הסדרת אימון מודלי AI על תוכן מוגן: בריטניה בולמת, ארה״ב ממתינה

התפתחויות אחרונות בבריטניה ובארצות הברית משקפות מגמה רחבה יותר: ממשלות מתמודדות עם שאלת היחס בין בינה מלאכותית לזכויות יוצרים, אך בשלב זה גם נמנעות מקביעת עמדה נחרצת. התוצאה היא שהמגזר העסקי נותר להתמודד עם אי-ודאות רגולטורית מתמשכת.

בריטניה: תפנית מדיניות משמעותית בסוגיית AI וזכויות יוצרים
ב-18 במרץ 2026 הודיעה ממשלת בריטניה על שינוי משמעותי בגישתה להסדרת השימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים לצורך אימון מערכות בינה מלאכותית. הממשלה חזרה בה מתמיכתה במודל שבו תמכה קודם לכן: מודל שהיה מאפשר למפתחי AI לאמן מודלים על יצירות מוגנות שאליהן ניתנה להם גישה כדין, בכפוף לזכות של בעלי הזכויות להודיע על אי-הסכמה (opt-out).

במקום זאת, הודיעה הממשלה כי בשלב זה אין לה עוד "חלופה מועדפת" לרפורמה, וכי היא תמשיך לבחון מגוון אפשרויות. מדובר בנסיגה ברורה מן ההצעה המרכזית שנכללה בהתייעצות הציבורית שפורסמה בדצמבר 2024 בנושא זכויות יוצרים ובינה מלאכותית.

מודל ה-opt-out עורר ביקורת מצד קואליציה רחבה של יוצרים, מו"לים וארגוני מדיה, שטענו כי מדובר במנגנון שאינו ישים בפועל. בין היתר נטען כי בהיעדר שקיפות מספקת באשר ליצירות שבהן נעשה שימוש לצורך אימון המודלים, ובשל חוסר הבהירות כיצד יוכלו בעלי זכויות לממש בפועל את זכות הסירוב שלהם בקנה מידה רחב, המנגנון המוצע אינו מספק מענה אמיתי. הממשלה הכירה בהתנגדות זו בהודעתה ממרץ 2026, וציינה כי ההצעה "נדחתה באופן גורף על ידי הרוב המכריע של התעשיות היצירתיות".

בהודעה הכתובה לפרלמנט, אישרה הממשלה כי בחנה מחדש את עמדתה. במקום לקדם את המודל הקודם, היא תמשיך לבחון את חלופות, וכן לעקוב אחר ההתפתחויות בבריטניה ומחוצה לה. אף שהדבר אינו שולל אפשרות לרפורמה חקיקתית בעתיד, נכון לעכשיו אין משטר חלופי חדש שנכנס לתוקף.

לצד זאת, אף שמודל ה- opt-outהונח לעת עתה בצד, הממשלה הציגה תכנית עבודה רחבה יותר, המבוססת על צעדים הדרגתיים וממוקדים. השקיפות מסתמנת כנושא מרכזי, תוך הדגשת שני ממדים: הממד הראשון הוא "שקיפות בצד הקלט", כלומר, שקיפות ביחס לשימוש שעושים מפתחי AI ביצירות מוגנות לצורך אימון. הממד השני הוא "שקיפות בצד הפלט", כלומר שקיפות לגבי האופן שבו תוצרי AI נוצרים.

בנוסף, הממשלה הודיעה על הקמת צוות משימה שיבחן סימון של תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית, כאשר דו"ח ביניים צפוי להתפרסם בסתיו. עוד נמסר כי במהלך הקיץ תושק התייעצות ציבורית בנושא העתקים דיגיטליים(digital replicas) , שתתמקד בשכפול בלתי מורשה של דמותו או זהותו של אדם. בכל הנוגע לרישוי, נראה כי הממשלה מעדיפה בשלב זה לעקוב אחר התפתחותם של שווקי הרישוי המתהווים מבלי להתערב באופן ישיר, תוך שמירה על האפשרות להתערבות חוקית בעתיד אם יתברר כי הדבר נדרש.

השלכות מעשיות
מבחינת מפתחי AI, המשמעויות המרכזיות הן אלה: אין כיום "נמל מבטחים" חוקי חדש המתיר אימון על יצירות מוגנות; יש להמשיך לבצע הערכת סיכוני זכויות יוצרים לפי הדין הקיים; גוברת החשיבות של שמירה על תיעוד מסודר ומבוסס של מקורות נתוני האימון; ורישוי חוזי ממשיך להיות המנגנון המרכזי להסדרת זכויות ולניהול סיכון.

מבחינת בעלי הזכויות, ההודעה מהווה בעת ובעונה אחת איתות פוליטי וגם תזכורת למציאות המסחרית. מצד אחד, הממשלה החליטה שלא לקדם בשלב זה מסגרת ברירת מחדל שלפיה אימון AI על יצירות מוגנות יתאפשר באופן עקרוני. מצד אחר, גם לא נוצר מנגנון חלופי שייתן מענה לשאלות של שקיפות, כוח מיקוח ברישוי או אכיפה. לכן, זירת המו"מ נותרת בלתי יציבה, וההסתמכות ממשיכה להיות על דיני זכויות היוצרים הקיימים ועל תנאים חוזיים. יוזמות עתידיות בתחומי השקיפות והסימון עשויות לספק כלים חדשים למעקב, וההתייעצויות הצפויות, לרבות בנושא העתקים דיגיטליים, מעניקות לבעלי הזכויות הזדמנות להשפיע על עיצובו של כל הסדר עתידי.

השוואה למדיניות הפדרלית בארה"ב
U.S. Administration’s National Policy Framework (מרץ 2026) נוקטת גישה שונה לחלוטין. לפי מסמך זה, הממשל סבור כי אימון מודלי AI על חומרים המוגנים בזכויות יוצרים אינו מפר את דיני זכויות היוצרים, אך בה בעת מכיר בכך שקיימים גם טיעונים הפוכים, וממליץ להותיר את ההכרעה הסופית בידי בתי המשפט.

עוד מוצע כי הקונגרס ישקול יצירת מסגרות של רישוי קולקטיבי, שיאפשרו לבעלי זכויות לנהל משא ומתן על תמורה מול ספקי AI מבלי להיחשף לאחריות מכוח דיני ההגבלים העסקיים. זאת, מבלי לקבוע בשלב זה מתי, אם בכלל, קיים חיוב משפטי ברישוי. בנוסף, המסגרת ממליצה על יצירת הסדר פדרלי שיגן על יחידים מפני העתקים דיגיטליים בלתי מורשים שנוצרו באמצעותAI , תוך שמירה על חריגים הנדרשים מכוח התיקון הראשון לחוקה. כן מומלץ שהקונגרס ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בפסיקה בתחום זכויות היוצרים.

בריטניה וארה״ב: שתי אינטואיציות רגולטוריות שונות
בריטניה וארצות הברית משדרות כיום נטיות רגולטוריות שונות ביחס ל-AI ולזכויות יוצרים. בריטניה נסוגה מן המודל המועדף עליה, שהתבסס על opt-out ועוברת לגישה מחודשת של בחינה והתייעצות, עם דגש על שקיפות, שליטת יוצרים, סימון והעתקים דיגיטליים. מנגד, המסגרת האמריקאית קובעת כי אימון AI על חומרים מוגנים אינו מפר את הדין, אך ממליצה להותיר את ההכרעה המשפטית לבתי המשפט, ובמקביל לקדם מנגנוני רישוי קולקטיבי והגנות מפני העתקים דיגיטליים.

התוצאה היא פער רגולטורי בולט: בעוד שבריטניה שבה ובוחנת את עצם הצורך והכיוון של רפורמה חקיקתית, ארצות הברית ממקדת את הגישה שלה בהכרעה שיפוטית ובהתערבות חקיקתית נקודתית ומוגבלת יותר.

הכותב: רן פוגל, שותף בקבוצת הקניין הרוחני בש. הורוביץ - לעמוד הפרופיל של המשרד

 (בשיתוף CofaceDBI)