המחקר מראה שכמעט 90 אחוז מהחומרים בתקשורת מגיעים על ידי בעל יחצנים, דוברים (תקיש בגוגל תמצא שני אייטמים על כך), קרי 90 אחוז מהזמן של העיתונאים נחסך על ידי יחצנים (עיגלתי) בוא נגיד - רק 50 אחוז מהעבודה נעשית על ידנו בהנחה שאין יחצנים, העיתונאים לא יכולים לטרוח ולבדוק את האייטמים שהם כותבים בצורה עצממאית, כל מידע שמגיע - או שלא מתפרסם ונחסך מעיני הציבור כי אין זמן לבדוק אותו או שמתפרסם ללא בדיקה אי לכך - העיתונים זוכים לביקורת על כך שאינם מביאים מידע ראוי או נתבעים על פרסום מידע שלא נבדק פשיטות רגל, או ירידת מעמד העיתונאים לאשפתות. אגב, על כל שחקן במשק עם איש יחסי ציבור יש שחקן מתחרה. כלורמ האינטרסים והאינטרסים ההפוכים מוקדמים על ידי יחצנים בצורה תחרותית וכך נשמרת לה מערכת איזונים ובלמים. תופעה נוספת שהיתה מתקיימת - יחצן הוא מתווך בין בעל אינטרס אחד לשני. העיתונאים הם בעלי אינטרס לחשוף מידע. במיה ולא היו יחוצנים, לא היה שחקן מתווך שכזה והלקוחות היו הופכים לזהירים הרבה יותר ללא איש מקצוע לצידם. ואם צריך להצדיק את קיומנו, אם לנאשם ברצח מגיע עורך דין. לכל בעל אינטרס מגיע יחצן. מעניין אותי לראות הצעת חוק שתאסור על קיומנו

אולי העיתונאים היו מרימים את ישבנם מהכסא ויוצאים לחפש כמו פעם סיפורים בשטח. היום הם כמו טלפניות מקבלים הודעות במייל וחוזרים בטלפון. אז עולם ללא יחצ"נים היה עולם כנראה ללא תקשורת - כי העיתונאים פשוט לא היו מביאים את הסחורה. בודדים הם העיתונאים הוותיקים שיודעים איך להביא אייטם. יש כמה מצויינים בזה אבל פרט להם. מדובר באנשים שחושבים שהשמש זורחת להם מה...

עיתונאים - היזהרו מממי פאר. מילה שלו זה לא מילה. הוא מגזים באופן פראי. יבטיח לכם הבטחות, וישכח מהכול למחרת היום.

אתי פתחה לי לפני שנים רבות צוהר לדוברות וליח"צ עוד כשהיתה דוברת מיתולוגית במשרד המשפטים. למדתי ממנה רצינות מהי, חריצות, מזג נוח לבריות, תחכום וגם הגינות. בהצלחה ענקית!