כסף וצרכנות

מכה לכיס של מיליוני ישראלים: כמה תשלמו יותר לביטוח לאומי?

?ועדת העבודה והרווחה מגבילה לשלוש שנים את הצמדת מדרגת הגבייה הנמוכה של דמי הביטוח הלאומי למדד המחירים לצרכן, במקום לשכר הממוצע במשק. התיקון יפחית את עליית המדרגה השנתית בכ-1.5% בשנה - מה שיכניס לקופת המדינה 2.1 מיליארד שקל
מערכת ice | 
ביטוח לאומי (צילום shutterstock)
ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר הגבילה לשלוש שנים תיקון המקודם במסגרת הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), המצמיד את מדרגת הגבייה הנמוכה של דמי הביטוח הלאומי למדד המחירים לצרכן, במקום לשכר הממוצע למשק. 
נציג משרד האוצר יגאל גוטשל הסביר בדיון הראשון בפרק את מהות התיקון, שנכלל בפרק ב' להצעת החוק: "התיקון משנה את אופן ההצמדה של מדרגת השכר הנמוכה לצורך גביית דמי ביטוח לאומי, מהשכר הממוצע למשק למדד המחירים לצרכן. בשנת 2025 הוקפאה המדרגה והיא נותרה על 7,522 שקל ולכן ההצמדה לפי התיקון תתבצע החל משנת 2026. בהינתן שמדד המחירים לצרכן גדל לאט יותר מהשכר הממוצע, המדרגה עליה גובים תעריף מופחת תעלה לאט יותר.

התיקון ישפיע על גביית דמי ביטוח לאומי וגם על דמי בריאות והמשמעות התקציבית היא הכנסה של 2.1 מיליארד שקל למדינה החל מ-2026". בדיון היום העריכו נציגי המשרד כי הפער בגידול המדרגה כתוצאה מהתיקון יעמוד על כ-1.5% בשנה. עוד הודגש כי השפעת התיקון היא רק על מי שמרוויח מעל 7,522 שקל בחודש, והוא לא ישפיע כלל על מי שמשתכר שכר נמוך יותר.
התיקון קודם במקור כהוראת קבע, אולם יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר החליט להגבילו כהוראת שעה ל-3 שנים בלבד. לדבריו: "החלטנו להגביל את התיקון ל-3 שנים מתוך הבנה כי לצד הצורך בצעדי התייעלות לשנים הקרובות לאור מורכבות המצב, צריך גם לשמור ולהגן על זכויות העובדים. הוועדה תעקוב ותלווה את כלל הצעדים מתוך כוונה להקל ולהיטיב עם הציבור ככל ומתי שניתן".
בסימולציה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי בשנת 2026 יוסיף התיקון עוד כ-10 שקל לעובד בחודש וכ-5 שקל למעסיק. אם היה מאושר התיקון כהוראת קבע, היה מגיע הפער בתוך 5 שנים לכ-50 שקל לעובד בחודש, כ-600 שקל בשנה, ועוד כ-26 שקל למעסיק. 
נציג ההסתדרות אלכס מילר ביקש בדיון היום שלאחר תום הוראת השעה ב-2029 תחזור הצמדת המדרגה להתבצע ביחס ל-60% מגובה השכר הממוצע במשק ולא ביחס לאחוז המופחת שיווצר בשל ההצמדה למדד לשלוש שנים. מספר חברי כנסת הצטרפו לדרישה. ח"כ שרון ניר: משרד האוצר מחפש לסגור גרעונות מתקציב הביטחון ולהכניס את היד לכיס של העובדים בעלי השכר הנמוך והממוצע. הדבר הבסיסי הוא להחזיר לאחר מכן את המצב לקדמותו". ח"כ נעמה לזימי: "לא ייתכן שינצלו את המלחמה כדי לפגוע בעובדים החלשים במשק. 600 שקל בשנה זה הרבה כסף". 
נציג משרד האוצר התנגד להצעה והסביר: "ההכנסה הצפויה מהמהלך היא כ-2.1 מיליארד ש"ח ב-2026 וזה יעלה בכ-300-400 מיליון שקל בכל שנה. אם מגבילים את זה כהוראת שעה המשמעות היא שהתוספת שכבר התקבלה תקובע ולא תגדל יותר. המשמעות של הצעת ההסתדרות היא שמ-2029 הסכום הזה יעלם ממקורות המדינה. היינו שמחים להגיד שמ-2029 הן לא ידרשו אבל הרבה מרכיבי הגידול בהוצאות בשל המלחמה הוא קבוע ולכן הצעדים הנדרשים הם פרמננטים".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה