נדל"ן ותשתיות

מהנדס עיריית תל אביב חושף: "עזריאלי ויתרה על שטחי מגורים במגדל"

אודי כרמלי הפתיע כשסיפר במפגש שנערך בתל אביב: "יש מגמה, שדווקא היזמים עצמם מובילים, לעניין של הסבת המגורים לתעסוקה". הדברים נאמרים בצל רעיונות שעלו לשינוי ייעוד משרדים למגורים - ולא להפך
איציק יצחקי | 
אודי כרמלי (צילום ויקיפדיה מיסטר גוורציאן היודע דבר,ניאו מדיה)
ישראל עולה לגובה וצריך לדעת איך לתכנן את זה. במפגש שנערך בנושא בתל אביב, בשיתוף בכירי ענף התכנון, הבנייה והנדל"ן חשף מהנדס עיריית תל אביב, אודי כרמלי, עובדה מעניינת על מגדלי עזריאלי. בכנס ענו גם על שאלות מורכבות: איך בונים לגובה בלי לאבד את העיר, איך מתכננים צפיפות ואיך יוצרים מרחב עירוני חכם.
כרמלי, מהנדס העירייה הותיק, סיפר כי קבוצת עזריאלי ויתרה על בניית מגורים במגדל הספירלה. "אנחנו לומדים בדרך הקשה שלא כל בניין יכול וצריך להיות כזה ובזמן האחרון יש מגמה, שדווקא היזמים עצמם מובילים, לעניין של הסבת המגורים לתעסוקה - כמו במקרה של עזריאלי ומגדל הספירלה שחלק המגורים בו הולך להתבטל", חשף.
הסיפור הזה מעניין כיוון שלא מעט פעמים שמענו בעבר על הרצון להפוך מגדלי משרדים למגורים, במטרה להגדיל את ההיצע הנמוך של דירות ולהוריד ממכסת המשרדים - שממשיכים לבנות בכמות גבוהה ובעיקר באזור המרכז. 
"בניה לגובה זו אומנות, כי צריך לחבר בין כל האינטרסים", הוסיף כרמלי בכנס משותף של בית ונוי ומרכז הנדל"ן. "צריך לתכלל מספר מערכות שיעבדו ביחד – תחזוקה  שהולכת ומשתכללת, הפן המשפטי – האם מותר או לא מותר לבצע משהו ויש את העניין הבירוקרטי, הסיפור הגדול הוא כיצד השטח עובד? מה קודם למה? הולך הרגל או המשאית עם האשפה? צריך להבין שבניין שיש בו תעסוקה, מכניס עשרות משאיות ביום לתוך המערכת העירונית שצריכה לקבל אותן, צריך לראות שזה לא מתנגש עם התושבים".
עוד הוסיף: "במקומות שיש בעיקר מגורים, יזמים מגיעים למסקנה שלא שווה לבנות עוד מגורים ומסיבים לתעסוקה. יש הרבה מאוד שיקולים - הנדסיים, תכנוניים , יזמיים, שגורמים לעשות את הצעדים. תפקידנו לאזן".
כרמלי התייחס גם לעניין המטרו ואמר: "אנחנו לא רוצים עיר רק להייטקיסטים או לעשירים, רוצים לבנות רקמה עירונית כשלפעמים המאבק הוא על מדרגה של 7 ס"מ בהיקף של בניין. כל נושא ההגבלות על בניה ליד המטרו הוא שטויות - רקמה עירונית ומערכות תחבורה יודעות להסתדר. כולנו מסתובבים בחו"ל ורואים את זה ואין סיבה שכאן לא נדע לשלב".
יואל אבן, מהנדס עיריית ירושלים, נכח גם הוא בכנס ודיבר על הבניה לגובה בירושלים. "לא הגזמנו עם הבנייה לגובה. אני אמנם בעד מגדלים, אבל זו לא הייתה מדיניות של העירייה", אמר. "המגדלים הם חלק מסל כלים תכנוני. כמעט בכל פרויקט של בנייה לגובה יש גם בנייה מרקמית נמוכה, ובשנת 2024 רק 30% מהבניינים היו מעל 20 קומות".
על העתירה נגד מגדל אפשטיין בירושלים אמר: "העותרים נגד מגדל אפשטיין, ה'בורג' ח'ליפה הירושלמי', מפעילים הרבה מניפולציות, ואני שמח שהוועדות תומכות בפרויקט. זה לא הבניין הגבוה ביותר בעיר. הכנסנו לפרויקט אלמנטים רבים נוספים: שטחים ציבוריים, רחבה פתוחה, עשר קומות של דיור להשכרה, תעסוקה ומלונאות. זה פרויקט נכון וטוב".
ג'ימי פון קלמפרר, נשיא משרד האדריכלים KPF, התייחס גם הוא לתכנון של מגדל הספירלה בעזריאלי (שלאחרונה השיקה מגדל חדש בן 30 קומות) והוסיף: "בסמוך לאחד ממוקדי התחבורה המרכזיים בעיר תכנן המשרד את מגדל הספירלה במרכז עזריאלי. המגדל, בן 91 קומות, נמצא כיום בבנייה ויהיה הבניין הגבוה בתל אביב. הוא מתוכנן בעירוב שימושים של משרדים, מלון, דירות מגורים ומסחר. אפשר להגיע למשרד, לשהות במלון או להיכנס למסעדה ברום הבניין ולראות את הנוף של כל תל אביב", תיאר פון קלמפרר.
את צורת המגדל פיתחו במשרד מתוך דיאלוג עם שכניו. "כשאנשי עזריאלי הגיעו לניו יורק לדון בתכנון, הסתכלנו על היופי של הצורות של המגדלים הקיימים, והבנו שיש לנו כאן צורות טהורות", סיפר, בהתייחס למגדל העגול, המשולש והמרובע במתחם. הספירלה נועדה ליצור מערכת יחסים עם המגדלים האלה: היא שונה בבסיסה, וככל שהיא עולה היא צוברת תנופה ונעשית צרה יותר. גם הפרופורציות משרתות את התוכן: הבסיס הרחב מתאים לקומות משרדים, והחלק הצר שלמעלה למגורים ולמלון".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה