השחקן המוכשר והקומיקאי, אוראל צברי, מרבה לשתף את הקהל בחיי היום יום שלו. בין הסטוריז שמציגים את מאחורי הקלעים מהבמות והסטים השונים, הוא משתף גם בחייו האישיים - החל מהמסע שלו להיות בריא יותר ועד לענייני הורות, וכל זה בכנות ואותנטיות, בניגוד להרבה כוכבים אחרים ברשת.

צברי העלה פוסט כואב ומרגש במיוחד בו כתב: ''דודה מרגו טלמן. לפני כמה שנים, אני התעניינתי קצת יותר וחקרתי על ״דודה מרגו״ אחותה של סבתא שלי, הדודה של אמא, דמות מסתורית בעיניי, לא היו לה ילדים, ונפטרה בגיל 89 לפני 14 שנים... אבל תמיד חיוך וטוב לב אפיינו את פניה ואופייה... פגשתי בה לעיתים יחסית רחוקות בשל המרחק הפיזי (ישראל וצרפת). וגיליתי כל פעם עוד ועוד פרטים מסיפורי הגבורה של האשה בעלת החיוך והשיער הלבן המהודר. היא הייתה בת 17 בלבד במלחמה בצרפת, אך תפקדה כסוכנת בארגון אוז״ה ארגון הומניטרי יהודי למען ילדים פליטים. היא פעלה המון למען הברחת ילדים אל גבול שוויץ, כדי להחביא אותם שם מידי הנאצים. רחוקה ממשפחתה שהתחבאה בזמן המלחמה... במקום להיות לידם, העדיפה לפעול למען הכלל ולעזור ככל הניתן!''.

צברי המשיך את הסיפור המשפחתי: ''באחד הסיפורים קורעי הלב שסופרו לי עליה.. שפעם אחת כאשר הבריחה ילדים, היא אחזה בתינוק קטן מכדי להבין את הסיטואציה, שיירה של חיילים נאצים עברה באיזור ועל מנת להשתיק את אותו תינוק כדי שלא יחשוף את מיקומם היא הייתה חייבת לחסום את פיו... כשהתרחקו אותם חיילים, התינוק כבר לא היה בין החיים... אך במעשה זה הצילה למעשה את חייהם של ילדים רבים אחרים... הזוועות הללו שחוותה וראתה ככל הנראה הותירו בה צלקת, כי לא יכלה להביא בעצמה ילדים לעולם בהמשך''.
 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Orel Tsabari‎‏ (@‏‎oreltsabari‎‏)‎‏

עוד ב-

אוראל צברי: "לא הייתי רוצה שהילד שלי יחשוב שאושר כהן הוא אבא שלו"

לכתבה המלאה

לסיום צברי כתב בצער גדול: ''במהלך השנים לא הרבתה לדבר על אותם סיפורי גבורה שככל הנראה רבים מהם לצערי הלכו עמה לעולם הבא... הצנעה, הענווה והידיעה כי עשתה מה שהיה עליה לעשות ולא מתוך גבורה הם כנראה שמנעו ממנה לספר סיפורים אלו. אז למען דודה מרגו הגיבורה, ולמען הנצחתה לעולמים, אני כותב את השורות הללו. החיים שהצילה, והמשך קיום העם היהודי בארצו הם ודאי הניצחון הפרטי שלה. יהי זכרך ברוך דודה''.