נדל"ן ותשתיות

"בתוך 7 חודשים שכר המארגנים צנח ב-85%": הקרב שמגיע לכנסת

בחודש אוגוסט קבע יו"ר הרשות להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, כי שכר המארגנים בפרויקטים של התחדשות עירונית יוגבל, וינוע בין 5-30 אלף שקל. בלשכת המארגנים תוקפים: "במקום להוזיל את עלות הפרויקטים, פוגעים בבעלי הדירות ופרויקטים נתקעים". ומה ההסבר של הרשות?
איציק יצחקי |  5
אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (צילום ברונו שרביט, לעמ, פלאש 90/ נתי שוחט)
המתיחות בין מארגני הפרויקטים בהתחדשות עירונית לבין יו"ר הרשות להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, הגיעה לשיאה בקיץ האחרון. במברגר קבע כי שכר המארגנים בהתחדשות עירונית יוגבל לעד 30 אלף שקל, מה שגרר ביקורת כלפיו. בסביבתו של במברגר סיפרו כי הוא רצה להקטין את תופעת ה"מעאכרים" ובמקביל - להילחם בתלות של התקדמות הפרויקט במארגן. אלה, מנגד, טענו כי שכרם מבוסס על ליווי של שנים ארוכות, שלעתים מסתיים בלא כלום, והסיכון הזה צריך להיות מגולם במחיר.
כאמור, המאבק בין במברגר לבין המארגנים הגיע לשיאו עם ההחלטה בחודש אוגוסט. הרשות הממשלתית קבעה את הגבלת השכר, שיתחיל ב-5,000 שקל לדירה ויטפס ככל שהפרויקט מתקדם, כששר הבינוי והשיכון, יצחק גולדנקופף, תמך בכך וטען כי "המטרה היא ריסון שכר המארגנים", וההמלצה של במברגר, שלא לאפשר להם לקבל שכר של 2% מהעסקה, בדומה לשכר המתווכים, נכנסה לתוקף בפרויקטים רבים.
על השאלה איך כל זה מסתדר עם הרצון לקדם פרויקטים להתחדשות עירונית, ינסו לענות בישיבה מיוחדת שתתקיים היום בוועדת הפנים של הכנסת. נציגי המארגנים יטענו בישיבה כי השכר לא תואם את העבודה הרבה שהם משקיעים בקידום הפרויקט. כיום, ההמלצה היא להגביל את שכרם, אבל בשלבים. עבור פרויקט שיגיע עד בחירת היזם, טווח השכר יהיה 5,000-12,000 שקל. כאשר יתקיים הליך לבחירת היזם במרכז, השכר ינוע בין 8,000-15,000 שקל. כאשר המארגן ילווה את הדיירים עד קבלת המפתח, הוא יכול לגבות 16-24 אלף שקל לדירה. אם המארגן פעל לקידום התכנון, הוא יוכל להרוויח עד 30 אלף שקל, לא כולל עלויות התכנון.

מי תוקע מקלות בגלגלים? פרויקט התחדשות עירונית (פלאש 90/ ישראל הדרי)
תחת הכותרת "מדיניות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, להכחדת פעילות 'מארגנים', נעשית ללא פיקוח ציבורי תוך פגיעה במאמצים לקידום התחדשות עירונית", ייערך דיון מהיר של ח"כ ולדימיר בליאק וקבוצת חברי כנסת, בו תיבדק לעומק הטענה לפיה ההחלטה של הרשות ובמברגר תוקעת פרויקטים כאלה. מצד אחד, לא ברור מדוע עולה טענה כזו כשהאינטרס של הרשות הוא ממש להכשיל פרויקטים, אבל מצד שני - המארגנים לא מבינים איזו סיבה יש לה להיכנס למלחמות איתם.
לישיבה הוזמנו לא רק נציגי משרד הבינוי והשיכון, אלא גם נציגי האוצר, משרד המשפטים, לשכת שמאי מקרקעין, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מינהל התכנון, הפורום להתחדשות עירונית, התאחדות הקבלנים וכמובן לשכת המארגנים בהתחדשות עירונית - היו"ר אלון וייזברג והמנכ"ל אבי ברוקס.
נציגי הרשות מתכוונים לטעון בדיון כי המטרה היא בכלל למנוע הוצאות בלתי סבירות של הדיירים, מה שבעצם הופך לגורם העיקר שמעכב פרויקטים כאלה. מנגד, בלשכת המארגנים העבירו חוות דעת לקראת הישיבה, בה הבהירו כי "בחודש אוגוסט 2024 פרסמה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית את מדיניותה לעניין שכר טרחת המארגן. אף שפרסומי הרשות בנושא הוגדרו כהמלצות בלבד, הרי שהשפעתם הייתה מיידית ועמוקה. בהתאם להנחיית הרשות החלו מינהלות מקומיות להתחדשות עירונית למנוע קידומים של פרויקטים בהם נקבע שכר הטרחה מעל התעריפים עליהם המליצה הרשות.
עוד הם ציינו כי "בתוך 7 חודשים נחתך שכרם של המארגנים בשיעור של 85%. הפגיעה בשכר המארגנים יצרה תופעה בעייתית, מארגנים רבים שביקשו להגן על שכרם סגרו את עסקיהם וחדלו לייצג בעלי דירות, במקום זאת החלו לספק את שירותיהם כנציגי היזם, באופן שבו רגולציית החוק וכן הרגולציה להגבלת שכר הטרחה אינה חלה עליהם. כך הפכה מדיניות שנועדה להוזיל את עלויות הפרויקטים למדיניות שמכחידה את פונקציית הייצוג של בעלי הדירות, לטובת הרחבת פעילותם של מחתימים מטעם היזם, אשר אינם כפופים לרגולציה - באופן הפוגע ישירות בבעלי הדירות".
מטעמו של ח"כ ארז מלול, שגם הוא ביקש לערוך דיון בעניין, נמסר כי "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית החלה לקדם מדיניות שנועדה להכחיד את מקצוע 'המארגנים' וזאת, ללא שום תהליך ציבורי, ללא בחינת תרומתם של אנשי המקצוע להאצת יישום מדיניות ההתחדשות העירונית ומבלי שנבחנו ההשלכות של תהליך זה. מקצוע המארגן חייב אסדרה, קביעת קריטריונים מקצועיים, עיסוק בשיעורי שכר הטרחה והכרה בשכרם כחלק מהוצאות היזם לפי תקן שמאי 21.1".
תגובות לכתבה(5):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 5.
    מדובר במקצוע חדש ומאוד רווחי
    דויד 03/2025/11
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מארגן שלוקח כמה פרוייקטים ויש כאלו שלוקחים כמה עשרות יכול להתעשר ברמות מטורפות של מאות מיליוני שקלים ומעלה הוא עוקף בסיבוב עורכי דין.שמאים.אדריכלים.מהנדסים.ועוד זה מתחיל מאחוז עד שלושה אחוז מהכנסות היזם בפרוייקט ופרוייקטים כאלה זה פרוייקטים של מילארדים.תעשו את החשבון לבד לא פלא גם המדינה התעוררה בנושא אנשים הכי בכירים במדינה לא מגרדים אחוז מהסכומים הללו וזה מפריע גם להם הנושא וכמו בישראל שעולים על משהו רווחי מהר מאוד יבלמו את הנושא .אמנם הכסף הוא על בסיס הצלחה רק אם אשרו את הפרוייקט אבל ההמתנה הארוכה לכסף בסוף תמיד משתלמת אבל זה דורש המון סבלנות.
    סגור
  • 4.
    רוב המארגנים זה חלטוריסטים שקרנים ונוכלים
    ירון קורן 03/2025/11
    הגב לתגובה זו
    1 0
    צריך מאוד להיזהר מהמארגנים, יש הרבה שהדבר היחיד שהם מארגנים זה כסף לחשבון בנק שלהם ודופקים את בעלי הדירות בכל מיניי קומבינות ומכירת מכרזים
    סגור
  • 3.
    אולי יפרסמו המארגנים מה הרווח שלהם (ל"ת)
    קשה קשה 03/2025/10
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 2.
    צריך להסדיר את הנושא ולקבוע תקנות
    אבי 03/2025/10
    הגב לתגובה זו
    0 0
    זה לא הגיוני שמארגנים של כמה פרוייקטים יקבלו מאות מיליוני שקלים שכר טרחה ואין להם אחריות על כלום מבחינה חוזית מדובר בכסף קל היום פרוייקט ממוצע של כמה מאות דירות מניב שכר טרחה של עשרות מיליונים למארגן זה לא סביר וזה עלול לפגוע ברווחיות של הפרוייקט
    סגור
  • 1.
    עכשיו להגביל את שכרם של עורכי דין- לבטל את הקרטל
    גיא 03/2025/10
    הגב לתגובה זו
    1 0
    עורכי דין לוקחים 1.5% מפרוייקטים של מיליארדים ללא הצדקה.
    סגור