TOP 5

לחץ מלחמתי: איך מרגיעים את הילדים בשעת חירום?

המציאות של אזעקות ולילות בממ"ד מטלטלת את עולמם של הילדים ומייצרת חרדה. החדשות הטובות: יש מה לעשות, כך תפעלו בעזרת כלים פשוטים ויעילים שכל הורה יכול ליישם

מערכת ice | 19/6/2025 14:50

חרדות בשעת חירום-אילוסטרציה AI (צילום shutterstock)

בצל האזעקות והמציאות המטלטלת, ילדינו חווים חרדה ומתח מתמשכים. איך מחזירים להם את תחושת הביטחון? אספנו עבורכם 7 טכניקות פשוטות ומוכחות שכל הורה יכול ליישם מיד, גם בתוך הממ"ד.

המציאות הביטחונית המתוחה והמבצע המתמשך מול איראן מכניסים מדינה שלמה למצב של דריכות מתמדת. עבור הילדים, המציאות הזו קשה שבעתיים. אזעקות קורעות את השגרה, והם נאלצים לעבור ממקום למקום - מהמיטה לממ"ד, מהבית למקלט, לעיתים קרובות באמצע הלילה. הטלטלה הרגשית הזו, לצד רעשי הפיצוצים והשיח הבלתי פוסק על המלחמה, מייצרים לחץ וחרדה עצומים שילדים מתקשים לעבד.

התחושות הפיזיות והנפשיות של חרדה - דפיקות לב מואצות, נשימה מהירה, מתח בשרירים וקושי לחשוב בבהירות - מוכרות לכולנו, אך אצל ילדים הן עלולות להתבטא בדרכים שונות: בכי, התפרצויות זעם, הסתגרות או תלותיות מוגברת. החדשות הטובות הן שישנן טכניקות פשוטות ויעילות שניתן ליישם בכל מקום, גם בתוך הממ"ד הצפוף, כדי לעזור להם לווסת את הרגשות ולהחזיר לעצמם תחושת שליטה.

להלן 7 שיטות להפגת מתחים אצל ילדים, המותאמות למצב החירום הנוכחי:
1. נשימות בטן: עוגן של רוגע בכל מצב
כשאנחנו בלחץ, הנשימה שלנו הופכת מהירה ושטחית. נשימות בטן עמוקות מאותתות לגוף שהסכנה חלפה ועוזרות להרגיע את המערכת כולה. זוהי טכניקה שניתן לתרגל בכל מקום ובכל זמן, והיא יעילה במיוחד ברגעים המלחיצים של השהייה במקלט.

איך מתרגלים עם הילדים? כדי לתרגל זאת, שבו או שכבו עם הילד בתנוחה נוחה. הניחו יד אחת שלו על בטנו והשנייה על חזהו, והנחו אותו לקחת שאיפה עמוקה ואיטית דרך האף. הסבירו לו שהמטרה היא למלא את הבטן באוויר כמו בלון, כך שרק היד שעל הבטן תעלה, בעוד היד על החזה נשארת כמעט ללא תזוזה. לאחר מכן, בקשו ממנו לנשוף את כל האוויר החוצה באיטיות דרך הפה, להרגיש איך הבטן מתרוקנת והיד יורדת. תרגול משותף של מספר נשימות כאלה יהפוך את הטכניקה לכלי זמין וטבעי עבור הילד ברגעי מצוקה.

2. פעילות גופנית: לשחרר אנרגיה כלואה
פעילות גופנית היא דרך מצוינת לשחרר אדרנלין ואנרגיה שהצטברו בגוף עקב הלחץ. גם אם אי אפשר לצאת החוצה, ניתן למצוא דרכים יצירתיות לזוז במרחב המוגן.

רעיונות לפעילות במרחב סגור: כדי לשחרר אנרגיה במרחב סגור, אפשר פשוט לשים בטלפון שירים שהילדים אוהבים ולרקוד יחד, או ליזום משחקי תנועה כמו "הרצפה היא לבה", קפיצות במקום, מתיחות או תרגילי יוגה פשוטים. אפילו מתן משימה קטנה, כמו סידור הכריות או ארגון המשחקים במקלט, יכולה להסיח את הדעת, ליצור תחושת מטרה ולעזור בפריקת המתח הפיזי.

3. דמיון מודרך: בריחה קצרה למקום בטוח
דמיון מודרך הוא כלי עוצמתי המאפשר לילד "לבקר" במקום שנעים ובטוח עבורו, גם אם פיזית הוא נמצא בממ"ד. זהו סוג של חלימה בהקיץ ממוקדת, שעוזרת לשנות את התחושות והמחשבות.

איך מתרגלים דמיון מודרך? התרגול פשוט: מצאו יחד תנוחה נוחה, ובקשו מהילד לעצום עיניים. הנחו אותו בקול רגוע לדמיין את עצמו במקום שהוא אוהב ומרגיש בו מוגן, כמו חוף ים, פארק ירוק או ביתם של סבא וסבתא. עזרו לו להעמיק את החוויה על ידי הפעלת כל החושים, ושאלו אותו מה הוא רואה, שומע, מריח ומרגיש במקום המיוחד שלו. שהייה של כמה דקות במקום הדמיוני הזה מאפשרת לנשימה להאט ולגוף להירגע באופן טבעי.

4. כתיבה או ציור: לתת ביטוי לרגשות
יומן או דף נייר יכולים להפוך למקום בטוח עבור ילדים לפרוק מחשבות ורגשות, במיוחד כאלה שקשה להם לבטא במילים.

איך מתחילים? כדי להתחיל, כל מה שצריך זה להציע לילד מחברת ועיפרון או צבעים, ולהבהיר שאין דרך נכונה או לא נכונה לעשות זאת. עבור ילדים צעירים, ציור הוא כלי מצוין לביטוי רגשות, והם יכולים לצייר את מה שהם מרגישים, את הרעשים ששמעו או את "המקום הבטוח" שלהם. ילדים גדולים יותר יכולים למצוא פורקן בכתיבה על מה שעובר עליהם, על דברים שמדאיגים אותם או אפילו על משהו טוב אחד שקרה להם היום. המטרה היא פשוט לאפשר מרחב לעיבוד ושחרור.

5. הכרת תודה: למצוא את נקודות האור
בתוך מציאות קשה, תרגול הכרת תודה יכול להיראות מאתגר, אך הוא כלי רב עוצמה לשינוי נקודת המבט וחיזוק החוסן הנפשי. הוא עוזר לנו ולילדינו להתמקד במה שיש, ולא רק במה שמפחיד או חסר.

דרכים לתרגל הכרת תודה: אפשר לתרגל זאת בדרכים פשוטות, כמו סבב "שלושה דברים טובים", שבו כל אחד מבני המשפחה משתף בדבר קטן וחיובי מאותו היום – אפילו אם זה רק חיבוק או העובדה שכולם יחד ובטוחים. דרך נוספת היא להציע לילד לכתוב או לצייר מכתב תודה למישהו שהוא מעריך, או להכין יחד "צנצנת תודות" במקלט, אליה מכניסים פתקים עם דברים טובים שקרו.

6. הרפיית שרירים: לשחרר את המתח מהגוף
הגוף שלנו נוטה להתכווץ בזמן לחץ. הרפיית שרירים הדרגתית היא טכניקה פיזית פשוטה שעוזרת לשחרר את המתח הזה באופן מודע.

איך מתרגלים? התרגול מתבצע בישיבה או שכיבה נוחה, כאשר אתם מנחים את הילד לעבור בין איברי הגוף השונים. בכל איבר, המטרה היא לכווץ את השרירים בחוזקה למשך מספר שניות ואז לשחרר בבת אחת. למשל, אפשר להנחות אותו לכווץ את הידיים לאגרופים "כאילו סוחטים לימון", להרים את הכתפיים לאוזניים "כמו צב", לעשות פרצוף חמוץ או למתוח ולכווץ את שרירי הרגליים. המעבר המודע בין כיווץ להרפיה מביא לרגיעה פיזית עמוקה.

7. עזרה לזולת: להחזיר תחושת מסוגלות
כאשר ילדים מרגישים חסרי אונים מול המצב, מתן הזדמנות לעזור לאחרים יכול להעניק להם תחושת מטרה, שליטה ומסוגלות. העזרה לא צריכה להיות גדולה.

רעיונות למעשים קטנים של עזרה: העזרה יכולה להתבטא במעשים קטנים בתוך המשפחה, כמו הקראת סיפור לאח צעיר במקלט, עזרה בחלוקת חטיפים או מתן חיבוק להורה. היא יכולה לבוא לידי ביטוי גם כלפי הקהילה הקרובה, למשל על ידי הכנת ציור לשכנים מבוגרים, או פשוט על ידי שיתוף משחק עם ילד אחר שנראה מפוחד. אפילו עידוד למתן מחמאה לחבר יכול לחזק את תחושת הערך העצמי והחיבור לאחר.

עוד ב-

טיפים להפגת חרדה: מה כדאי לנסות כדי להרגיע את המתח

לכתבה המלאה

השימוש בכלים אלו לא יעלים את המלחמה או את האיום, אך הוא יכול להעניק לילדינו - ולנו - תחושה של שליטה, רוגע וחוסן פנימי שיאפשרו לנו לעבור את התקופה המורכבת הזו יחד, חזקים יותר.