מדדים ומחקרים

סקר חדש: רוב מוחץ מתנגדים לסירוב שירות - גם מתוך שחיקה

סקר חדש של INSS, הקיף נושאים כמו אמון במוסדות המדינה, תמיכה בהמשך הלחימה, סוגיית החטופים, עמדות לגבי היום שאחרי בעזה, המצב בגבול הצפון, סוגיות של גיוס לצה"ל ויחסי החוץ של ישראל; כמה אחוזים מאמינים בממשלה?
מערכת ice | 
מבצע מרכבות גדעון (צילום דובר צהל)
סקר דעת קהל רחב היקף שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בסוף חודש מאי 2025, מציג תמונה מורכבת של הלך הרוח בציבור הישראלי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 952 נשאלים, יהודים וערבים.
על פי ממצאי הסקר, צה"ל ממשיך ליהנות מאמון רחב בציבור, כאשר כ-75.5% מהמשיבים הביעו אמון גבוה או די גבוה בצבא, לעומת 21% בלבד שמביעים אמון בממשלה. הפערים בולטים במיוחד בין יהודים לערבים, בקרב יהודים 88% הביעו אמון בצה"ל ורק 26% בממשלה, בעוד שבקרב ערבים רק 26% הביעו אמון בצה"ל ו-4% בממשלה.
גם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, זוכה לאמון רחב יותר מראש הממשלה, 56% מהמשיבים נותנים בו אמון לעומת 31% בלבד בראש הממשלה בנימין נתניהו. ביחס למבצע בעזה, 61% מכלל הציבור מאמינים שצה"ל ינצח, בקרב היהודים מדובר ב-69.5%, בעוד שרק 8.5% מהציבור הערבי חושבים כך. עם זאת, רק 10% מהציבור מאמינים כי מטרות הלחימה יושגו במלואן, ו-44% סבורים שהן יושגו רק במידה חלקית.
לגבי המשך הלחימה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון", 52.5% מהציבור תומכים בכך במידה כזו או אחרת. בקרב הציבור היהודי שיעור התמיכה גבוה יותר ועומד על 59.5%, לעומת 15% בלבד בקרב הציבור הערבי.
ביחס לדרך הפעולה הנוכחית של צה"ל בעזה, רק 28% מכלל הציבור סבורים שהיא מקרבת את שתי מטרות הלחימה, הפלת שלטון חמאס והשבת החטופים. 31.5% מהציבור הערבי סבורים שהיא לא מקרבת אף אחת מהמטרות. בקרב הציבור הערבי, 50.5% הביעו רמה גבוהה של דאגה מהמצב ההומניטרי ברצועה, לעומת 20% מהציבור היהודי.
לגבי העתיד בעזה לאחר סיום הלחימה, האפשרות הפופולרית ביותר בציבור היהודי (42%) היא הקמת שלטון טכנוקרטי בתמיכת גורמים בינלאומיים וללא חמאס. בציבור הערבי התמיכה הגבוהה ביותר ניתנה להעברת השליטה לרשות הפלסטינית (44%). הציבור נותר חלוק באשר לתמיכה ביוזמה המצרית לסיום הלחימה, שכוללת החזרת החטופים, הקמת ממשל טכנוקרטי והכנות להחזרת שלטון הרשות, כאשר 35.5% תומכים במידה כלשהי ו-34.5% מתנגדים.
בזירה הצפונית, 45.5% מהציבור תומכים בנסיגה מדורגת מסוריה במסגרת הסכם ביטחוני עם ערבויות בין-לאומיות. עם זאת, 21.5% מהמשיבים סבורים כי על ישראל להפעיל כוח צבאי במקרה של עימות בין המשטר הסורי לאוכלוסייה הדרוזית, בעוד ש-47.5% מתנגדים להתערבות.
בסוגיית גיוס החרדים, 60.5% מהמשיבים סבורים שהממשלה היא האחראית העיקרית לשיעורי הגיוס הנמוכים. בנוסף, 55.5% מהציבור היהודי היו מעודדים בן משפחה להתייצב למילואים גם אם כבר שירת בקרב. לעומת זאת, 74% סבורים כי אין זה ראוי לסרב ללחימה מתוך חשש לפגיעה בחטופים, ו-74% מתנגדים לסירוב מילואימניקים לשירות נוסף גם מתוך שחיקה.
ביחסי החוץ, הציבור הישראלי מביע תחושת ניכור מהביקורת הבינלאומית. 45% מהציבור היהודי סבורים כי ההצהרה של מנהיגי בריטניה, צרפת וקנדה נגד צעדי ישראל מבטאת עוינות מוטה, לעומת כ-66% מהציבור הערבי שסבורים שההצהרה משקפת תיאור נכון של המציאות.
בנוגע לעתיד ההסדרים האזוריים, 46% מהציבור היהודי סבורים שישראל מפספסת הזדמנות היסטורית להשתלב בהסדר אזורי בהובלת טראמפ. עם זאת, 41% תומכים בהמשך הלחימה גם במחיר הישארות מחוץ להסדר. טראמפ זוכה לאמון זהיר, 51.5% מהיהודים סבורים כי הוא תומך בישראל כשהדבר משרת את האינטרסים שלו.
לבסוף, כשנשאלו על תחושת הביטחון והאופטימיות לעתיד, רק 28.5% מהציבור מרגישים ביטחון אישי גבוה, אך 63% עדיין אופטימיים באשר ליכולתה של החברה הישראלית להתאושש מהמשבר ולצמוח. בקרב היהודים, שיעור האופטימיים אף גבוה יותר מ-71%.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה