ההייטק הישראלי ממשיך להוכיח את כוחו בעולם: רק בחודש מרץ האחרון השלימה גוגל את רכישת חברת הסייבר הישראלית Wiz של אסף רפפורט, בעסקה שהוכרזה בשווי של 32 מיליארד דולר, במטרה לחזק את שירותי אבטחת הענן שלה.

אסף רפפורט (צילוום: מסך ערוץ 11)

אלא שבעוד חברות הטכנולוגיה הישראליות רושמות הצלחות בינלאומיות, מחקר חדש חושף מגמה מדאיגה: חלק הולך וגדל מפעילותן מתרחב דווקא מחוץ לישראל, בזמן שקצב גידול התעסוקה המקומית מאט.

מחקר חדש של מכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן, מגלה כי בשנת 2025 הועסקו בהייטק הישראלי כ-400 אלף עובדים, כ-18 אלף פחות מהמספר שהיה צפוי אילו נמשכה מגמת הצמיחה שלפני הקורונה. לא מדובר בעובדים שפוטרו, אלא במשרות פוטנציאליות שלא נוספו לענף בהתאם לקצב הצמיחה שאפיין אותו בעבר.

הנתון המסקרן ביותר מגיע דווקא מחברות ההייטק הישראליות הפרטיות. לפי דוח רשות החדשנות, בשנת 2019 הועסקו בישראל כ-69% מעובדי החברות הללו, אך במרץ 2026 ירד שיעורם ל-62% בלבד. כלומר, כ-38% מהעובדים בחברות שנבדקו מועסקים כיום מחוץ לישראל. אומנם מספר המועסקים בארץ גדל לאורך התקופה, אך חלקם היחסי מתוך כלל העובדים הצטמצם.

נתוני התעסוקה בהייטק לפי שנים:

אז לאן מתרחבת הפעילות? ארצות הברית מסתמנת כיעד המרכזי, וניו יורק היא דוגמה בולטת. לפי גיא פרנקלין, מייסד מיזם Israeli Mapped in NY, במאי האחרון כבר פעלו בעיר כ-470 סטארטאפים ישראליים, לעומת 56 בלבד בראשית פעילות המיזם. במקביל, דוח רשות החדשנות מצביע על התרחבות התעסוקה בארה"ב, בין היתר בתחומי המכירות, הניהול והפיתוח. גם במזרח אירופה מתרחבת פעילות המחקר והפיתוח של החברות הישראליות.

Israeli Mapped in NY (צילום: מסך מהאתר הרשמי של Israeli Mapped in NY)

במקביל, מהפכת הבינה המלאכותית כבר משפיעה על מצבת העובדים בענף. במאי האחרון הודיעה חברת Wix הישראלית על פיטורי כ-1,000 עובדים, כ-20% מכוח האדם שלה, כאשר המנכ"ל אבישי אברהמי הצביע על התקדמות ה-AI והתחזקות השקל כגורמים מרכזיים למהלך. עוד קודם לכן, בספטמבר 2025, הודיעה פייבר על פיטורי כ-250 עובדים כחלק ממעבר למודל פעילות המבוסס על בינה מלאכותית. לפי סקר רשות החדשנות מאוגוסט, שיעור החברות שצמצמו גיוסים בעקבות הטמעת AI עלה מכ-3% לכ-10% בתוך חצי שנה.

משרדי WIX בנמל תל אביב (צילום: שאטרסטוק)

גם הכסף הגדול מתרכז אצל מספר קטן יחסית של חברות. לפי המחקר החדש, במחצית הראשונה של 2026 הגיע גיוס ההון הממוצע לעסקה לכ-39.3 מיליון דולר, אך רק 35.5% מעסקאות קרנות ההון סיכון היו השקעות ראשונות. היתר היו השקעות המשך בחברות שכבר גייסו בעבר. המשמעות היא שבעוד חברות מבוססות מצליחות למשוך סכומי עתק, יזמים חדשים עלולים להתקשות יותר בגיוס ההון הדרוש להקמת הדור הבא של הסטארטאפים.

עוד ב-

מכת פיטורים באמזון בפעם השניה השנה: כ-1000 עובדים הולכים הביתה

לכתבה המלאה

כזכור, כבר בחודש מאי התריעה רשות החדשנות כי לראשונה זה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל, בהיקף של כ-3,500 עובדים. עם זאת, ההייטק ממשיך להיות מנוע צמיחה מרכזי של המשק, והתרחבות בינלאומית היא גם חלק טבעי מהצלחתן של חברות ישראליות. השאלה הגדולה היא האם המדינה תצליח להבטיח שחלק משמעותי מההשקעות, המשרות ומוקדי קבלת ההחלטות ימשיך להישאר בישראל.