מרכז אדוה הפועל כמכון לחקר החברה הישראלית, ודוגל בגישה כלכלית-חברתית סוציאלית, פרסם היום(ראשון) דו"ח שנתי בנושא תמונת מצב חברתית ואי שוויון. הדו"ח התמקד בנושאי: מיסוי, אי ביטחון תזונתי, חינוך ודיור , והצביע על פערים מתרחבים ואי שיווין שגדל בעקבות משבר הקורונה.

על פי הדו"ח לצד האבטלה והאטה בפעילות הכלכלית, הנכסים הפיננסיים שמחזיק הציבור דווקא גדלו, כאשר בשנת 2019, השנה שקדמה למגפת הקורונה, סך הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור עמד על 4,061 מיליארד שקל, וב-2020, השנה הראשונה למגפה, המשיכו הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור לגדול – ב-8.5% - והגיעו לכדי 4,406 מיליארד שקל.
 

עוד ב-

מוכרים דירה? זו העיר בה העסקאות נחטפות הכי מהר

לכתבה המלאה

במרכז מסבירים זאת, בכך שהמשבר הכלכלי גרם לפרטים ולמוסדות להשקיע את כספיהם בשוק ההון ולא בפעילות כלכלית ממשית – למשל, בציוד, במכונות או במבנים תעשייתיים. יחד עם זאת הם מציינים שבפועל מרבית הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור מוחזקים בידי העשירונים העליונים שזוכים מהקלות במיסוי, ושההתעשרות הייתה עשויה לחלחל לכלל האוכלוסייה, אילו גדלו הממסים אותם משלמים העשירים, אלא שבעוד שהנכסים הפיננסיים שבידי הציבור גדלו בין 2015 ל-2020 ב-31.6%, הכנסות המדינה ממיסוי גדלו רק ב-14.5%.

בנוסף התייחס הדו"ח להשפעת הקורונה על נשר תלמידים ממערכת החינוך. היהודים החרדים והבדואים בנגב הם שתי קבוצות האוכלוסייה המועדות ביותר לנשירה. לפי הנתונים שהוצגו, בשנה שקדמה לקורונה (2018/19) רק ל-27% מהתלמידים שנשרו ביישובים הבדואיים היה מענה לימודי כלשהו לעומת 65% מהתלמידים שהיו תחת פיקוח חרדי. בשנת 2019/20 מצבם של הנושרים הבדואים הורע עוד יותר ורק ל-15% מהם נמצאה מסגרת חלופית. ככלל מספר התלמידים הנושרים מן החטיבה העליונה של החינוך העברי והערבי, שלא נמצאה עבורם מסגרת חלופית, עמד על 7,243 ב-2018/19 ועל 6,737 ב-2019/20.

עוד נושא שחקרו במרכז אדווה היה אי בטחון תזונתי בקר ילדים ונוער. מהסקירה שנערכה בתקופת הקורונה עולה כי האיתור של הנמצאים באי-בטחון תזונתי לוקה מאוד, ולכן גם המענים אינם מגיעים לרוב האוכלוסייה המצויה באי בטחון תזונתי, כאשר להערכת גורמי המקצוע, לכ-1,600 בתי ספר על יסודיים בישראל אין כל מענה לאי ביטחון תזונתי .
 

עוד ב-

איש העסקים שייסד את המיזם 'ביטחון תזונתי' נחשף, מי הגיעו לכבד אותו?

לכתבה המלאה

לבסוף סקרו בארגון את הפערים החברתיים בשוק הדיור. על פי אדווה, שוק הדיור בישראל מתאפיין בפיצול מעמדי מובהק, שמצדו האחד נמצאים משקי שמסוגלים לרכוש דירה שנייה ולהפיק לעצמם הכנסה נוספת ואילו בצד השני נמצאים משקי הבית שאין בבעלותם דירה והם מתגוררים בשכירות פרטית כמו כן מציינים בדו"ח בניגוד למצב במדינות מערביות רבות, שבהן קיימת חלופה נרחבת של דיור ציבורי או חברתי, בישראל מרבית חסרי הדירה מתגוררים בשוק השכירות הפרטית.

פילוח קבוצות המוצא של משקיעי הנדל"ן - משקי הבית שלהם שתי דירות ומעלה - מעלה פערים חדים יותר, כאשר בשנת 2019 עמד שיעורם על 17.3% בקרב משקי הבית האשכנזים לעומת 10.3% ממשקי הבית המזרחים, 9.2% ממשקי הבית של ישראלים 'דור שלישי' ו- 4.4% ממשקי הבית יוצאי ברה"מ לשעבר.
.
שלמה סבירסקי, מנהל אקדמי במרכז אדוה וממחברי הדו"ח התייחס לתוצאות וקרא למדינה להעלות מיסים :"תמונת המצב החברתית העולה היא תמונה של קצוות הולכים ומתרחקים זה מזה. יכולותיה של המדינה להתמודד עם האי שוויון החברתי-כלכלי הולכות ומצטמצמות, מפאת משאבים בלתי מספיקים. אם אנו חפצים בשירותים אוניברסליים ונדיבים  יותר, עלינו להעלות את רמת המימון שלהם, כלומר את רמת הכנסות המדינה ממיסוי, בעיקר מבעלי הכנסות גבוהות ובעלי הון ורכוש רב."

*את הדו"ח חיברו שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, ברברה סבירסקי, שני בר-און ממן, ירון הופמן-דישון ונוגה דגן-בוזגלו. פרקי הדו"ח עוסקים בנושאים: נכסים פיננסים ומיסוי; חינוך; בטחון תזונתי; בריאות ודיור. *את הדו"ח חיברו שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, ברברה סבירסקי, שני בר-און ממן, ירון הופמן-דישון ונוגה דגן-בוזגלו. פרקי הדו"ח עוסקים בנושאים: נכסים פיננסים ומיסוי; חינוך; בטחון תזונתי; בריאות ודיור. מרכז אדוה הוא מכון לחקר החברה הישראלית, הדוגל בגישה כלכלית-חברתית סוציאל-דמוקרטית.