כסף וצרכנות
בנק ישראל מקבל הנחיה חדשה: גם אתם תקבלו כסף לחשבון?
יו"ר ועדת הכלכלה ביטן דרש מבנק ישראל מתווה חילופי לחקיקה שתחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרת זכות בעו"ש תוך שבועיים. חברי הכנסת: ''מעל 200 מיליארד שקל שוכבים בעו"ש והגיע הזמן לטפל בזה''; בנק ישראל: ''מתנגדים לכל סוג של התערבות במחירים''

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה היום להכין לקריאה ראשונה שלוש הצעות דומות, של ח"כ ינון אזולאי, ח"כ מיכאל ביטון וח"כ אחמד טיבי, לתקן את חוק הבנקאות ולחייב את הבנקים לשלם ללקוחות על יתרת זכות בחשבון העו"ש.
לפי ההצעות, את שיעור הריבית יקבע נגיד בנק ישראל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת של הבנק ובאישור שר האוצר. על רקע התנגדות בנק ישראל להצעה דרש היו"ר ביטן בתום הדיון להגיש לוועדה תוך שבועיים מתווה שיניח את הדעת שיטפל בעיקר באלה שאין להם יתרות גבוהות בעו"ש, או באמצעות זיכוי על יתרות חובה, או החזר על עמלות או בדרכים אחרות. "תראו לי איך אתם עושים את זה בלי חוק, אבל עם מתווה מחייב ולא כטובה שהבנקים עושים לנו", אמר.
ח"כ אזולאי הציג את ההצעה ואמר כי היא נולדה מזעקה של הציבור. הוא ציין כי הבנקים מציגים רווחי שיא, ואמר כי אין לו בעיה עם זה אבל לא כשזה קורה תוך ניצול המצב שהריבית מאמירה. "כשיש לנו מינוס בבנק הריבית יכולה להגיע גם ל-19% אבל מי שיש לו יתרה של עד 50 אלף שקל אין חוק שמחייב לתת לו משהו. אני לא בא להתערב ולהגיד כמה לתת, אבל חובה לתת משהו בחזרה לאזרח", אמר.
ח"כ מיכאל ביטון הוסיף כי הצעת החוק נועדה לעשות צדק והיא מידתית לנוכח העובדה שלא הצלחנו לייצר בנקאות תחרותית בישראל, ולעזור לציבור שמחזיק כ-250 מיליארד שקל בעו"ש. ח"כ אורית פרקש הכהן אמרה כי עצמאות בנק ישראל חשובה לה ולכן הציעה להוסיף סמכות לנגיד שתאפשר לו לקבוע כללים בעניין, אך לא תחייב אותו לעשות זאת. היו"ר ביטן אמר כי צריך לעזור למי שיש לו מעט כסף בעו"ש ולא למי שמחזיק בו מאות אלפי שקלים.
עוזר המפקח על הבנקים, אלון זקן, אמר: "אנחנו מתנגדים אפילו מאוד להצעה". הדברים עוררו את כעסו של ח"כ מיכאל ביטון, שהגיב: "אל תוסיף 'מאוד' כי אז אנחנו נתנגד לכם מאוד. נעשה מלחמה. אם אתה מאוד גם אנחנו מאוד. מספיק להגיד מתנגד". זקן השיב: אבטל את ה'מאוד', אבל אנחנו מתנגדים לכל סוג של התערבות במחירים, זאת לא הדרך לטפל בזה. זה יכול להזיק לאנשים ולא לעזור להם.
ח"כ עודד פורר ביקש לדעת מה יהיו ההשלכות על המשק במידה והבנקים ידרשו לתת 2% ריבית על העו"ש, וזקן השיב, כי מי שיקבל את זה יהיו דווקא אנשים שיש להם פלוס בעו"ש ומי שישלם את זה עלולים להיות צרכני האשראי, שהם דווקא אלא שאין להם ונמצאים במינוס בעו"ש. "לא באנו להגן על הבנקים", אמר. פורר הגיב: "אף אחד לא מגן על הבנקים, אבל הם שמורים כמו בשמורת טבע".
היו"ר ביטן ביקש להפסיק את הוויכוח בענייני מאקרו, ולהחזיר את הדיון לשאלה האם נכון לחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרת זכות בעו"ש. זקן התייחס לכך ואמר: "הדרך הנכונה לטפל בכשלי שוק היא לא דרך טיפול בתמחור, אלא לחזק את הלקוח באמצעות צעדים שאנחנו עושים כמו שקיפות, הסרת חסמי מעבר הכנסת בנקים חדשים ועוד". היו"ר ביטן הקשה ושאל: "למה אתם נגד?", וזקן השיב: "אנחנו בעד שהבנק ישלם ריבית, רוב הבנקים כן נותנים ריבית על העו"ש, אבל לחייב בחקיקה זאת לא הדרך. אנחנו לא חושבים שזה קיים במקומות אחרים בעולם שהרגולטור קובע מחיר. צריך לתת את הכוח הזה לשוק". הוא אף ציין כי לפני כחודשיים הוסכם על מתווה בשיתוף המערכת הבנקאית, שמחזיר ללקוחות 3 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות וחלקו כולל ריבית על העו"ש, ואף יותר חשוב מזה הקלות בריבית על המינוס".
מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, הסביר כי הבעיה היא עם האנשים שהם יותר שמרים ולא מבינים בריביות, והם משאירים כיום כ-211 מיליארד שקל בעו"ש – ולפי נתונים של מרכז המחקר והמידע שלה הכנסת 76% מהם מחזיקים בין 7,600 ל-30 אלף שקלים ולהם החקיקה משמעותית. "מה שמוזר זה שבנק ישראל מתנגד להוסיף סמכות. למה? כי אם לא יהיה שימוש בסמכות והמצב לא ישתפר אז יבואו בטענות אליהם ולא למערכת הבנקאית. כשיש רגולטור רב סמכויות ומוסיפים לו סמכות לא מדובר בקביעת מחיר", אמר שטרום.
זקן התייחס לדברים ואמר כי הצעת החוק כמו שהיא כרגע פוגעת בעצמאות בנק ישראל, ושטרום השיב: "אין כאן שום פגיעה בעצמאות הבנק ואין כאן השלכות דרמטיות. הצעות החוק נכונה וצריך להוריד ממנו את אישורו של שר האוצר. היא בסך הכל מוסיפה סמכות לנגיד. הטיעון שאין מדינה בעולם שעושה את זה נשמע גם כשהפרדנו את התאגידים הריאליים מהפיננסיים, גם ברפורמת קופות הגמל ובהגבלת שכר הבכירים במערכת הבנקאית. אנחנו מדברים על אותם 211 מיליארד שקלים של אנשים שמרנים, אפתיים או חוששים ולהם מגיע ריבית זכות. נקודה".
נציג לובי 99, משה קאשי, אמר כי ב-3 השנים האחרונות הבנקים הרוויחו 80 מיליארד שקל והמקור בין היתר היה הכספים בעו"ש, והצעת החוק באה לטפל בחוסר המודעות של הציבור. מנגד, יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה, שי אבו, אמר כי זה עלול לעודד אנשים להחזיק יתרה גדולה בעו"ש ולהרחיק אותם מחופש כלכלי. לדבריו, הפעולה הנכונה הייתה לחייב את המערכת הפיננסית לגרום לכך שתהייה השכלה פיננסית.
מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, אמר כי לחקיקה כזאת אין שום תקדים בעולם, וציין כי רק לאחרונה בוצעו שורה של צעדים, בהם גם חקיקה והוראות, בהם כלים להשוואת פקדונות, רפורמה בקרנות כספיות, חקיקה לשליחת הודעה על יתרת זכות בעו"ש ועוד. הוא הוסיף כי יש בנקים שנותנים ריבית על הזכות בעו"ש ויש בנקים שעושים קיזוז מול ריבית החובה גם במסגרת המתווה החדש של בנק ישראל.
עוד ב-
היו"ר ביטן סיכם ואמר כי "הכוונה היא שלא תעשו לנו טובות, לא הבנקים ולא בנק ישראל. אני יודע שחברי הכנסת רוצים חוק על שמם, אבל לא חייבים לחוקק אם תניחו את דעתנו ותביאו לנו מתווה שנותן דווקא לאלא שאין להם הרבה. זה יכול להיות בזיכוי בעמלות, או בדרך אחרת ואת זה בנק ישראל יכול לעשות בהוראות נוהל לבנקים. אם אתם לא רוצים שנחוקק חוק תקדימי שאין כמוהו בעולם – תראו לנו איך אתם עושים את זה בלי חוק אבל כמתווה מחייב ולא כטובה שהבנקים עושים לנו. אם לא, אז נאלץ לחוקק". הוא ביקש התייחסות של בנק ישראל לכך תוך שבועיים, וזקן השיב כי הבנק יבחן מה אפשר לגבש.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.מגיע לציבור ריבית על הכספים בעו"שמיכאל 06/2025/10הגב לתגובה זו0 0מגיע לציבור לקבל ריבית זכות על הכספים בעו"ש. ולא רק חיובים בריבית אגרסיבית גבוהה מדי על המינוס במסגרת האשראי בחשבון הבנק.סגור