לפעמים יש צמתים מרכזיים בחייה של אומה שאסור לפספס וצריך לדעת לנצל עד תום.
במקביל להכנות לכניסה לעזה, חיזבאללה בצפון לא שוקט לרגע. בכל יום ישנם ארועי ירי על קו הגבול וזה כמובן מעט מאוד מכח הלחימה והארטילריה שיש לאויב בגבול הצפוני.
גם אם נכניע את החמאס בדרום כיצד ישובו לביתם תושבי הצפון? מי ערב לביטחונם ולשלומם לאחר הטראומה הקשה שעברנו?

מישהו יכול להתחייב שהוא ערוך לכל תרחיש ומכיר את איומי האויב? לא מכיר אחד כזה מאז השבעה באוקטובר. יש רגעים בחייה של אומה שצריך לקבל החלטות גורליות וקשות.

בנסיבות הקשות והטראגיות העולם כרגע לצידנו, תומך בנו ומכיר את הלגיטימיות שלנו להגן על עצמנו. זה לא יימשך זמן רב. כבר מתחילים לשמוע את הקולות הקוראים להפסיק את האלימות, המחפשים הומניטריות בעזה, המקום ממנו יצאו חיות האדם למסע הציד הרצחני והבלתי נתפס שלהם. יש מי שקורא 'לעצור את האלימות משני הצדדים' כאילו בכלל יש פה שני צדדים שניתן להשוות ביניהם.

אם מדינת ישראל רוצה להבטיח שקט אמיתי לתושבי הצפון, לא כזה שיתן עוד כמה חודשים או שנים עד הסבב הבא או השם ישמור מה שהם מתכננים, זה הזמן למגר את האיום גם מצפון.

יש בכוחו של צה''ל לעשות את זה. המודיעין קיים. המוטיבציה של הלוחמים בשיאה והעורף דוחף לניצחון באופן מופלא. אני מבין שהאח הגדול האמריקאי עוטף אותנו במילים חמות עטופות בנושאות מטוסים אימתניות המהוות איום משמעותי לאויבינו. זה דבר גדול ומשמעותי ואפילו מחמם את הלב שיש מי שדואג לנו וניצב לצידנו. עם זאת, מדינת ישראל לא יכולה לאפשר שהמלחמה תנוהל על פי כללי המשחק האמריקאים כאשר מזכיר המדינה יושב שעות ארוכות בדיוני קבינט המלחמה. הבטחנו לעצמנו כאומה לאחר זוועות השואה שלעולם לא נהיה תלויים באף אומה חוץ מאשר בנו בלבד. 'אם אין אני לי - מי לי' בצורה הפשוטה ביותר.
 

זה בעיניי אחד הצמתים הללו בחייה של אומה. ההזדמנות לשנות את מאזן האימה בגבולותינו ולפתוח דף חדש של ביטחון ועוצמה מול מבקשי רעתינו צמאי הדם. הוסרו המסכות. נחשף הפרצוף האמיתי של הרוע וזה הזמן להשמיד אותו.

עוד ב-

מנוע צמיחה יחצני בזמן מלחמה: כללי המשחק של המדיה השתנו

לכתבה המלאה

ואם בשעת כושר אנו עוסקים, אולי זו העת להסיר גם את האיום הגדול עליו מדברים פה כבר עשרות שנים- הגרעין האיראני. ימים גורליים בחייה של האומה.