למלחמה זו השפעות נרחבות על הקשר האווירי הגלובלי ועל התעשייה כולה. אוקראינה היא מדינה עם נוכחות תעופתית חשובה לאורך ההיסטוריה, ובימי שלום המרחב האווירי שלה משרת את התעופה המסחרית לרוסיה ולמזרח הרחוק
הפלישה הרוסית לאוקראינה היא עליית מדרגה משמעותית במתיחות בין המדינות, אשר נמשכה מאז פלישת רוסיה לחצי האי קרים ב-27 בפברואר 2014. למלחמה זו השפעות נרחבות על הקשר האווירי הגלובלי ועל התעשייה כולה. אוקראינה היא מדינה עם נוכחות תעופתית חשובה לאורך ההיסטוריה, ובימי שלום המרחב האווירי שלה משרת את התעופה המסחרית לרוסיה ולמזרח הרחוק.
השפעת הסכסוך הצבאי בין רוסיה לאוקראינה על התעופה העולמית, עת השתלטו כוחות פרו-רוסיים על אזורי לוהנסק ודונצק, נרשמה כבר ב-2014. טיסת Malaysia Airlines, מאמסטרדם לקואלה לומפור ב-17 ביולי 2014, הופלה בטיל קרקע-אוויר רוסי בשמי מחוז דונצק בידי מורדים פרו-רוסיים. הפלת המטוס המלזי, אשר גבתה את חייהם של 298 נוסעים ואנשי צוות, הובילה לשינוי נהלי הטיסות המסחריות מעל אזורים שבהם מתחוללת לחימה.
כעת, כשהלחימה באוקראינה מתחוללת ביתר שאת, אנו רואים מספר תהליכים ותוצאות. ראשית, חברות התעופה המסחריות נמנעות מכניסה לא רק למרחב האווירי של אוקראינה, אלא גם למרחב של מדינות שגובלות באזור הסכסוך הפעיל – מולדובה ובלארוס (אשר הכניסה לתחומה נאסרה על-ידי האיחוד האירופי עוד במאי 2021 בעקבות תקרית טיסת ריאנאייר), וכן לחלקים מרוסיה שגובלים באוקראינה.
כתוצאה מכך, חברות התעופה נאלצות לסטות מהנתיב הקצר ביותר שחולף מעל אוקראינה ולטוס דרך טורקיה, רומניה, סלובקיה ופולין, תוך ספיגת השלכות תפעוליות משמעותיות. הראשונה, שריפת דלקים עודפת בהיקף ניכר אשר מובילה לגידול משמעותי בעלויות התפעול. השניה, התארכות זמני הטיסה אשר פוגעת בנוסעים ומגדילה את עלויות השכר והתחזוקה של חברות התעופה.
תוצאה נוספת של הפלישה היא אסקלציה של צעדים שנוקטות מדינות העולם כלפי רוסיה ולהיפך. תחבורה אווירית מבוססת על הדדיות, ולכן סנקציה שמטילה מדינה אחת על האחרת תיענה במרבית המקרים בסנקציה דומה. אחד הצעדים הראשונים שנקטו מדינות האיחוד האירופי כלפי רוסיה היה השעיית ההרשאה למטוסי חברות התעופה הרוסיות מלהיכנס למרחב האווירי של מדינות האיחוד.
הראשונות שנקטו בצעד זה היו פולין, בולגריה וצ'כיה, ואליהן הצטרפו מדינות האיחוד האחרות. בתגובה רוסיה אסרה כניסה של חברות תעופה אירופיות לתחומה. לכך יש השלכות נרחבות על זמני הטיסות ועלויות תיפעול הטיסות למזרח הרחוק מאירופה, שכן הנתיב הקצר ביותר עובר מעל רוסיה.
תוצאה שלישית אשר מתעצמת כבר עכשיו היא פגיעה בחברות התעופה הרוסיות עקב סנקציות אמריקניות ואירופיות. האיחוד האירופי אסר על המשך החכרת מטוסים ומסוקים לגופים בפדרציה הרוסית, ובכלל זה תחזוקה וביטוח. צעד זה עשוי להוביל לגריעה של כמחצית מצי המטוסים בתפעול רוסי. סנקציה נוספת שכרגע לא ברור אם תתממש היא ניתוק רוסיה ממערכת סוויפט להעברת כספים בין גופים שונים.
לבסוף, ללחימה יש השלכות על התעופה המסחרית האוקראינית. מאז הפלישה הרוסית למדינה הושבתה למעשה התעופה המסחרית האוקראינית. להשבתה זו השלכות משמעותיות על הכלכלה המקומית. עוד לפני הפלישה דרשו חברות החכרת המטוסים שלהן היו חוזים עם חברות תעופה אוקראיניות (במיוחד UIA) לפנות את המטוסים הללו משטח המדינה. לאחר הפלישה הותקפו שדות תעופה ומתקני תעופה ברחבי אוקראינה.
דוגמא לכך היא תקיפת שדה התעופה גוסטומל הממוקם כ-30 ק"מ מהבירה קייב. בשדה זה פועלת חברת ייצור המטוסים אנטונוב, וממוקם בה צי מטוסי התובלה הייחודי של חברת Antonov Airlines (ביניהם מטוס המטען הגדול בעולם, האנטונוב 225). בשלב זה קשה לדעת מה המצב של תשתיות התעופה וחברות התעופה האוקראיניות, אך ניתן להעריך שהלחימה פגעה קשות בתחבורה האווירית האוקראינית.
איש אינו יודע עד מתי תמשך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וככל הנראה, צפויות להיות התפתחויות רבות בימים הקרובים. השלכות הלחימה על התחבורה האווירית היא דוגמה כיצד אירוע אזורי משפיע בצורה גלובלית על תחום פעילות מסחרי. לכשתסתיים הלחימה יחל שלב השיקום של תעשיית התעופה באוקראינה, אשר עשוי להיות ממושך ויקר לביצוע. ימים יגידו.
הכותב ד"ר עוזי פרוינד פיינשטיין מומחה לכלכלת תעופה מהחוג ללימודי תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת
