"השינוי העיקרי כיום, לתפיסתי, בטיפול בחולי סרטן נמצא לאו דווקא בהתקדמות הטכנולוגית, אלא בתובנות שבאות בעטיה", מפתיע פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי, במרכז הרפואי תל אביב ע"ש וסוראסקי (איכילוב), המשמש גם יו"ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות. "בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי מבורך בגישה: רופא כבר לא אומר לחולה מה צריך לבצע, אלא השניים מקבלים יחד החלטות משותפות".

לדבריו, "רשתות החברתיות הן מאיץ משמעותי בטיפול במחלות ממאירות וקטלניות, היות והן חושפות את המטופלים לידע, ומעניקות כלים להבנת המורכבות שיש בטיפול במחלות סרטניות. השינוי משפיע גם על הרופאים, שכבר לא רואים את המחלה ואת הגידול בהם צריך לטפל, אלא גם את המטופל עצמו, את צרכיו, את אורח חייו וכיצד אלה משפיעים על הטיפול ועל המוטיבציה להחלים. כמובן שכל זה לא היה מתאפשר לולא הקידמה והמדע, שמזרזים את פיתוחן של תרופות חדשניות, את הבדיקות המולקולריות (גנומיות) המתקדמות, את ההבנה כיצד פועלת מערכת החיסון ומהו תפקידה בהיווצרות תאים סרטניים ובמלחמה בהם". 

מהן הבדיקות המולקולריות ואיך הן תורמות לריפוי? 

"בדיקות מולקולריות הן בדיקות שמאתרות שינויים בגנים ומוטציות שגורמים לשיבוש בחומר הגנטי שמצוי בכל אחד מתאי הגוף ולהיווצרות תאים ממאירים. תוצאות הבדיקות המולקולריות מאפשרות לנו, הרופאים, לבחור בטיפול ביולוגי או אימונותרפי, שמותאם אישית למאפיינים שונים בגופו של החולה ולא למחלה. אולם חשוב להדגיש, כי בדיקות מולקולריות ותרופות חדשניות, ביולוגיות או אימונותרפיות, יעילות בעיקר עבור חולים במחלה גרורתית ובמרבית המקרים חסרות תועלת עבור חולים במחלה ראשונית". 

מה מונע שימוש בבדיקות מולקולריות ובתרופות מתקדמות בחולים עם מחלה ראשונית, במקום בכימותרפיה על תופעות הלוואי הקשות שלה?

"השאיפה שכימותרפיה תעבור מן העולם היא לא חדשה, אבל אני סבור שהיא עדיין הטיפול היעיל ביותר במחלה ראשונית, ביחד עם ניתוח להסרת הגידול. כשמדובר במחלה ראשונית, לא גרורתית, שניתן לרפא, השילוב של ניתוח וכימותרפיה, טיפולי קרינה או טיפול הורמונלי, בהתאם למחלה - הוא הנשק החזק ביותר שיש לנו. הבדיקות המולקולריות הן חסרות תועלת, ברוב המקרים. בטיפול בסרטן המעי הגס, למשל, נעשו ניסיונות לטפל במחלה ראשונית בטיפול ביולוגי, שלא תמיד היה יעיל ולפעמים אפילו הזיק לחולים. כאשר מדובר בחולים עם מחלה ראשונית, אנחנו מעדיפים להיצמד למסלול טיפול אחיד, נוקשה וללא פשרות. זה הסיכוי הגבוהה שיותר שיש לנו לסלק את המחלה ולהציל את חיי החולים". 

פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב צילום: באדיבות דוברות איכילוב

"בכל הקשור לסרטן גרורתי, במרבית המקרים המטרה איננה ריפוי אלא הארכת חיים תוך שמירה על איכות החיים", מדגיש פרופ' וולף. "ולכן מסלול הטיפול מחייב התחשבות ברצונותיו ובצרכיו של החולה. כאן גם נכנסות לתמונה הבדיקות המולקולריות והטיפולים החדשניים שהן עשויות להציע. טיפולים אלה עדיין אינם יכולים לרפא אך יכולים להאריך את החיים, יחסית עם מעט תופעות לוואי.  בעבר נהגנו להשתמש בבדיקות אלה בשלבים הסופיים של המחלה. כיום ישנה הבנה שצריך לבצע את הבדיקות כבר בהתחלה, לנסות להעריך מהיום הראשון ולתכנן את הטיפול במחלה גרורתית לפרטי פרטים. 

"כיום השימוש בבדיקות מולקולריות הוא חלק משגרת הטיפול. התוצאות של הבדיקות מוסיפות לנו עוד מידע, עוד הערכה כיצד החולה יגיב לטיפול - מה שכמובן משפיע על מערכת השיקולים בבחירת התרופה. זו הסיבה שחלק מן הבדיקות נכנסו לסל התרופות ושאנחנו דוחפים להכנסתן של בדיקות מולקולריות נוספות לסל".

איזו השפעה לרצונותיו של המטופל על אופי הטיפול?

"תוצאות הבדיקות המולקולריות מאפשרות גם לבחור תרופה בהתאם לרצונותיו וצרכיו של המטופל, לדעת מה הכי מתאים לו ולאפשר לו להיות שותף מלא בבחירת הטיפול. יש מטופלים שרוצים לחיות בכל מחיר ולא אכפת להם מתופעות לוואי, ויש מטופלים שאיכות החיים חשובה יותר ומוכנים להתפשר, כי הם מבקשים טיפול שיעבור בקלות יחסית והם יוכלו להמשיך בשגרת חייהם. זהו 'מסע המטופל', והוא יכול לעתים להיות מסע ארוך ודינמי – ומושפע גם בנסיבות חיים שמשתנות ומרצונות שמתחלפים. אגב, במקרים מסוימים, בעיקר כשאנחנו מבינים שצריך לשנות את הקו הטיפולי, נחזור על הבדיקות המולקולריות כדי להבין האם הגידול השתנה".

 אילו חידושים נוספים ישנם כיום שמשפיעים על "מסע המטופל"? 

"אנחנו משתמשים כיום בהרחבה בבדיקות PET-CT ובבדיקות MRI-PET. אלה בדיקות שמאפשרות לנו לראות ולהבין  טוב יותר היכן הגידול או הגידולים נמצאים ומהו היקפם. בעזרתן אנחנו לעתים מוצאים גרורות שלא היינו מודעים לקיומן ושלא טיפלנו בהן. אלו הם כלים חדשניים שלא היו לנו בעבר. 

במבט קדימה, אומר פרופ' וולף כי "בעתיד הלא רחוק אני צופה שנתחיל להשתמש בבדיקה נוספת: ביופסיה נוזלית. זוהי למעשה בדיקה מולקולרית אבל היא מבוצעת כבדיקת דם. באמצעותה אנחנו יכולים לגלות בדם חומר גנטי שמעיד על הימצאות של גידול. אנחנו משתמשים בה, למשל, לאחר ניתוח להסרת גידול ממאיר, כדי לראות אם נשארה מחלה. בעתיד ייתכן שניתן יהיה להשתמש בבדיקה לזיהוי סרטן בשלבים מוקדמים, עוד לפני שהופיעו תסמינים ועדויות. באחד המחקרים שפורסם לאחרונה נבדקו עשרת אלפים נשים בריאות בביופסיה נוזלית. אצל 30 מהן התגלה סרטן בשלביו המוקדמים, שלבים בהם קל יותר לרפא את המחלה. 

"בעתיד, זו כנראה תהיה השיטה הכי טובה לגלות מחלה בשלבים מוקדמים מאוד, לטפל עם קרינה או כימותרפיה ולחסוך את הסיכון שהגידול יהפוך גרורתי. ישנן מספר עבודות מחקריות שמנבאות זאת, אבל עדיין לא הוכחו בצורה מלאה, כך שבינתיים עדיין לא הגענו למצב שניתן ליישם את השיטה".