ויראלי

רן דנקר חושף את שם בתו הראשונה: איך הוא קשור למלחמה?

דנקר הסביר את הבחירה בשם 'אור' לבתו הראשונה: "רגע של אור מתוך החשיכה. לא האמנו שלידת ביתנו - אור, תגיע ברגע הכי חשוך, בצל המלחמה, בתוך הקרבות, הדם, הפחד והכאב. ממש כמו לידה, דרך הכאב אל תוך החיים. אני מאחל לכולנו שאור גדול יבוא עלינו ושיהיו לנו רק בשורות טובות, אהבה, החלמה ומרפא עמוק"
מערכת ice | 
רן דנקר בקמפיין החדש של סלקום (צילום מיכה לובטון)
בגיל 39, רן דנקר ובעלו מזה כמעט שלוש שנים, איתי וייזר, הביאו לעולם דרך אם פונדקאית, ילדה משותפת ראשונה, שתתווסף לשתי בנותיו של וייזר. הרחבת המשפחה התבצעה באמצעות פונדקאית שהתבשרה על הריון לפני כחודשיים וכבר ברור שצריך להיערך לבריתה, כאשר זו בת, הראשונה של הזמר שהחליט לקרוא לה אור, זאת על רקע מלחמת "חרבות ברזל". 
דנקר הסביר את הבחירה בשם: "רגע של אור מתוך החשיכה. לא האמנו שלידת ביתנו - אור, תגיע ברגע הכי חשוך, בצל המלחמה, בתוך הקרבות, הדם, הפחד והכאב. ממש כמו לידה, דרך הכאב אל תוך החיים. אני מאחל לכולנו שאור גדול יבוא עלינו ושיהיו לנו רק בשורות טובות, אהבה, החלמה ומרפא עמוק".
 
כמו כן כתב: "אני רוצה להודות לצוות המדהים של בית חולים מאיר כפר סבא, על העטיפה החום והמקצועיות. למיילדות לאחיות והרופאות. למחלקת יולדות, לצוות חדר לידה ומחלקת נשים ועובר. ובהמשך אכתוב על תהליך הפונדקאות שעשינו ב, על התהליך המדהים והלא-יאמן שעברנו עם המשפחה הכי מדהימה בעולם. שנהיה חזקים ונעבור את זה יחד. אוהב, רן".
לפני כשנה סיפר רן דנקר בריאיון לרדיו לב המדינה על הזוגיות עם הבמאי איתי וייזר, על גידול שתי בנותיו של וייזר מזוגיות קודמת ועל המחשבה להביא עוד ילדים לעולם. "חד משמעית, אנחנו על זה, לגמרי רוצים להרחיב את המשפחה" אמר הכוכב, "אמנם הן הילדות הביולוגיות של איתי, אבל אנחנו מגדלים אותם יחד בהורות משותפת, ביחד עם אמא שלהן, ואני הורה שלהן לכל דבר ועניין וגדלתי לזה. אני עם איתי 10 שנים, אסיה בת 12, אני איתה מגיל שנה ו-10 חודשים ולילה נולדה לתוך הזוגיות".

דנקר, שיצא מהארון לפני כ-8 שנים, כתב בשנה שעברה פוסט חושפני על התהליך שעבר: "מי שמגיע להופעות שלי יודע שלא פעם אני מדבר אל הנוער, שאני מאמין בלב שלם שיכול לשנות ת'עולם. היום אני רוצה רגע לחבק אותי. אני בזבזתי שנים יקרות על אשמה שהכאיבה לי בגוף" כתב דנקר לעוקבים.
עוד פירט, "אשמה על היותי פגיע ועדין לעיתים אשמה על הרצון שלי לחפש מחוץ 'לשבילים המסומנים' אשמה על מחשבות 'אסורות', אשמה שאני אוהב גם את הגר וגם את מתן, אשמה שהלימודים הממסדיים לא עניינו אותי, אשמה על הבכי בהפסקה כשאבא לא הגיע. המון אשמה".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה