פרויקטים

הפורום: מדיניות התכנון בערים המרכזיות בישראל – רמת גן

פרויקט חדש של אתר ice בשיתוף פורום שרת, מציג את תמונת המצב התכנונית בערים הגדולות: מהתחדשות עירונית ועד בניית שכונות חדשות, מהקמת מוסדות חינוך ומבני ציבור ועד פיתוח תשתיות תחבורה ומוקדי תעסוקה ומסחר. והפעם: על מתיחת הפנים של רמת גן, עם אדריכלית רותי שרת וסגן ראש העיר עו"ד רועי ברזילי

"הפורום" הוא שמו של פרויקט חדש מבית אתר ice בשיתוף פורום שרת, במסגרתו נעלה עם סדרת כתבות הסוקרות את תמונת המצב התכנונית בערים המרכזיות בישראל. מהם עיקרי המדיניות וכיצד משתלבים בה שיקום השכונות הוותיקות ובניית שכונות חדשות? איזה פתרונות היא מציעה בתחומי החינוך, התעסוקה והמסחר? איך מיושם מודל עירוב השימושים ומהם הפרויקטים המרכזיים? את סימני השאלה נבקש לפזר בעזרתה של אדריכלית רותי שרת, מנכ"לית פורום שרת ומי שמייעצת למגוון רשויות מקומיות בנושאי תכנון ורישוי; ולצידה גורם מוניציפלי בכיר בעיר הרלוונטית.
את הכתבה הראשונה במסגרת הפורום נייחד לרמת גן – מהערים הוותיקות והצפופות בישראל, הניצבת בפני מתיחת פנים אינטנסיבית. בעשורים הקרובים עתידה אוכלוסיית העיר להכפיל את עצמה (ולזנק מכ-170 אלף תושבים כיום, ליותר מ-350 אלף תושבים) עניין המחייב היערכות מקיפה, הן באשר לפתרונות דיור ראויים והן באשר לפיתוח התשתיות העוטפות – תחבורה וכבישים, מוסדות חינוך ומבני ציבור, מוקדי תעסוקה ומסחר, וריאות ירוקות.
את המענה מבקשת לספק תוכנית המתאר הכוללנית לרמת גן, שהומלצה להפקדה בנובמבר אשתקד – ומשרטטת את המדיניות התכנונית להתפתחות העיר. עיקריה: תוספת של כ-83,400 יחידות דיור, לצד כ-4,750,000 מיליון שטחי תעסוקה ומסחר.  
תוכנית המתאר הכוללנית היא הבולטת מבין שורה של מסמכי תכנון ומדיניות המבקשים לחדש ולפתח את רמת גן ולייצר ודאות לשחקני הנדל"ן הפועלים בשטחה. עו"ד רועי ברזילי, סגן ראש העיר ומי שעומד בראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה; ואדריכלית רותי שרת, על החזון לרמת גן המתחדשת, האתגרים והמשימות.

רמת גן. תוספת של 83,4000 יחידות דיור שיתנו מענה להכפלת אוכלוסיית העיר (צילום מריו לוי)

תוכנית המתאר
החזון: כחלק מתוכנית המתאר הכוללנית מפורטות מגמות הפיתוח לאורך הצירים ראשיים בעיר, תוך היררכיה ברורה של עוצמות בנייה. בנייה של יותר מ-35 קומות מתוכננת בדרך ז'בוטינסקי, במתחם הבורסה, לאורך דרך בן גוריון (בחלקו הצפוני) ובמתחם אצטדיון רמת גן. בנייה של עד 35 קומות תתאפשר בין היתר גם בצידו הדרומי של אבא הלל, בדרך אלוף שדה, בדרך הטייסים, בחלקים מדרך בן גוריון ובחלקו הצפוני של רחוב ביאליק.
בתוך השכונות ובמרכז העיר, השאיפה היא לשמור על בנייה מרקמית סביב 9-8 קומות. בשכונות המזוהות עם בנייה נמוכה – כגון קריית בורוכוב, תל גנים, תל בנימין, רמת חן, שכונת הלל, שיכון ותיקים, כפר אז"ר ורמת אפעל – יישמר אופי הבינוי כבנייה צמודת קרקע.
תוכנית המתאר מתכתבת גם עם המעבר העתידי של קווי רכבת קלה ומטרו ברמת גן. היא שמה את הפוקוס על ריכוז שטחי תעסוקה סביב התחנות, יחידות דיור בתמהיל רחב (כולל דירות להשכרה) ויצירת מרחבים ציבוריים זמינים, נגישים ואיכותיים לציבור המסתייע בהסעת המונים. התוכנית מבקשת לייצר שינוי בתפיסת התחבורה ותכנון הרחובות בהעדפה לתחבורה ציבורית, הולכי רגל ורוכבי אופניים, ובצמצום השימוש ברכב הפרטי.
רועי ברזילי: "רק בשביל הפרופורציות, תוכנית המתאר האחרונה לרמת גן אושרה אי שם בסוף שנות ה-70, כך שהתוכנית החדשה היא בפירוש בשורה אדירה: היא מגדירה איך תראה רמת גן ברמה הפרגמתית וצופה פני עתיד גם ברמת ההיערכות הכלכלית.
התוכנית קובעת את תמהיל המגורים ההולם לכל אזור ושכונה, ופועלת לייצר פתרונות גם למחסור הגדול בבתי ספר וגני ילדים. רמת גן משוועת לעוד מוסדות חינוך – כשבלית ברירה היא נאלצה בשנים האחרונות לספק פתרונות כלאיים שרחוקים להיות מיטביים. תוכנית המתאר מציעה הקמת מוסדות חינוך באזורי תעסוקה, ואנו נאפשר העצמת זכויות בנייה במבנים ציבוריים".
רותי שרת: "תוכנית המתאר היא צו השעה ובאה לייצר סדר חדש. כל עיר, ורמת גן לא יוצאת דופן, אסור שתישען על תוכנית מתאר בת עשרות שנים המנותקת מהמציאות. חובה להבהיר כמובן שהתוכנית עוד תעבור שינויים והתאמות, ובסיום התהליך תהיה לנו תוכנית מתאר מהודקת יותר, שממזגת בין ישן וחדש – ומה שחשוב באמת: מאפשרת מתן שירות מיטבי לתושבים.
בניגוד לתוכנית המתאר הקיימת, שמכוחה ניתן גם להוציא היתרי בנייה, הרי שמכוח התוכנית החדשה לא ניתן יהיה להוציא היתרים. מדובר בתוכנית של 'כתמים', המצביעה על מגמות התכנון ומאפשרת עדכונים במקרי הצורך. על סמך התוכנית הזו ניתן יהיה לרדת ברזולוציות ולהכין תוכניות מפורטות.
בהתאם לתוכנית, הצירים הראשיים של רמת גן ישנו את פניהם באמצעות ציפוף ועלייה לגובה – כשההתחדשות נעשית תוך התאמות לכניסת הרכבת הקלה והמטרו לפעילות בעיר. דרך ז'בוטינסקי ושדרות ירושלים צפויות לספק דוגמה מוחשית למגמה – כשאנו נראה שינוי מהתב"ע הנוכחית ומהמצב הקיים, עם מגדלים ושילוב בין מסחר, משרדים ומגורים".
התחדשות עירונית
החזון: רמת גן היא אחת הערים הכי מזוהות עם התחדשות עירונית בישראל, וניצבת בחוד החנית של התחום. בזכות הפעילות המואצת, אף דבק בה הכינוי "בירת התמ"א".
כיום, היעד ברמת גן (בדומה למרבית ערי ישראל) הוא לתעדף פרויקטים מתחמיים על פני פרויקטים פרטניים. לפי החלטת העירייה, היטל השבחה במיזמים במסגרת זו, עומד על 50%. רוח גבית לפעילות מהווה הסכם המסגרת להתחדשות עירונית עליו חתמה העירייה עם משרד הבינוי והשיכון ב-2022, ובאמצעותו היא מתומרצת כלכלית על כל  דירה שזוכה להיתר. גם תוכנית המתאר הכוללנית מתייחסת לתחום המתפתח ומגדירה ברמת גן שלושה סוגים של התחדשות עירונית.
 
  • התחדשות עירונית בהתערבות מרבית – פעילות בהיקפים ובעוצמות גבוהים, ובתוספת משמעותית של יחידות דיור.
  • התחדשות עירונית בהתערבות ממותנת – פעילות בהיקפים ובעוצמות מוגבלים.
  •  התחדשות עירונית בהתערבות מזערית – פעילות מוגבלת, תוך טיפוח המצב הקיים ושמירה על המרקם.

רועי ברזילי: "כעיר שנוסדה לפני למעלה מ-100 שנה, אין ספק שהתחדשות עירונית היא קריטית לרמת גן. המבנים הישנים הפרוסים ברחבי העיר, נדרשים בשיקום, מיגון וריענון, כשלהתחדשות עירונית יש גם אפקט חברתי חשוב בחיזוק הקהילתיות ובשילוב בין אוכלוסיות ותיקות לחדשות.  
מדיניות ההתחדשות העירונית ברמת גן שינתה בשנים האחרונות כיוון, נגמרה 'חגיגת התמ"א'. האג'נדה הברורה היא לתמוך בפרויקטים של פינוי-בינוי, המאפשרים התחדשות של כל סביבת המגורים. את המסר הזה כבר הפנימו גם היזמים. בו בזמן, וכדי לא להזניח את אותם בניינים נקודתיים שלא יכולים להיכלל תחת פרויקטים מתחמיים, אנו מקדמים תוכנית ייעודית להתחדשות בניינית הנמצאת בשלבי גיבוש מתקדמים. עד שתאושר בוועדה המחוזית, הוארכה תמ"א 38 עד פברואר 2024".
רותי שרת: "רמת גן הייתה הראשונה לאמץ את תמ"א 38 ככלי להתחדשות עירונית, וגם הראשונה לזהות את המגרעות והכשלים בתוכנית, ואי התאמתה לפרופיל של רמת גן. בפועל, ולמרות הכוונות הטובות, הצלחת התמ"א ברמת גן יצרה עומס אדיר: גם על התשתיות הוותיקות,  וגם על קופת העירייה.
בפרספקטיבה של למעלה מעשור, ניתן לקבוע כי ההתחדשות העירונית ברמת גן עברה שינויים וטלטלות. בסופו של דבר, שינוי שלטוני מייצר לא פעם גם שינוי בתפיסות ובאג'נדות. כאשר מתחלפים ראשי ערים (ומהנדסי עיר), משתנה לא פעם גם המדיניות – ובתחום ההתחדשות העירונית ברמת גן זה משתקף היטב. אין פה המשכיות ארוכת שנים והיציבות בהתאם.
את תמ"א 38 שנתנה את הטון ברמת גן לאורך שנים, תחליף תוכנית להתחדשות בניינית, מה שאני קוראת 'פינוי-בינוי קטן'. לצד חידוש מתחמים שלמים, נפרויקטים הללו יאפשרו גם את התחדשות ומיגון המבנה הבודד".
מפת השכונות של רמת גן (מתוך אתר עיריית רמת גן)
שיקום שכונות ותיקות
החזון: במהפכה המתוכננת ברמת גן, אתגר מרכזי מעמידות שכונותיה הוותיקות של העיר – ובמיוחד השכונות חלשות, שעשורים רבים היו מתחת לרדאר וסבלו מהזנחה מתמשכת. גם קברניטי העיר מבינים היטב ללא חידושן תתקשה רמת גן לזנק קדימה.
דוגמה מייצגת מהווה רמת עמידר, שהוקמה בשנות ה-50. מסמך להתחדשות עירונית בשכונה, המקודם בידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובשיתוף העירייה ומינהלת ההתחדשות העירונית, אמור לשנות את התמונה מקצה לקצה. המסמך מתווה את העקרונות התכנוניים להתחדשות השכונה: הכפלת יחידות הדיור (מכ-3,000 ליותר מ-6,000), יחד עם כ-3,000 מ"ר מסחר ותעסוקה, שיתווספו לכ-3,300 מ"ר קיימים.
מסמך המדיניות שם דגש על שימור וחיזוק המרקם הקהילתי והעצמת מערך השטחים הפתוחים בשכונה, תוך יצירת קישור בין שני הפארקים המרכזיים – גן אלי כהן ופארק ואדי כופר. עוד מבקשת המדיניות לרכז את הפיתוח בכניסות לרמת עמידר, בסמוך לרחובות בן אליעזר והרב לנדרס, ולפתח את רחוב אצ"ל הנמצא במרכז השכונה כעוגן הכולל בנייה מרקמית עם חזית מסחרית. בפנים השכונה מוצע לשמור על אופי המרקם הבנוי הקיים.
רועי ברזילי: "לאורך שנים נעשו כמה וכמה ניסיונות לשקם את שכונת רמת עמידר, כשהיעד לא ממש הושג. כמו שאני רואה את הדברים, בפועל העירייה העניקה יותר גזרים ופחות מדי מקלות – מה שהוביל להעלמת עין מבנייה בלתי חוקית ואכיפה סלקטיבית. בתנאים שכאלה, לא ניתן לחדש שכונה.
במסמך להתחדשות רמת עמידר נלמדו לקחי העבר, ובמימושו תידרש גם אכיפה הדוקה שתאפשר 'טיפול שורש' במבנים הבעייתיים. בזכות הגדלת היצע הדירות והטמעת עירוב שימושים, אני מאמין שאוכלוסיות חזקות יותר יגיעו להשתקע בשכונה – ובשעה טובה רמת עמידר תמתג עצמה מחדש כשכונה מודרנית. קו המטרו שעתיד לעבור בשכונה, יהיה נדבך מרכזי בתהליך הזה, וינגיש את רמת עמידר לשאר חלקי העיר ולגוש דן".

סגן ראש עיריית רמת גן ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, עו"ד רועי ברזילי (צילום עמי ארליך)
רותי שרת: "לאורך שנים נחשבה רמת עמידר ל'חצר האחורית' של רמת גן. הרצון הוא לרכב על תנופת ההתחדשות העירונית, ובאמצעותה להוציא גם את רמת עמידר לדרך חדשה. האם מסמך המדינות הוא זה שייצר מפנה? אני סקפטית. צריך להבין: לרמת עמידר יש מספר תב"עות קיימות שמאפשרות את הרחבת הדירות עם תוספת שטח של עד 200 מ"ר, כמו גם פיצול של דירות. המשמעות: לתושבים אין תמריץ אמיתי ליישם את המסמך להתחדשות השכונה. מעבר לזה, גם הכדאיות הכלכלית לפרויקטים בבנייה נמוכה בשכונה מוטלת בספק ועלולה שלא למשוך את היזמים.
במקרה של רמת עמידר, אני סבורה שליישם מדיניות בלי תב"ע חדשה זה לא ריאלי – במיוחד כשמביאים בחשבון שלא ניתן לסרב לבקשות להיתר בנייה מתוקף מדיניות כאשר יש תב"ע תקפה. רק באמצעות תב"ע חדשה ניתן יהיה להוביל את שדרוג השכונה".
שכונות חדשות  
החזון: כעיר שאינה משופעת בעתודות קרקע, הרי שהבנייה החדשה ברמת גן עתידה להתרכז בדרום-מזרח העיר, בסביבה שבין תל השומר ורמת אפעל.
רועי ברזילי: "הבנייה החדשה מציעה פוטנציאל של כ-14,000 יחידות דיור. באזור שממזרח לכביש 4 ומדרום לתל השומר השאיפה היא לבנות כ-10,000 דירות. פינוי מחנה תל השומר והבקו"ם, יאפשר לבנות בסביבתו כ-4,000 יחידות דיור נוספות. בניגוד לערים אחרות, שם הקדימו המגורים את הגעת התשתיות, הרי שבשכונות החדשות ברמת גן לא נאפשר בניית דירות ללא מבני ציבור, בתי ספר וגני ילדים, שטחים ציבוריים פתוחים, מסחר, וכמובן גם תחבורה ראויה".
רותי שרת: "כאשר מדברים על שכונות חדשות ברמת גן, הרי שתוכנית דרום רמת אפעל עם למעלה מ-3,500 יחידות דיור ועירוב שימושים היא מהפרויקטים המרכזיים. תוכנית אחרת שנמצאת בשלב הגשת בקשות להיתר היא באזור שממערב לבסיס הצבאי תל השומר. בהקשר הזה ראוי להזכיר כי המיזמים הללו, נשענים גם על השינויים התחבורתיים המתכוננים באזור, עם קו הסגול של הרכבת הקלה ומערך אוטובוסים עירוני ובינעירוני".
תעסוקה ומסחר
החזון: תנופת ההתחדשות העירונית וההיערכות לגידול באוכלוסייה, מחזקים את הצורך של רמת במוקדי תעסוקה מתקדמים – שלא רק יאפשרו לתושבים לעבוד בתוך העיר, אלא גם יזרימו ארנונה לעסקים שתאפשר לעירייה לספק את השירותים העירוניים המתבקשים.
בהקשר הזה, מופנה מרבית תשומת הלב למתחם הבורסה, עורק העסקים הראשי של העיר, לו כבר תוכנית ייעודית מאושרת:  
 
  • עד 3 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה וכ-200 אלף מ"ר למסחר.
  • הקמת כ-1,750 יחידות דיור וכ-400 יחידות לדיור מוגן.
  • הקמת כ-1,500 חדרי מלון.
  • שדרוג המרחב הציבורי.
  • סלילת שבילי הליכה ואופניים לחיבור המתחם לאזורים הסובבים אותו.

רועי ברזילי: "תעסוקה היא מנוע הצמיחה של רמת גן, ולכן הגדלת ההיצע התעסוקתי חשובה ביותר. באופן טבעי, הבורסה זוכה למרבית הפוקוס, כשהמטרה היא יצירת מתחם שנותן מענה למכלול רחב של צרכים – בדיוק כמו הדאון טאון בערים הגדולות בעולם. זו גם הסיבה להגדרתו של מתחם הבורסה כאזור לתוספת זכויות בנייה.
אם בעבר הפכה הבורסה בשעות הערב לאזור נטוש, הבורסה המתחדשת תהווה סביבת אורבנית שוקקת לכל אורך שעות היום. בזכות התוכניות לעתיד ונגישות תחבורתית אופטימלית, אין לי ספק שעוד יזמים ומשקיעים יצטרפו לשחקנים הגדולים שכבר הבטיחו את מקומם ופועלים בבורסה. מתחם הבורסה לא לבד. אנחנו עם היד על הדופק כדי לפתח ברמת גן עוד מוקדי תעסוקה ומסחר".
רותי שרת: "לאורך לא מעט שנים, נושא הרחבת ופיתוח הבורסה והתאמתה למציאות המשתנה עמד על סדר היום – כולל אפילו תוכנית לשכן בתחומה סטודנטים. התוכנית החדשה לבורסה מאמצת את מודל עירוב השימושים, והבשורה המרכזית בה, לטעמי, היא תוספת של עוד יחידות מגורים ומוסדות חינוך, שמספקים מענה למחסור הקיים בדיור, בתי ספר וגנים".  

מתחם הבורסה. "כמו הדאון טאון בערים הגדולות בעולם" (צילום מריו לוי)
הליכי התכנון והרישוי
זה לא סוד: רמת גן בנתה לה מוניטין שלילי בכל הנוגע להתמשכות ההליכים הביורוקרטיים. כך למשל, דו"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית המסכם את 2022, מדגיש כי פרק הזמן להוצאת היתר בנייה לפרויקט תמ"א 38 עמד ברמת גן על לא פחות מ-5.4 שנים.
רועי ברזילי: "בעיריית רמת גן, כמו ברשויות מקומיות רבות בארץ, קיים מחסור גדול במהנדסים ואדריכלים. אני יכול לספר שאצלנו לפעמים איש מקצוע אחד או שניים מופקדים על כל הבקשות בצנרת – וזה גורם לצוואר בקבוק אדיר. כשתקרת השכר שאנו רשאים להציע מוגבלת מראש על ידי המדינה – אי אפשר להתחרות בשוק החופשי. שינוי המצב מחייב את הגדלת המשכורות, יחד עם הוספת תקנים לאגפי ההנדסה וועדות התכנון – אחרת נמשיך לדרוך במקום".
רותי שרת: "רמת גן היא דוגמה בולטת לכך שמערכת רישוי זמין, שביקשה לייעל תהליכים ולקצר את לוחות הזמנים – הביאה בפועל למצב ההפוך. זו מערכת שסובלת מכשלים טכניים רבים, וגורמת יותר נזק מתועלת. האש מופנית על פי רוב לרשויות המקומיות ולא בצדק. אם רוצים שינוי, נדרשת מערכת מתקדמת יותר.
אסור גם לשכוח שבלא מעט ערים קיים פרה רולינג – כלומר נוהג לפיו אנשי המקצוע עוברים על הבקשות להיתר ומטפלים בהן, עוד לפני שנקלטו באופן רשמי במערכת. פרק הזמן הזה, לא נכלל בספירה הרשמית. לעומת זאת, בערים מסוימות, כמו רמת גן למשל, אין פרה רולינג – כלומר הספירה מתחילה מיד עם הגשת הבקשה, ולכן פרקי הזמן המתועדים לטיפול ארוכים יותר".
רמת גן – מבט קדימה
על רקע שלל התוכניות והפרויקטים שבקנה ובשלבי ביצוע, מקפידים גם ברזילי וגם שרת לשדר אופטימיות, כשהתחושה היא שרמת גן ניצבת בפתחו של עידן חדש.
רועי ברזילי: "אני רואה את רמת גן המתחדשת כעיר בעלת חוסן כלכלי, שמשלבת בהצלחה בין תוכן לעומק. כבר היום נהנית העיר מביקוש רב ואני בטוח שהוא יוסיף לגדול – בזכות היכולת שלנו לספק מעטפת מלאה של מגורים, חינוך, תרבות ופנאי, בילוי וקניות. עם מגוון האטרקציות והריאות הירוקות הקיימות בעיר, לצד פיתוח נחל הירקון, רמת גן תהיה עיר תוססת גם בלילות ובסופי השבוע.
לא פחות חשוב מבחינתי, זו החשיבה על דור הצעיר. אנו פועלים כדי לייצר עבורו אופק, כך שיוכל להמשיך להתגורר ברמת גן ולגדל בה את ילדיו. אנו עושים מאמצים למשוך לעיר מורים טובים – ויוזמים מגורים בהנחה לאנשי חינוך".
רותי שרת: "כללי המשחק ברמת גן יהיו לא רק ברורים יותר, אלא בעיקר עדכניים יותר. זו תהיה עיר מתוכננת, ובהיבט של התחדשות עירונית עם עדיפות לבנייה מתחמית ופחות לבנייה פרטנית. את הטון הולכים לתת המגדלים הגבוהים שיתרוממו בנתיבים הראשיים וישנו את אופי המגורים".
(בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן)