טלוויזיה

השופטים נגד הקהל: ההדחה שהציתה סערה ברוקדים עם כוכבים

ההחלטה הדרמטית של השופטים הותירה את אנה ארונוב חסרת מילים, בעוד שמתמודד אחר הצליח להתחמק מהתחתית למרות ציון נמוך במיוחד של 23 נקודות בלבד- סיכום פרק 13

דניאל לוי גולדמן | 7/7/2026 9:06 1 עקבו אחרינו בגוגל

אחרי שלב "הסיפורים האישיים" שסחט מהצופים לא מעט דמעות, העונה החמישית של "רוקדים עם כוכבים" העלתה השבוע הילוך. ההפקה הבטיחה לנו איחוד של הקבוצות לקראת הדחה דרמטית. אף על פי שטיזרי האימה ששודרו לאורך השבוע היו מעט מוגזמים ואיימו להמאיס את הצפייה, התוצאה הסופית על הרחבה בהחלט השאירה את הקהל (ואת השופטים) המומים.

מיה דגן, אחת הפייבוריטיות הברורות של העונה, סיימה את דרכה בתחרות, בזמן שפערים תמוהים בשיפוט של דוד דביר ממשיכים לעורר סימני שאלה. הנה כל מה שקרה על הרחבה.

הדחה שמשאירה חותם: מיה דגן הולכת הביתה
למרות ריקוד רומבה יפהפה לצלילי "אחרי עשרים שנה" של עמיר בניון שזיכה אותם ב-31 נקודות, מיה דגן ושחר זיסמנוביץ' מצאו את עצמם בתחתית הטבלה. לצידם במעמד ההדחה עמדו נועה כהן ואיתן, שרקדו ריקוד לטיני אנרגטי לצלילי "סרט הודי" וזכו ב-33 נקודות.

מי ששוב הצליח להתחמק מהתחתית הוא מתן פרץ. למרות טנגו מעט רובוטי לצלילי "תם ולא נשלם" וציון נמוך של 23 נקודות מהשופטים (שכלל ביקורת צוננת, כרגיל, מדוד דביר) הקהל בבית, שמהווה 50% מההחלטה, התגייס שוב כדי להציל אותו. בסופו של דבר, השופטים בחרו פה אחד להשאיר את נועה כהן, והביאו להדחתה של דגן.

למרות הכאב שבהדחה, מיה דגן הפגינה תעצומות נפש וסיפקה את אחד מרגעי השיא של העונה בנאום הפרידה שלה, "כל כך הרבה שנים הציעו לי להשתתף ואמרתי לא, כי נורא פחדתי. אני שמחה שנלחמתי בפחד הזה ונכנסתי בו הכי חזק שאני יכולה. לילדה האהובה שלי, זה אחד השיעורים הכי חשובים בעולם. מבחינתי זה לא כישלון, זו לא אכזבה, אני חושבת שזה המסע שלי ומבחינתי זה חתיכת דבר. אני כל כך מבסוטית על עצמי ומחכה לראות מה צופן לי העתיד".

בשורת ההדחה הותירה שופטים כמו אנה ארונוב חסרי מילים, אך הוכיחה שוב את האמת הקשה של ריאליטי ריקודים, כדי לשרוד, טכניקה וכריזמה אינן מספיקות ללא מערך הצבעות משמעותי מהבית.

מצטייני הערב והחסינות של עדן גולן
ערב "המסיבה הישראלית" סיפק כמה ביצועים מרשימים במיוחד, אך גם הדגיש חוסר אחידות בולט בשולחן השיפוט:
אמיר בנאי ורומי פתחו את הערב בסערה עם קוויקסטפ מושלם וקצבי לצלילי "תן לי זמן" של נועם קלינשטיין. התפאורה, התלבושות בצהוב-רך והביצוע המדויק זיכו אותם ב-36 נקודות. הריקוד היה כה חלק, עד שלדוד דביר לא נותר אלא להתבדח על חשבון משפחת בנאי בהיעדר ביקורת מקצועית לתת.

עדן גולן וארטיום קיבלו את משבצת הסיום ורקדו סלסה אנרגטית וורודה לצלילי "אתה חייב למות עליי". למרות פשלה ניכרת של עדן בסיום הריקוד שהשתקפה היטב על פניה, השופטים (ודוד דביר בפרט) בחרו להעלים עין. הם גרפו 37 נקודות, כולל את הציון 10 מדוד.

אבישג סמברג ואיוון, הוכיחו שהמשמעת הספורטיבית של אבישג משתלמת. הם התאוששו מסכנת ההדחה של הפרק הקודם עם סמבה חמודה ל-"טרמינל 3", שזיכתה אותם ב-29 נקודות.

המוסר הכפול של דוד דביר
אי אפשר לסכם את הערב בלי להתייחס לשיפוט של דוד דביר. הפער בין הדרך שבה הוא שופט את מתן פרץ (אותו הוא מבקר בקשיחות מיומה הראשון של התוכנית) לבין הסלחנות שהוא מפגין כלפי מתמודדות כמו עדן גולן (או שירי מימון) צורם.

ביקורת מקצועית היא לגיטימית, אך מצופה משופט בתוכנית כזו לשמור על קו אחיד. כאשר טעות בולטת בסוף הריקוד לא מונעת ממתמודדת אחת לקבל את הציון 10, בעוד שמתמודדים אחרים "נחתכים" על טעויות קטנות בהרבה קשה שלא להרגיש שחלק מהציונים ניתנים על סמך פוטנציאל או חיבה אישית, ולא על סמך הביצוע הספציפי על הרחבה באותו הערב.