יש אנשים שיש להם כרטיס המונע מהם לעמוד בתור. למי שיש עיניים צרות מאוד, יכול לנסות לבקש כזה כרטיס. אם זה יעשה לי טוב דיינו. אולי מספיק עם הקנאה הזו למה אחד יכול והשני לו..... מגעיל!!!!

ככל שתכתב יותרו על תורי הענק בנתב"ג זה חא לא יהפוך את הדברים לנכונים. בנתב"ג משתלטים יפה על העומס. אפשר לעשות ציק אין מכל מקום להגיע עם טרולי בלבד ואז לעבור במסלול W . לי לקח חצי שעה מהכניסה ועד הדיוטי פרי כבר בשתי טיסות. אז די להתלונן. מותר גם לפרגן ולא להלחיץ כל הזמן

שהייה במחלקת עסקים לא באה על חשבון אחרים ומשלמים תמורת זה לפי ערך המקום. לעומת זאת מי שלא vip לא צריך לעמוד יותר בתור ממה שצריך לעמוד בגלל שמישהו אחר משלם כסף ויכנס מוקדם יותר על חשבון זה שהוא מחכה יותר זמן.

לפני כשבועיים הגעתי לנתבג ולאחר הצ'ק אין ובידוק בטחוני הגענו לבורד העלייה למטוס. אל נשכח כמובן את הדיליים כן ברבים עוכבו 3 פעמים לטיסה שאמורה לערך שעה וחצי. בעוד עודנו ממתינים לעלות לטיסה הגיעה משפחה עם שישה נפשות וטענה כי עליה לעלות ראשונים היות והאבא נכה. כולנו כאחד הננו מבטינו לאדם החולה בכדי שנוכל לאפשר לו לעשות ראשון. אך הפלא ופלא האישה שהייתה בתו אמרה שכולם צריכים לעלות איתו לא רק הוא. לא הבנו איך משפחה שהגיעה אחרונה לתור מבקשת לעלות ראשונה כי האבא נכה. אחד הנוסעים פנה אל הבת ואמר חה אין לנו בעיה שהאבא יעלה מה הקשר לכולכם??? . בכל זאת אין מקום מספיק במטוס לכל הטרולים וכולם רוצים להיות ראשונים כדי להיות בטוחים שהטרול איתם. הדייל בכניסה הבין שמשהו לא תקין וביקש תעודת נכה, לטענת הבת; הם שכחו את התעודה בבית. והאבא שקם על רגליו ללא כל קושי לא הראה כל סימני קושי. אז גם זה יש.... חבל שכך עלינו להתנהג!!! אילו כל החברות היו מאפשרות צ'ק אין מהבית (ולא כך הדבר), היו נחסכים הרבה אי נעימויות. אילו כולנו היינו מבינים שמספיק אדם אחד בתור לצ'ק אין בדלפקי החברה, היה הרסה יותר נעים. חופשה נעימה