שנת 2022 הייתה שנה מאתגרת מאוד עבור נפשם של רבים, רבים מדי בחברה הישראלית. המציאות הביטחונית, אתגרים מורכבים מבפנים ומבחוץ, מערכות בחירות המשקפות פילוג ושנאה ואלימות בכל מקום. דו"ח עמותת ער"ן לשנת 2022, מראה כי תמונת האלימות הגואה הנחשפת בתקשורת עולה בקנה אחד עם הזינוק בפניות לער"ן על רקע מצוקה נפשית חריפה, דיכאון וחרדה.
לדברי דוד קורן, מנכ"ל ער"ן: "נדמה שהאלימות שורה בכל מקום. היא ברחבי המרשתת ופוגעת בכולנו. היא בחזיתות הלחימה, היא בינינו ובין עצמנו בכבישים, בבתים, בבתי הספר ובבתי החולים. אלימות זו יוצרת פגיעה במרקם ובחוסן החברתי והנפשי שלנו. אין ספק שהיא נובעת ממתחים וממצוקות אובייקטיביות אך במידה רבה היא גם יוצרת אותם, כפי המשתקף מנתוני הפניות אל עמותת ער"ן בשנה החולפת. ער"ן המפעילה את קו החירום הלאומי לנפש מסביב לשעון, זקוקה להכרה ולתקצוב ממשלתי בהתאם. אנו ערוכים לתגבור הקווים בכל אירוע חירום לאומי אזרחי וצבאי, למתן מענה לכלל הציבור המתמודד עם חרדה, קושי ומצוקה – רגעיים או קיומיים".
במהלך 2022 מתנדבי ער"ן העניקו סיוע ועזרה ל-300,883 פניות. נשים מהוות 62.5% מכלל הפניות. 78% מכלל הפניות היו למוקד הטלפוני ו-22% למוקד האינטרנטי.
# כאב נפשי, דכאון ומצוקה חריפה - מפלס הכאב הנפשי בציבור הישראלי ממשיך במגמת עלייה זו השנה השנייה ברציפות עם כקרוב לשליש מהפניות (93,575) עלייה של 10% לעומת 2021. הגורם המרכזי המניע את הציבור לפנות לעזרה הוא פגיעה בתחושת הרווחה הנפשית ועלייה בתחושת המצוקה הנפשית.
# בדידות - כ -28% מהפניות עסקו השנה בבדידות קשה כסיבה ראשית לפניה - מתנדבות ומתנדבי ער״ן העניקו אוזן קשבת ועזרו להפיג את הבדידות ב -84,247 פניות. כסיבה משנית, הבדידות נוכחת בכל שיחה ושיחה.
# יחסים בין-אישיים זוגיות הורות יחסים חברתיים – 20% מהפניות למוקדי ער"ן השונים קשורים בקונפליקטים במערכות היחסים המרכזיות שמנהלים הפונות והפונים במהלך חייהם, לרבות בזוגיות, בהורות, בעבודה וביחסים החברתיים. 61,982 פניות עסקו השנה ביחסים הבין-אישיים, לעומת 55,035 פניות בשנה שעברה – גידול של 12% לעומת 2021.
# תעסוקה וכלכלה - 7,221 פניות השנה עסקו במצוקה כלכלית ותעסוקתית. ער"ן ממליצה - ממונה רווחה נפשית בכל מקום עבודה – לאחר שנתיים של מגיפה, עכשיו יותר מתמיד ברור כי החוסן הנפשי של העובדים הוא אבן יסוד ברווחת העובד/ת אשר משפיע ישירות על התפקוד והיכולות להתמודד עם הלחצים, ההצלחות הכישלונות האדם העובד מושפע מכלל מעגלי חייו ומביא עמו למקום העבודה את כל המטען הרגשי עמו הוא מתמודד ותפוקת העבודה עלולה להיפגע בכל חברה/ארגון חיוני להכשיר ולמנות ממונה רווחה נפשית שיבנה תשתית משאבים מתאימים לקידום רווחתם הנפשית של העובדות והעובדים בו. הממונים אשר יקבלו כלים והכשרה יפעלו לגלות את סימני המצוקה המקדימים של העובדים ויידעו לתת מענה מותאם לצרכים.
# אובדנות - מתוך סך הפניות בעלות תוכן אובדני, בממוצע אחת מכל עשר שיחות אובדניות מתפתחת לשיחת סיכון במהלכה מופעל נוהל חירום וחיי הפונה ניצלים! בישראל, כחמש מאות בני אדם מתאבדים בכל שנה, מתוכם כמאה בני נוער. מספר ניסיונות ההתאבדות גבוה יותר מפי 10. כ-20% מבני הנוער מדווחים על מחשבות אובדניות.
# ילדים, בני נוער וצעירים - במהלך 2022 הענקנו סיוע ל- 49,996 פניות מילדים, מתבגרים וצעירים עד גיל 24. למעלה מ40% מן הפניות לשירות המקוון שלנו הינם מקרב הדור הצעיר. כרבע מפניות המתבגרים עד גיל 24 עסקו בכאב נפשי, דיכאון ומצוקה נפשית חריפה. קטגוריה זו כללה גם דיווחים רבים על התמודדות עם הפרעות אכילה ופגיעה עצמית, השכיחים יותר בקבוצת גיל זו. 27% מהפניות סבבו סביב מערכות היחסים המרכזיות בחייהם לרבות יחסים עם הורים, אחים ובני משפחה, אהבה ראשונה, זוגיות, פרידה ויחסים חברתיים. תחום נוסף אשר היווה סיבה לפניות מצוקה רבות היה תחום האלימות ובעיקר פגיעות מיניות.
מסקנות והמלצות הדו"ח: הציבור הישראלי פונה לעזרה כאשר הוא חש פגיעה בתחושת הרווחה הנפשית ועלייה בתחושת המצוקה הנפשית. לדברי ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית: "בשנה האחרונה קיבלנו יותר מ-300,000 פניות. מאחורי כל פניה ישנן נפשות ומשפחות שברגעים קשים חשות כל כך בודדות. אם בעבר היינו צריכים להשקיע מאמץ בעידוד הפונים לפנות לטיפול, היום אנחנו נמצאים במצב שגם כשכבר רוצים בטיפול, קיים מחסור אדיר בשירותי טיפול זמינים ונגישים. פונים משתפים בתחושה שאין למי לפנות, לא במגזר הציבורי והקהילתי וגם פחות בפרטי".
"מקבלי ההחלטות חייבים לקבוע נהלים מחייבים וישימים של זמני מקסימום להמתנה להערכות פסיכיאטריות ומענים טיפוליים. כאשר תושג המטרה, נוכל להתפנות לעסוק לא רק בכיבוי שריפות, אלא במניעתן. כ- 9,000 פניות כללו תכנים מסוכנים של איומים, כוונות ומעשים אובדניים. בזכות ער"ן ניצלים מדי שנה מאות אנשים. על מנת למנוע אובדנות עלינו להנגיש להורים, למנהלים ולמתבגרים מידע שיכול להציל חיים על זיהוי סימני סיכון וכיצד להגיב נכון. אובדנות היא לא פתרון ואפשר למנוע אותה ביחד!", סיכמה דניאלס.
