מחיסכון להשקעה:  כל מה שצריך וחשוב לדעת במעבר מחיסכון להשקעה

גירעון תופח, אינפלציה מטפסת ועליות מחירים: כיצד עשויות החדשות הכלכליות להשפיע עליכם?

הקפסולה היא פינה חודשית המסכמת ומנתחת את האירועים הכלכליים המרכזיים של השבועות האחרונים, יחד עם מומחי הפניקס – ומציגה את השורות התחתונות מאחורי ההחלטות הגדולות, שעשויות להשפיע על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו

בשיתוף הפניקס | 
מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס (צילום shutterstock, רמי זרנגר באדיבות הפניקס)
מדי חודש, במסגרת פינה חדשה: "הקפסולה", ינתחו ויסבירו מומחי הפניקס את החדשות הכלכליות הנוגעות לכולנו. והפעם, במסגרת פינה מספר 3: מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, מנגיש את האירועים הכלכליים הבוערים בגובה עיניים: מהשארת הריבית ללא שינוי, דרך עוד עלייה באינפלציה ומחירים מטפסים, ועד לחרם הטורקי על ישראל והשלכותיו.
האירוע: הותרת הריבית על 4.5%
בפעם השלישית ברציפות, ריבית בנק ישראל נותרה על כנה – והיא תמשיך לעמוד על רמה של 4.5%. למעשה מאז ראשית ינואר 2024, אז הופחתה הריבית בשיעור של 0.25%, מקפיד בנק ישראל על התנהלות זהירה ומתונה. 
"על רקע התמשכותה של מלחמת חרבות ברזל, נדרש הבנק לתמרן בכללי משחק המאופיינים באי ודאות גיאופוליטית, והוא מחויב לשמירה על עין פקוחה באשר לסיכונים והלחצים האינפלציוניים שהולכים וגוברים", מסביר שטרית. "לאורך החודש האחרון קיבלנו נתונים אשר הגדילו את חוסר הוודאות במשק המקומי. נקודות הציון המרכזיות הן גירעון תופח, התעוררות מחודשת של האינפלציה כפי שנפרט בהרחבה בהמשך, פעילות כלכלית שמתקשה להתאושש, וכמובן עלייה בעצימות המלחמה עם הכניסה של כוחות צה"ל לרפיח".
"כל אלה הובילו לעליית תשואות חדה בשוק אגרות החוב הממשלתי", מבהיר שטרית, "כשלראשונה זה 13 שנה, התשואה על אג"ח ל-10 שנים חצתה את רף ה-5.0%. למי ששואל את עצמו מה המשמעות של הזינוק בתשואות האג"ח, בעיקר התייקרות של גיוס החוב הממשלתי בשוק המקומי, אך בנוסף יש גם להביא בחשבון את התייקרות עלויות הגיוס בבנקים וכפועל יוצא ריביות גבוהות יותר בהלוואות (בפרט במשכנתאות שמושפעות מהטווחים הארוכים באופן ישיר).
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"נוטלי המשכנתאות שבנו על ירידת ריבית עוד במהלך השנה, יצטרכו להמתין עוד זמן מה – שכן כל הסימנים מצביעים על כך שבנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית בטווח הזמן הנראה לעין", מנתח שטרית. "במילים אחרות: במצב העניינים הקיים, הריבית צפויה להישאר ללא שינוי לפחות עד סוף השנה האזרחית, כפי שמשתקף גם מהתמחור בשווקים. בצד השני, יש את ציבור החוסכים, שצפוי להמשיך וליהנות מריבית חסרת סיכון גבוהה על הפיקדונות השונים".
עוד סממן לעליות המחירים. "זינוק של כ-11% בסעיף הוצאות על נסיעות לחו"ל" (צילום Vecteezy)
האירוע: האינפלציה עלתה ל-2.8%
מדד המחירים לצרכן הפתיע באפריל עם עלייה מעל הציפיות – מדובר בעלייה חודשית של 0.8%, וכפועל יוצא טיפסה האינפלציה השנתית משיעור של 2.7% לשיעור של 2.8%. עליות המחירים באפריל היו רוחביות, כשהסיפור המרכזי נוגע לזינוק של כ-11% בסעיף הוצאות על נסיעות לחו"ל.
"הלחצים האינפלציוניים בישראל הולכים ועולים מיום ליום", מחדד שטרית. "כשבתקופה האחרונה אנו עדים לעליות רוחביות אצל יצרניות המזון, כולל אפילו מחירי החלב שבפיקוח. כמו כן, לחצים לעליות מחירים מגיעים על רקע השיבושים בצד ההיצע: מחסור בעובדים, מחסור בטיסות, מחירי תובלה גבוהים – וזו רק רשימה חלקית. מעבר לאותם שיבושים בצד ההיצע, יש גורמים נוספים המאיימים על האינפלציה – וביניהם, אפשרות לעלייה מהירה במחירי שכירויות, חשש מתופעת מיני 'ביקוש כבוש' עם סיום המלחמה, מדיניות פיסקאלית מרחיבה, עליית המכסים הצפויה מטורקיה ל-100%, וכמובן הנעלם הגדול: שער החליפין דולר-שקל. לכן, אף שהחזאים עדכנו את תחזיות האינפלציה שנה קדימה ל-3.0% (ממוצע), נראה כי הסיכונים לתחזית בעיקר מוטים כלפי מעלה".
עוד מוסיף שטרית: "מעבר לכך שהתרחבות ההיצע המצרפי במשק איטית יותר מההתפתחות בביקושים ותורמת ללחצים האינפלציוניים, נדרש לזכור כי המדיניות הכלכלית בישראל לא תומכת בבלימת עליית המחירים. על כן, בלימת המחירים תלויה בעיקר במדיניות המוניטארית של בנק ישראל".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"עליית המחירים בשנה האחרונה והאפשרות לעלייה בקצב מהיר במבט שנה קדימה, צפויה להמשיך לשחוק את הכנסתם הפנויה של משקי הבית", מציין שטרית. "אסור גם לשכוח כי חלק גדול מנוטלי המשכנתאות נמצאים עם מסלולים שצמודים למדד המחירים לצרכן. המשמעות: קרן ההלוואה ממשיכה לתפוח כתוצאה מעליות המחירים. אם כבר הזכרנו משכנתאות, ניתן טיפ קטן ללווים שנטלו משכנתאות אי שם לפני כ-5 שנים (במהלך 2019): לבדוק את הריבית במסלולים שנלקחו בריבית משתנה (כל תקופה של 5 שנים), שכן הריבית צפויה להתעדכן משמעותית כלפי מעלה".

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה. "החרם  הטורקי – עוד שמן למדורת הלחצים האינפלציוניים" (צילום Shutterstock, Pixabay)
האירוע: חרם סחר טורקי על ישראל
השפעות המערכה הצבאית מתורגמות, איך לא, גם לזירה הבינלאומית – ובאות לידי ביטוי בין היתר בערעור במערכת היחסים שבין ישראל וטורקיה, שגם כך ידעה עליות ומורדות בעשורים האחרונים. לפני שבועות ספורים הכריזה טורקיה כי היא הולכת להגביל יצוא של מוצרים רבים לישראל כל עוד לא תוכרז הפסקת אש בלחימה בעזה – ומאז, נראה כי הגבלות אלה הלכו והתרחבו, כשגם ישראל מצידה בוחנת אפשרות לעליית המכסים ל-100%.
"החרם עליו הכריזה טורקיה, בהשפעת מלחמת חרבות ברזל מוסיף עוד שמן למדורת הלחצים האינפלציוניים", קובע שטרית, "השפעת החרם צפויה לתת את אותותיה בעיקר בענף הנדל"ן, לאור העובדה שחלק גדול מהסחורות התעשייתיות מיובאות לישראל מטורקיה".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"את השפעתו החרם הטורקי אנו צפויים לראות למשל בעלויות תשומות הבנייה, עניין שיש לו השפעה גם על רוכשי הדירות", מדגיש שטרית. "עם זאת, ההשפעה צפויה להיות חלקית, וזאת לאור העובדה שענף הבנייה לא עובד בתפוקה מלאה בימים הללו, בעקבות המחסור החמור בכוח אדם באתרים".
למעבר למתחם המלא לחצו כאן
האמור הוא סקירה כלכלית מטעם הפניקס חברה לביטוח בע"מ למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם או במוצרים פנסיונים כלשהם. האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות ו/או פנסיוני ו/או מס  ו/או כלכלי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע כולל ניתוח כלכלי למצב הקיים בשוק והינו בגדר השערה בלבד ונשען על אומדנים והערכות הנכונים למועד המוצג ושמטבע הדברים, אפשר שיתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולים להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. ובכל מקרה אין החברה מתחייבת על דיוקו ו/או שלמותו ו/או היותו רלוונטי למקרה זה או אחר. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו. פורסם ביום  5.6.2024.
(בשיתוף הפניקס)
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה