח ופועלים במקצועיות, בנחישות ובתחושת שליחות. הציבור בישראל יכול לדעת בביטחון: יש על מי לסמוך.