פרויקטים
"איך דיירים מסוגלים להתמקח על עוד מטר, פחות מטר, כשהם חיים בסיכון?"
פרק חדש של הוועדה המקומית: יחסי עירייה-דיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית. איך בונים אמון ומייצרים שיתוף פעולה? מה עושים כדי לייעל את הביורוקרטיה ולהניע תהליכים, ומאילו טעויות חשוב להימנע? ראש עיריית רמלה מיכאל וידל ועו"ד רוית סיני, עושים לכם סדר
הוועדה המקומית הוא פודקאסט נדל"ן מבית אתר ice, המארח דמויות מפתח לשיחה על הנושאים העומדים על סדר היום של הענף, ההתפתחויות והחידושים. במוקד הפרק החדש: מיכאל וידל, ראש עיריית רמלה; עו"ד רוית סיני ומרב מילר על יחסי דיירים-עיריות בהתחדשות עירונית.
התחדשות עירונית, זה לא סוד, היא לא רק פרויקט נדל"ני, כי אם בראש ובראשונה פרויקט חברתי – כאשר הדרך אל קו הסיום, עוברת גם בבניית דיאלוג פורה בין הרשות המקומית ובין אוכלוסיית התושבים. איך רותמים את בעלי הדירות לקדם התחדשות עירונית ומחזקים את האמון והביטחון שלהם בפרויקטים? כיצד פועלת הרשות המקומית להניע את הפרויקטים שבצנרת ולהתיר חסמים? ומה המתכון ליצירת אינטראקציה שקופה ומוצלחת? כל זאת ועוד בפרק שלפניכם.
רמלה, ממצבת עצמה בשנים האחרונות כאחת הערים המובילות בישראל בכל מה שנוגע לקידום פרויקטים בהתחדשות עירונית – כשהתחום הוא עוגן חשוב בתנופת הפיתוח שעוברת העיר, המבקשת למתג עצמה כבירת השפלה.
לצפייה בפרק המלא:
רמלה, ממצבת עצמה בשנים האחרונות כאחת הערים המובילות בישראל בכל מה שנוגע לקידום פרויקטים בהתחדשות עירונית – כשהתחום הוא עוגן חשוב בתנופת הפיתוח שעוברת העיר, המבקשת למתג עצמה כבירת השפלה.
"רמלה משנה את פניה, בזכות הרבה מאוד פרויקטים", מספר וידל. "צה"ל למשל מגיע לרמלה – הבקו"ם, השלישות, אכ"א יעברו אלינו לעיר. יחד עם מועצה מקומית גזר ומועצה אזורית חבל מודיעין, רמלה מקימה את טרמינל 6: פארק בשטח של 3,000 דונם עם 12 מיליון מ"ר משרדים, מתחמי בילוי, אוניברסיטה, מרכז רכבתי – וזו לא גולת הכותרת. גולת הכותרת היא התחדשות עירונית. כל מרכז העיר יתחדש. מסדר גודל של 4,000-3,500 יחידות דיור קיימות, נגדל ל-24 אלף יחידות דיור חדשות. ברמלה יש 19 תוכניות התחדשות עירונית בסה"כ, בשתיים כבר חתמתי על היתר בנייה – ובספטמבר נראה את הדחפורים בשטח ובניינים ראשונים יהרסו".
"התושבים ברמלה מעל הכל. אני מזמין אותם אליי למשרד, אחרת הם נתקעים עם הבתים הישנים והסדוקים שלהם", מבהיר ראש העיר. "אני אומר לתושבים שלי, אני זמין בשבילכם כל הזמן, העירייה רוצה את טובתכם. צוואר בקבוק בפרויקטים? אני אפתח אותו. הם סומכים עליי, ואני לא אבגוד בהם".
עו"ד רוית סיני, מלווה את תחום ההתחדשות העירונית כבר שנים ארוכות. מתוך אג'נדה ברורה, המשרד בראשו היא עומדת – רוית סיני משרד עורכי דין – מקפיד לייצג אך ורק בעלי דירות בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 בכל רחבי הארץ.
"אני לא משקרת דיירים ולא מוכרת להם פנטזיות", היא מבהירה. "אני מסבירה להם שרשויות מקומיות רבות, נותנות תמורת של 12 מ"ר – ולא מעבר. אמרו לי דיירים, עורך דין אחר הבטיח לנו 40 מ"ר. אז בהסכם המשפטי מצוין אמנם תוספת של 40 מ"ר – אלא שבאותיות הקטנות, כתוב בכפוף למדיניות העירייה ובכפוף לכדאיות כלכלית. אז מה עשינו כאן? חזרנו שוב ל-12 מ"ר.
"אני אומרת לדיירים הפוך: תתחילו ב-12 מ"ר, תקבלו ממ"ד, מרפסת, חניה – בניין חדש וממוגן ודירה ששווה הרבה יותר כסף", מחדדת עו"ד סיני. "אם יהיה רווח נוסף בפרויקט, בהסכם המשפטי אני דואגת שאתם תחלקו בו עם היזם. בקיצור ולעניין, המסר שלי לדיירים: חשוב לוודא שההסכם ישמור עליכם מפני מצבים שאתם לא מוכנים אליהם, מאשר עוד מטר בתמורה".
בהמשך לכך, כאשר נשאלת עו"ד סיני על טיפ משמעתי לבעלי הדירות במיזמי התחדשות עירונית, היא מספקת תשובה נחרצת: "אל תנהלו משא ומתן עם יזם בלי עורך דין – זה עלול לעלות לכם ביוקר בהמשך. הדיירים חייבים לראות את התמונה המלאה: איך אפשר להתמקח על עוד מטר, פחות מטר, כשטילים נורים כל יום אל ישראל ואתם חיים בסיכון?".
