רייטינג

רייטינג: לראשונה מזה 11 שנה, ועדת המדרוג בשינויים - זו ההחלטה

ועדת המדרוג החליטה על שינוי בחברי הפאנל - שזהותם הינה אחד הסודות השמורים בישראל. מי קובע מה הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה? איך מתבצע החישוב? למה לפעמים תוכנית מקבלת פחות רייטינג אבל יותר צופים מהמתחרות, ומה היו הביקורות של התאגיד וערוץ 14?

יהודה לוינגר | 19/10/2026 15:49

רוני ארן, מנכ"ל הוועדה למידרוג (צילום יחצ, shutterstock)

ועדת המדרוג בישראל, האמונה על נתוני הרייטינג, החליטה על שינוי משמעותי היום (שני) שאושר על ידי מליאת הוועדה.

מדובר בחישוב חברי הפאנל שעל פי הרגלי הצפיות שלהם, נקבע למעשה הרייטינג בישראל, כאשר מליאת הוועדה למדרוג החליטה להגדיל את פאנל הוועדה מ-700 בתי אב ל-800 בתים. ההחלטה התקבלה פה אחד על דעת כל החברים בוועדה.

בעת שקמה הוועדה בשנת 1998, היו חברי הפאנל שקבעו את נתוני הרייטינג בסך של 385 בתים. מאז גדלו המספר במהלך השנים עד ל-700, כאשר מעתה, כאמור, המספר יגדל ל-800.

חברי הפאנל נשמרים בסודיות רבה, על אף ניסיונות במהלך השנים להגיע לאותם בתי אב כדי לנסות ולהשפיע על החלטות הצפייה שלהם, ומאליו השפעות על הרייטינג שיש לך חשיבות רבה לא רק בגזרת הפרסום שמושפעת מנתוני הרייטינג: מסך הפרסומים ועד תמחורם, אלא גם יוקרתיות הערוצים, התוכניות, כאשר נתוני הרייטינג יכולים להעלות ולהפיל תוכניות בזמן מהיר מאוד.

שנה שעברה, עלו שוב חברי הפאנל לכותרות, כאשר ועדת המדרוג חשפה כי שניים מחברי מדגם הרייטינג - שאמורים להישאר אנונימיים - עמדו בקשר ישיר עם ינון מגל, מגיש "הפטריוטים" בערוץ 14. השניים סולקו מיידית. לפי הוועדה, מדובר באירוע חסר תקדים מאז הקמתה בשנות ה־90'.

על שיטות חישוב הרייטינג בישראל, על אף היותן טריוויאליות במדינות רבות במערב, עלו ביקורות רבות במהלך השנים. אי היכולת לחישוב הפלטפורמות הדיגיטליות והרשתות החברתיות, הובילו לכך שהתאגיד היה מחוץ לוועדה במשך תקופה, כאשר טענו כי בעוד בשידור הלינארי הרייטינג אינו גבוה, אך ביוטיוב למשל, ישנן צפיות רבות גם בסמוך לשידור או בלייב.

במיוחד סביב תוכניות כמו "קופה ראשית", "המפקדת" ועוד ששברו שיאי צפיות ברשתות החברתיות, אך אינן יכולות לשתף נתונים לוועדת המדרוג לאור הסתרת גוגל את הנתונים. בסופו של דבר התאגיד חזר לוועדת המדרוג והוא חבר בה מאז יולי 2022.

טענות נוספות נשמעו מכיוונו של ערוץ 14, שוועדת המדרוג אינה משקפת היטב את נתוני הרייטינג, לאור חברי הפאנל ובחירתם: עם מחסור בבתי אב ביו"ש, או במגזר החרדי והדתי וכדומה. בנוסף, נשמעו טענות בקרב מגישים בערוץ 14 - ולא כטענה מטעם הערוץ - על הטיות של ועדת המדרוג שנשענת כביכול על קשת 12 ורשת 13, ולכאורה שינויים בנתוני הרייטינג עצמם.

בחודש שעבר אף ערוץ 14 ביקש נתונים על הבתים שנכנסו ויצאו ממדגם הרייטינג מאז אוגוסט 2024, כדי לבחון אם השינויים בהרכבו השפיעו על תוצאות הצפייה. הוועדה אכן כבר החלה בהפקת המידע, אך לאחר התנגדות נציג קשת הוחלט להקפיא את מסירתו עד לדיון במליאה.

בסופו של דבר גם ערוץ 14 הצטרף לוועדת המדרוג, ואף הפך לראשונה ממשקיף לחבר קבוע, ועוד עם 2 מקומות בוועדה כפי נציגות קשת ורשת. בכך, המנכ"ל רוני ארן יכול לסמן וי על כלל ערוצי הטלוויזיה שהצטרפו לוועדת המדרוג בכהונתו, כולל i24News.

מהי הוועדה למדרוג? זו וועדה משותפת לכל השחקנים בתעשייה - ערוצי הטלוויזיה, משרדי הפרסום והמדיה, והמפרסמים. כל אלו פועלים יחד באישור הממונה על ההגבלים במטרה למדוד את הרייטינג בדרך שתהיה מקובלת על כולם. זה כמובן לא פטנט ישראלי, ובכל העולם המערבי קיים גוף אחד מקובל על כולם, כדי שלא כל אחד יוציא את הנתונים אלא שיהיה גוף שמוסכם על כולם.

החשיבות למדידה אחודה של רייטינג היא ברורה ברמה הכלכלית: כל התמחור בכלי המדיה פועל לפי הרייטינג. מחיר כל פרסומת או חסות נקבע על פי הרייטינג בעת השידור. התמחור לא יוכל להתבצע באם תהיה מחלוקת על אמינות הנתונים.

חברי הוועדה הם: ערוץ 9, כאן 11,קשת 12,רשת 13,עכשיו 14,ערוץ 15 - i24 News, , ערוץ 24, ה.ל.א טי וי - ערוץ 30, איגוד השיווק הישראלי ואיגוד חברות הפרסום בישראל.

חברי מליאת הוועדה הישראלית למידרוג: יגאל בראון – האיגוד הישראלי לפרסום, סיגלית הורן גלפרין - מנכ"לית איגוד השיווק הישראלי, יורי קגנוביץ' – ערוץ 9, לוליטה שוסטר – ערוץ 9, אורלי כהן – כאן 11, יובל פישר כאן 11, עודד ברש – קשת 12, דן פוגלמן – קשת 12, איתי דנקנר – קשת 12 (עד עזיבתו ומעבר למנכ"ל חדשות 13), דבורה קמחי – רשת 13, נורית קונפורטס – רשת 13 (עד התפטרותה), סלבה מיילר – עכשיו 14, מוריה נשם שמיר – ערוץ 24, ליאת ברגמן רביד – ערוץ 24, מיכאל חג'ג' - i24NEWS, ניר עוז - i24NEWS, שי לחוביצר האלה TV, פרופ' צבי גילולה – יועץ מדעי, דבורה ז'ק – הנהלת הוועדה, ענבל פרץ – הנהלת הועדה, יקי צ'סלר – ראש ועדת מחקר ורוני ארן – מנכ"ל הוועדה.

איך מודדים את הרייטינג? נכון להיום, עד השינוי, היו בישראל 700 בתים שהם מדגם מייצג של תושבי ישראל בעלי מקלטים. המדגם נקבע על בסיס סקר כינון שהוא סקר מקיף שנערך בקרב אלפי בתים בישראל ובודק מספר רחב של משתנים כגון מספר הנפשות בבית, מספר החדרים, כמה מחשבים בבית, כמה מכשירי טלוויזיה, רמת ההשכלה של בני הבית, חלוקה גיאוגרפית, דמוגרפית ועוד.

כך נוצר דאטה בייס ענק מקרב 4,500 מסוקרים כל שנה, במשך 30 שנה. בכל פעם שמשתנה נתון מסויים בסקר הוא חל גם על הפאנל וזאת כדי להגיע הכי קרוב שאפשר לייצוג נכון של האוכלוסייה בישראל. את פילוח הבתים ובחירתם אמונה קנטאר מדיה - ותחת המיתוג החדש נקרא שמה: Fifty5Blue. החברה, בשלוחתה המקומית, גם אחראית על סקר TGI לקביעת הרגלי האזנה בתחנות הרדיו וקריאת עיתונים בישראל.

בעת שקמה הוועדה היה גודל הפאנל 350 בתים. לאורך השנים הוגדל מספר הבתים העומד כיום על 700 והחל ממחר על 800, שהוא המספר המקובל במדינות בסדר גודל של ישראל, כמו אוסטריה למשל. מי שמנהלת את הפאנל, היא אמור, חברת קנטאר מדיה - חברה בינלאומית ענקית שמודדת באותה השיטה את הרייטינג ב-25 מדינות באירופה ובהן בריטניה ורוסיה, 24 מדינות באסיה ובהן סין ויפן ובנוסף קנדה וחלק מארצות הברית. קנטאר זכתה כמה פעמים בישראל במכרז למדידת הרייטינג, ובפעם האחרונה בשנת 2019 למשך 7 שנים.

החברים בפאנל נשמרים בסודיות מוחלטת על ידי קנטאר מדיה, וגם לחברי הוועדה אין גישה לדעת מי נמנה על הפאנל. קנטאר מדיה גם אחראית לוודא שהפאנל מהווה תמיד מדגם מייצג מבחינה סטיסטטית.

איך זה עובד? ציוד הוועדה מחובר לכל הטלוויזיות המחשבים והטלפונים בכל בית. לבני הבית ניתן שלט מיוחד שמאפשר להם להזדהות (למשל כפתור לאבא, לאמא, ולכל ילד בבית). כך מודדת המערכת לא רק כמה צופים, אלא מי צופה בכל דקה ודקה בכל ערוץ וערוץ - ונוצר מידע ענק לא רק עדכני אלא גם היסטורי 30 שנה אחורה.

זהו מידע יקר ערך לכל היסטוריון מדיה שיכול לבחון למשל, איך נראתה הדמוגרפיה של הצופים בתכנית גם שנים רבות אחורה.

חברי הוועדה מקבלים ורואים את נתוני הרייטינג של כל הערוצים אותם מודדת הוועדה שהרי כל משפחה בוחרת לצפות במה שתרצה גם בערוצים שאינם חברים בוועדה. אבל רק מי שחבר וועדה יקבל את הנתונים. ערוצי הספורט למשל אינם משתתפים בוועדה שכן הם אינם ערוצים מסחריים. לכן, כנראה, אם אתם מקבלים רייטינג של משחקי ספורט בערוצי הספורט - המידע לא הגיע מערוצי הספורט שאינם חברים בוועדה.

העלות היא לא זולה: ערוצי הטלוויזיה הגדולים משלמים מיליוני שקלים בשנה. מדי פעם ערוצים שאינם בוועדה, כמו ערוצי הספורט, פונים לקנטאר מדיה לקבל דו"חות, שעולים כמה אלפי שקלים.

למה יש פערים בין נתוני רייטינג ובין מספר צופים? כפי שכתבנו, בבית אב בו יש למשל, שני הורים ו-2 ילדים, לדוגמא, אם כלל המשפחה ראתה ביחד את התוכנית הספציפית, אמנם כבית אב המשפחה נספרת כנקודה אחת, אך כמספר צופים ככמה. לכן למשל תוכניות ריאליטי או קומדיות הנחשבות למשפחתיות יותר, זוכות למספר צופים גבוה יותר מאשר חלופותיהן, אף אם בפועל ייתכן וברייטינג יקבלו פחות.

שיטת המדידה היא כאמור על פי מדגם בתי אב, ולא על פי בדיקת כלל מנויי הטלוויזיה בישראל. כשם פילוח של סקר מנדטים, שעל פי מספר נשאלים מסויים, התשובות מוכפלות משל היו על כלל האוכלוסייה. שיטה זו, למשל, הייתה לביקורת אצל שר התקשורת שלמה קרעי שהעדיף שיטה בה כלל נתוני הרייטינג מגיעים לכדי יחידה אחת ואחודה: כמו - כלל הנתונים ממנויי HOT, ממנויי YES, וכן וכדומה מכל פלטפורמה שיכולה לספק נתוני אמת.