נדל"ן ותשתיות

העניק קרקע במתנה לאחיו והתחרט - מה קבע בית המשפט?

אדם קיבל מתנה מאחיו, רץ להתלונן על כך שהוא מבצע חריגות בנייה וכשהאח שמע על כך - הוא ביקש לחזור בו משום שההסכם לא נרשם בטאבו. מה קבעו השופטים ומדוע היה חשוב להם להשכין שלום בין האחים?
איציק יצחקי | 
קרקעות-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
אדם העניק לאחיו קרקע במתנה, האח הגיש תלונה לוועדת תכנון ובנייה על חריגות בנייה של אחיו נותן המתנה והראשון, בתגובה, דרש לבטל אותה - זה אולי נשמע כמו התחלה של סיפור, אבל זה אירוע אמיתי לגמרי שהגיע בימים האחרונים לפתחו של בית המשפט.
הסיפור החל בינואר 2021, אז העניק בעל הקרקע, המערער, את חצי מקרקע לאחיו במתנה. המתנה לא נרשמה בטאבו, ומכאן שמותר היה לבטל אותה בתנאים מסוימים, מה גם שהאח טען כי זכה להתנהגות מחפירה לכאורה מצד אחיו מקבל המתנה. הבקשה לביטול המתנה הגיעה באוקטובר 2022, מחמישה טעמים שונים: א. הגשת תלונה לוועדה לתכנון ובניה נגד המערער; ב. חסימת החניה ודרך הגישה לביתו של המערער; ג. הצבת חפצים וחסימת רכבי המערער ואשתו כשהם חונים ליד דירתם; ד. גדרות המונעות את הכניסה לדירה; ה. התנכלות כלפי המערער ואשתו מצד המשיב ובני משפחה אחרים, בעידוד המשיב, אשר חייבו נקיטת הליכים בבקשות למתן צווי הגנה.
האח, מקבל המתנה, השיב בבית המשפט כי התלונה אכן הוגשה על ידו בספטמבר 2021, רק לאחר שהמערער סגר את השטח המשותף בשני שערים חשמליים שלא כדין. לכן בית המשפט מתבקש לא לראות בהגשת התלונה כהתנהגות מחפירה המצדיקה חזרת המערער מהתחייבותו לתת מתנה. לגבי חסימת החניה ודרך הגישה לביתו של המערער טען כי אין אמת בטענה זו כעולה מגרסתו של המשיב וחקירתו הנגדית. בנוגע להצבת חפצים וחסימת רכבי המערער ואשתו כשהם חונים ליד דירתם, האח הסביר כי לא ניתנו הוכחות או ראיות ולכן אין לייחס להן כל משקל ראייתי.
מקבל המתנה השיב גם לגבי בניית גדרות המונעות את הכניסה לדירה והסביר כי "בניית הגדרות נעשתה בכדי למנוע סכנה בטיחותית הנשקפת לילדיו הקטנים, וללא כל כוונה לקבוע עובדות בשטח או להשתלט על רכוש משותף". לגבי טענת ההתנכלות כלפי המערער ואשתו מצד המשיב ובני משפחה אחרים, הוא טען כי אין כל הוכחה לכך.
השופט ניר זיתוני ציין כי הגשת תלונה במסגרת הליך משפטי תקני לא נחשבת להתנהגות מחפירה. בכך, נדחתה בקשת המערער לביטול המתנה.
 


הערעור למחוזי בחיפה, שהוגש בספטמבר 2022, חזר בעיקר על אותן טענות. האח טען כי הגיש את התלונה לרשויות בשל סגירת השטח המשותף בעזרת שערים לא חוקיים, ואין לראות בכך פעולה מחפירה. הוא גם הכחיש את יתר טענות המערער בנוגע לחסימת הדרך והתנכלות.

השופטים בבית המשפט המחוזי, חננאל שרעבי, אספרנצה אלון ואריה נאמן, דחו את הערעור, וקבעו כי המחלוקת העיקרית נוגעת לחוסר הסכם שיתוף בתנאי השטח בין האחים. הם ציינו כי המערער הגיש קודם תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, אך מחק אותה ללא הסבר מספק. השופטים קבעו כי המתנה נשארת על כנה, ובכך למעשה דחו את בקשת המערער.  "כל צד ציפה לגמישות רבה יותר מהצד השני", סיכמו בפסק הדין. "במצב דברים זה שוכנענו לא לעשות צו להוצאות, ובכך תהא תרומתנו להשבת השלום בין האחים, בתקווה כי ישכילו להסדיר החלוקה והשימוש ביניהם במקרקעין בהסכמה ובדרכי שלום".


השבוע פרסמנו גם את סיפורו של עורך דין שזייף צוואות והשתלט על נדל"ן. כתב אישום חמור ומקיף הוגש נגד עו"ד רונן שחר מתל אביב ולפיו הוא השיג מסמכים שנגנבו מדירות של קשישים שנפטרו והשתמש בהם כדי לזייף צוואות וכך ניסה להשתלט על נכסיהם. במקרה אחר, משפחה טענה לבעלות על שטח ענק. התובעים טענו כי המשפחה קיבלה לפני כמאה שנים, שטח בגודל של כ-50 אלף דונם במתנה מהסולטן העות'מאני. המדינה טענה בתגובה כי אין מספיק ראיות לכך.
 

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה