מי שחשב שמחירי הדיור משתוללים רק באזורי הביקוש, שיחשוב שוב. המכרזים לרכישת קרקעות לבניית צמודי קרקע מאמירים בהתאם ומלמדים על יישור קו, מעתלית הסמוכה לים והקריות בצפון ועד דימונה ומיתר בדרום
לא אחת דובר על מחירי הדיור המאמירים שעלו רק בשנה האחרונה ביותר מ-10% ויצרו שוק נדל"ן רותח במיוחד. אלא שבקרב רוכשי הדירות עלול היה להיווצר רושם מוטעה, לפיה העלייה האמורה נכונה לאזורי הביקוש בלבד – דוגמת תל אביב, הרצליה וערים נוספות בשרון הזוכות לביקושים גבוהים.
אלא שהמציאות בשטח שונה בתכלית. במקביל לאותה עלייה של מחירי הדיור, ישנה עלייה משמעותית במדד תשומות הבנייה ובנוסף כל אלו משפיעים גם על מחירי הקרקעות העומדות למכירה עבור בנייה עצמית של צמודי קרקע.
דוגמאות בולטות הן מיתר, יישוב יוקרתי הסמוך לבאר שבע, בו עלות קרקע ופיתוח הנה בסדר גודל של 1-1.2 מיליון שקל, עבור מכרז שיצא לכ-300 חלקות על שטח שבין 350-560 מ"ר; קיבוץ נווה ים הסמוך לעתלית, בו נעים מחירי הקרקעות סביב 2.2-2.5 מיליון שקל וגולת הכותרת היא שכונת השחר בדימונה, ספינת הדגל העירונית המציעה סביבת מגורים יוקרתית ואטרקטיבית. השכונה משתרעת על פני כ-1,200 דונם וצפויה לכלול כ-3,200 יחידות דיור בתמהיל מגוון הכולל צמודי קרקע בבנייה רוויה, דירות גן, קוטג'ים ופנטהאוזים.
אשר לבנייה העצמית, קרקעות על שטח של 500-600 מ"ר שנקנו בשנה החולפת בסדרי גודל הנעים סביב 300 אלף שקל, רשמו עלייה חדה במיוחד תוך קצת יותר משנה ונמכרו במחירים של בין 450 אלף שקל לחצי מיליון שקל – לא עניין של מה בכך כאשר מדובר באזור המרוחק מאוד מאזורי הביקוש.
"שכונת השחר מתפתחת בצעדי ענק", אומר ראש עיריית דימונה, בני ביטון. "כמו עוד כמה מיזמים שהוקמו בעיר בשמונה שנות כהונתי, היא גאוותי, ולראיה - ילדיי שבו ממרכז הארץ להתגורר בדימונה, בשכונת השחר כמובן".
מי שמנתח את הסיבות לעלייה הוא שמאי המקרקעין אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין והבעלים של משרד דנוס-להט. "עליית המחירים היא שילוב של שלושה גורמים", הוא קובע. "ראשית – יש את ההיבט הבריאותי. הציבור מבין את חשיבות המרחב האישי, בטח בתקופה בה יוצאים לעיתים קרובות ל"חופשה ביתית" עם מחלות ובידודים. בנוסף, ההיבט הכלכלי משפיע, לפיו כל שכבות האוכלוסייה מעדיפות לרכז את ההשקעות בישראל. כשאתה פחות נוסע ומבלה, אתה משקיע בנכסים בהם התמורה לרווח האישי גבוהה".
הגורם השלישי על פי דנוס מתייחס לכך שהבנייה הנמוכה בכלל וצמודת הקרקע בפרט, נזנחה בשנים האחרונות. "רשויות השלטון והתכנון התעסקו בבנייה רוויה וזה יצר סוג של מחסור. יש משבר דיור לפתור וגופי התכנון נתנו פחות דגש לבנייה שלא משנה את ההיצע בצורה דרמטית", הוא מסביר. "הפעילות לא לגמרי נפסקה, אבל בהחלט ירדה, וכעת חוזרת נוכח הביקושים. הכל יחד יצר הייפ גדול סביב בנייה צמודת קרקע, וזה בהחלט בא לידי ביטוי במכרזי מינהל, עם כמויות המתמודדים והתוצאות".
