הבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו ב-27 באוקטובר, אך במשרדי הממשלה הכלכליים כבר נערכים לאפשרות של שינוי משמעותי במדיניות התקציבית. על רקע תחזיות מדאיגות לעתיד המשק הישראלי, גורמים בכירים במשרד האוצר ובמשרדים נוספים מבקשים לגבש תוכנית חירום כלכלית שתתמודד עם העלויות הכרוכות באי-גיוס חרדים לצה"ל, בשיעורי תעסוקה נמוכים ובהיעדר לימודי ליבה.

על פי פרסום ב-ynet, בין הצעדים שנשקלים לקראת גיבוש התוכנית נמצאים שינוי בתנאי הזכאות לקצבאות הביטוח הלאומי ושלילת הטבות ממי שחייבים בגיוס אך אינם מתייצבים לשירות ללא הצדקה רפואית. בשלב זה לא פורסם מתווה מפורט, ולא ברור אילו קצבאות יושפעו. כל שינוי יהיה תלוי בזהות הממשלה שתקום לאחר הבחירות ובאישור הצעדים הנדרשים.

הפגנות הגיוס (צילום: אבשלום שושני פלאש 90)

מה עומד מאחורי האזהרות? לפי אומדנים כלכליים שהוצגו בפרסום, המשך המגמות הנוכחיות עלול להסב למשק הישראלי נזק של כ-250 מיליארד שקל בשנה עד שנת 2050. הסכום כולל הערכות בדבר אובדן תוצר, הוצאות ממשלתיות ועלויות ביטחוניות, ואינו מייצג הפסד שכבר התרחש.

מחקר שפרסם בפברואר האחרון המכון הישראלי לדמוקרטיה מספק הצצה נוספת לעתיד. לפי תרחיש שבו דפוסי ההשתלבות אינם משתנים, אי-מיצוי פוטנציאל התעסוקה והפריון יגרום לאובדן תוצר שנתי של כ-160 מיליארד שקל, במחירי 2023. במקביל, תשלום המסים נטו הממוצע למשק בית, לאחר קיזוז שירותים וקצבאות, צפוי לרדת בכ-24%. המשמעות היא פחות משאבים למימון צורכי המדינה.

אלא שלבעיה עשוי להיות גם פתרון כלכלי משמעותי. לפי ניתוח של בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס בכ-7,500 גברים חרדים בשנה, באופן שיאפשר לצמצם את היקף המילואים, עשויה לחסוך למשק לפחות 9 מיליארד שקל בשנה לאחר הבשלת התהליך. אם הגיוס יתרום גם להגדלת התעסוקה, התועלת הכלכלית עשויה להגיע לכ-14 מיליארד שקל בשנה.

ומה יקרה אם המגמות לא ישתנו? לפי ההערכות שהובאו ב-ynet, המדינה עלולה להידרש לצעדי צנע, ובהם קיצוצים בתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה והעלאות מסים. אחד התרחישים שהוזכרו הוא העלאת המע"מ מ-18% כיום ל-22%. עם זאת, אין מדובר בהחלטה או בתוכנית מס מאושרת, אלא באפשרות עתידית במקרה של החמרה במצב הפיסקלי.

עוד ב-

הפגנות החרדים: כביש 4 נחסם, דיווח על דריסה בירושלים | כל הפרטים

לכתבה המלאה

כזכור, לפי שנתון החברה החרדית לשנת 2025, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עמד על כ-53%, לעומת 81% בקרב נשים חרדיות. הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין המינים ועל האתגר שבהרחבת ההשתלבות בשוק העבודה. בינתיים, גורמי המקצוע מזהירים כי דחיית ההחלטות עלולה להגדיל את המחיר העתידי, אך האפשרות למנוע את התרחישים הקשים עדיין תלויה במדיניות שתאמץ הממשלה הבאה.