בסלון ישראלי מאד שיש בו מקרר ישראלי מדי (חצי אבטיח לא טרי, פלפלים אדומים דחוסים בקומה העליונה), מספרים לנו שני סלבס חמים אך זמניים (סהר שורש, היפה והחנון, בשבקין, הישרדות) סיפור עוד יותר ישראלי על קופסת חומוס ריקה, וליקוק מלא שביעות עצמית של השאריות באמצעות האצבע.

הפואנטה המאוד לא מקורית והמאוד לא מפתיעה היא ״טעם ישראלי״. קונספט חבוט ורמוס מכל עבר שאינו מביא כל חידוש או טוויסט מקורי בפרסומת למעדני מיקי.

ועוד גרוע מכך: גם הניסיון להראות את הישראליות הפשוטה והיומיומית במיטבה, שלכך אולי, אולי התכוון המשורר: מוחטאת. מה שעובר בעיקר זו ישראליות בהמית, מעושה, מלווה בתרבות אכילה לא אסטטית.

א. פרסומת נוכחית מעדני מיקי

נתן בשבקין אוכל כמו חזיר, לבוש בחולצת סיירת כשהוא עונד גורמטים על ידו וצווארו. סהר לא מצליחה לשחק את הישראלית השגרתית. היא קרועה בין להיראות כמו בייב הוליוודית, לבין להיות בת השכן הישראלית. אמביוולנטיות זו באה לידי ביטוי במשחק קלוש ולא משכנע.

באופן כללי הסרטון מתאמץ להיות מצחיק או אוטנטי או לייצר הזדהות אך הוא משיג את ההיפך הגמור. דווקא מעדני מיקי ששמרו כל השנים על גזרת הדבר האמיתי, המקורי, שיש בכל בית, אבדו את קור רוחם ונגררו לזירת ה\'כאילו\'. רק לפני כחודשיים-שלושה הלכו מעדני מיקי על קונספט של ניצחון במבחן טעימה עיוור: מסר פשוט, נחרץ ומשכנע, חסר יומרות. ואילו בקליפ הנוכחי יוצא המותג דוחה ולא טעים ונעדר יחוד.

ב. הפרסומת הקודמת של מעדני מיקי - \'המבחן של המדינה\'

המיצוב ׳טעם ישראלי׳ דורש מאמץ אינטלקטואלי ויצירתי הרבה יותר משמעותי כדי \"להיכבש מחדש\" במיוחד בתחום המזון. האמירה כל כך בנאלית שצריך לשבור את הראש כדי להגיש אותו מזווית אחרת. לדוגמא \"לגדול בבית ישראלי\" של תנובה נתן פייט רציני לרעיון ישן וקונבנציונלי.

דוגמא נוספת היא ביתילי שמתמודד באומץ ובמקוריות עם טריטוריית הישראליות בכך שהוא \'משחרר\' את העיצוב הישראלי מהעולם הנוסטלגי, ומכריז שיש ישראליות חדשה ועדכנית שאינה מאובקת ובכל זאת מקומית ומשלנו.

מעדני מיקי מדשדשים בקלישאה של ישראליות גמלונית עד מעליבה, ונתלה בסלבריטאים שבנו את עצמם בקונטקסט כלל לא קשור אליהם.

כדי לתחזק אסטרטגיה של \'טעם ישראלי\' ועוד בקטגורית החומוס והטחינה שם יש תחרות מצד אילנות גדולים וותיקים - צריך הרבה הרבה יותר ממה שהקליפ הקלוש מציע.