אתר ice מציג | נשים מעוררות השראה בישראל

מנכל"ית הבנק הבינלאומי ניצבת לבדה בעולם הבנקאות, שאם בעבר היה נשלט על ידי נשים - כיום הוא מנוהל על ידי גברים. ברבר-צדיק עומדת בראש הבנק הבינלאומי כבר 15 שנה, ולמרות התחרות הקשה אל מול המתחרים החזקים בענף הבנקאות, ברבר-צדיק מעבירה את הבנק מהלכים אסטרטגיים ראשונים במעלה.

לאחר ירידות שחוו מדדי הבנקים בשנה שעברה, הבנק הבינלאומי סיים את שנת 2022 עם תשואה לא רעה בכלל ועלייה של כמעט 15%. בהתחשב שרוב המתחרים החזקים סיימו את השנה בירידות, זהו הישג בלתי מבוטל לקו השמרני של הבנק.
 

עוד ב-

מיכל הקטנה מתפרקת: "בבוקר נשברת ובלילה מחשבת מסלול מחדש"

לכתבה המלאה

הבנק הבינלאומי נחשב לאחד הבנקים שמשלמים משכורות טובות לעובדים ולכן היא שומרת על יחסי עבודה לא רעים בתוך הבנק. ובין אלה לאלה מדובר באשת משפחה. בעל, ילדים, בית וטרדות היום-יום שעובר כל הורה בישראל והיא עושה את זה כבר 15 שנים. ברבר- צדיק מתגאה בריאיון ל-ice כי כי בבנק כ-40% מההנהלה הבכירה הן נשים, כמעט 60% מכלל המנהלות בבנק הן נשים וכ-70% מכלל עובדי הבנק הן נשים: "חשוב יותר להבין שאצלנו אף אישה בבנק שהתקדמה לא התקדמה בגלל שהיא אישה או למרות שהיא אישה, אלא בגלל שהיא מוצלחת וזו נקודת מפתח".

סיפורה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, מלבד היותו מרגש ואמיץ הוא גם סיפור של הצלחה, אבל באמת מלטה. הח"כית הלוחמנית שלא מהססת להתייצב לבדה מול הרבה גורמים, גם דרך הרפורמה בשירותי הדת שהעבירה, וגם בדיונים בוועדת חוק חוקה ומשפט במאבקה נגד הרפורמה המשפטית, חשף גם סיפור אישי, מורכב, בכל הקשור למיהו יהודי ומהי זהות יהודית.

מלינובסקי בת ה-47, עלתה לארץ בגיל 23 בלבד, כמעט בודדה בארץ. רק לאחרונה חשפה את סיפורה האישי ובכלל את סיפורה של עליית יהדות ברית המועצות: איך כשעלתה לישראל עם 200 דולר ו-4 מזוודות, והתחילה מלנקות שירותי גברים במפעל. למרות הקשיים, מלינובסקי לא התייאשה והתקדמה, הקימה בישראל משפחה ומכהנת כחברת כנסת מאז 2016.

קבוצת התקשורת "קשת" מובילה במשך שנים רבות את סיפורה של ישראל. בין אם אתם צופים בערוץ ובין אם לא, נתוני הרייטינג במשך שנים מוכיחים שהקהל גדל יחד עם שידורי הערוץ: באקטואליה, בסטירה, בבידור ובכל הסיפור שנקרא "מדורת השבט הישראלי" שנמצאת במקום אחד.

מי שמובילה את המהלך במשך שנים רבות היא סמנכ"לית תקשורת ורגולציה בקשת, טלי גורן בת ה-50, נשואה ואמא ל-4 ילדים. הפיכת הערוץ למקור העיקרי של צריכת רוב תושבי ישראל, מביאה הרבה אחריות לאיזה כיוון לקחת אותו, והנתונים מוכיחים על חיבור כלל הישראליות למקום אחד: הסיפורים האישיים של כל אחד בהבנתו מהי ישראליות ומהי זהות ישראלית, נרקמים ב-"קשת" למקשה אחת: שמחים ונהנים ביחד, דואגים ועצובים ביחד, מתעדכנים ביחד. זהו מסר רציני מאוד בעולם הטלוויזיה הישראלי בפרט, ובעולם בכלל, והדרך לשם כמעט נשענת על גורן לבדה וזאת בשוק מאוד תחרותי ומאוד בירוקרטי.

סיפור ההצלחה של גורן עד להיותה חברת הנהלה בכירה בקשת מגיע לאחר קריירה מגוונת ועשירה שפועלת גם אל מול החברה. היא ממקימות השותפות הפילנתרופית "רואים רחוק", הפעילות החברתית של קשת, ומשמשת בה גם כחברת ועד מנהל. העמותה זכתה באות הנשיא לשנת תש"ף 2020. העמותה יוצרת לבני נוער הזדמנות אמיתית לשבור את תקרת הזכוכית האישית, באמצעות מיצוי הפוטנציאל האישי בעולמות היצירה והמסך – במטרה להביא להזדמנויות וגיוון אנושי בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע.

"רואים רחוק" מאתרת בני נוער מוכשרים בתחום האמנות המגיעים מאוכלוסיות הנמצאות בתת ייצוג על המסך הישראלי ועל סדר היום הישראלי, ומלווה אותם במשך 10 שנים במסלול הכשרה שמתחיל בגיל 16 ומסתיים לאחר לימודי השכלה גבוהה. משם, דרכם לתעשיית הטלוויזיה, הקולנוע והאמנות כבר פתוחה. 

עורכת הדין אביטל סומפולינסקי מונתה רק לפני שנה כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט ציבורי־חוקתי, וכבר עולה לכותרות ככוח העומד אל מול הפרץ של מקדמי הרפורמה בוועדת חוק חוקה ומשפט במשך דיונים ארוכים וממושכים בהצגת עמדת היועמ"שית ליצירת מתווה מסודר לרפורמה במשפט.

סומפולינסקי בת ה-44, חצבה את דרכה גם כאישה וגם כאחת שמגיעה מהציבור הדתי-לאומי, ובעולם של סטיגמות זהו דבר לא פשוט. היא בחרה לגדל חמשת ילדיה ביישוב המעורב עם דתיים וחילונים - נס הרים, וחבריה ליישוב הם דמויות כמו יועז הנדל וחילי טרופר, כחלק מחיבור החברה הישראלית למרות אוסף הזהויות השונה.

בעוד ברוב התחומים בארצנו שישנו גיוון בין גברים לנשים, בעולם האקדמיה בכלל, ובעולם המדעים המדוייקים בפרט, עדיין ישנו רוב גברי כמעט מובהק.

פרופ' טובה מילוא, דיקאנית הפקולטה למדעים מדוייקים באוניברסיטת תל אביב, ניצבת כמעט לבדה בעולם גברי. בפקולטה למדעים מדוייקים ישנו שיעור השתתפות נמוך מאוד של נשים צעירות, ופרופ' מילוא לקחה על עצמה כאחת המשימות החשובות ביותר: להגדיל את חלקן של הנשים בתחום המבוקש, אך מרתיע משום מה נשים.

לשם כך הקימה את מיזם "מדויקות" לקידום נשים באוניברסיטת תל אביב והסרת החסמים להתקדמות נשים צעירות בתחום המדעים המדוייקים כמו פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה ומדעי הסביבה.