בזמן שכולנו מחפשים אחר סימני התאוששות וחזרה לשגרה לאחר התקופה המאתגרת שעברה על המשק הישראלי, גיל שטיר, מנכ"ל קבוצת "שטיר", מצביע על אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר: ענף התערוכות והכנסים.

"שטיר כנסים", חברה משפחתית שנוסדה בשנות ה-70, היא סיפור הצלחה ישראלי שמארגן ומפיק אירועי B2B (עסקים לעסקים) גדולים למגוון רחב של תעשיות, מביוטכנולוגיה ועד מזון ומיזוג אוויר. גיל שטיר, דור שני למייסדי החברה, כיום מוביל את הקבוצה.

ב-18 לחודש יתקיים ביוזמת החברה כנס הקמעונאות של ישראפוד, במסגרת תערוכת ישראפוד ה-40. בכנס צפויים להתקיים פאנלים של מנכ"לים ובעלי רשתות מזון שידונו בנושאים הבוערים והחמים ביותר בתחום. לשם כך, שוחחנו עם גיל שטיר על ההיסטוריה של הקבוצה, האתגרים של התקופה, ומדוע, בעידן שבו הכל דיגיטלי, המפגש האנושי והפיזי בתערוכות ובכנסים חיוני יותר מתמיד.

אתם קיימים משנות ה-70. מה השתנה בענף התערוכות מאז ועד היום?
"העולם כולו השתכלל, ובטח בעולמות המדיה והחיבור לאנשים. השינויים העיקריים הם בשיטות העבודה: אם פעם שלחנו הזמנות בדואר שהיו לוקחות זמן רב, היום הכל עובד הרבה יותר מהר, בפרסום דיגיטלי ובמדיות למיניהן. יש גם הרבה יותר תנועה בין-לאומית, כאשר אנשים מחו"ל מגיעים לישראל, מה שבעבר היה פחות נפוץ (למעט בשנתיים האחרונות עקב המלחמה). בנוסף, הלקוחות השתכללו, הם מציגים דברים יותר מעניינים עם הרבה יותר טכנולוגיות ודיגיטליזציה. יש שינויים גם בתחומי התערוכות: ענפים מסוימים הפכו למוצרי צריכה (כמו המחשוב), ומצד שני צצו דברים חדשים כמו עולם הביוטכנולוגיה והוולנס".

מה קורה מבחינת הטכנולוגיות, האם התחלתם לשלב בינה מלאכותית (AI) בפעילות שלכם?
"ישנם שימושים, אולי אפילו יעילים, למשל לתמלל כנסים, שיכולים לתת פתרונות לתוך העשייה. לשמחתי, זה בינתיים לא מחליף אותנו. ישנם יישומים שעוזרים בעיצוב, בגרפיקה, בתכנון ובסרטונים. יש הרבה דברים משיקים שמקלים על השימוש".

איך המלחמה השפיעה על הכנסים והפעילות שלכם?
"השפיעה מאוד. למעשה, היא עצרה את הפעילות לחודשים רבים, והפעילות ירדה מאוד. העצירה נבעה מחששות, מצב רוח, ומהעובדה שנעצרה התנועה הבין-לאומית (לא היו טיסות וביטוחים). למרות זאת, החזרנו את הפעילות כמה שיותר מהר, גם אם בעצימות נמוכה. אני חושב שיש משמעות גדולה לתערוכות ולכנסים כקטליזטור כלכלי ושמירה על הענפים, במיוחד בזמנים קשים, והדבר הוכיח את עצמו".

כמה זמן לוקח לארגן כנס או תערוכה בקנה מידה משמעותי?
"כנס גדול או תערוכה משמעותית הם פרויקטים של לפחות שנה, מרגע ההחלטה ועד לביצוע. זהו תהליך מורכב שכולל בניית המוצר, כתיבה, הקמת ועדות וחיבור ספקים. בארץ זה סדר גודל של שנה, ובחו"ל זה יכול לקחת שנה וחצי".

מעבר לישראפוד, אילו כנסים ותערוכות גדולים וקבועים אתם מקיימים?
"המטרה של כל הפעילות שלנו היא לייצר דברים שהם חוזרים על עצמם. תערוכת קלימה לענף המיזוג, חימום ואנרגיה, חוזרת על עצמה קרוב ל-40 שנה, בדומה לתערוכה בענף החשמל. אנחנו עובדים כעת על פרויקט חדש שנקרא דיפנס-טק, במטרה לתת במה ליצרנים ישראליים ולהפגיש אותם עם קניינים מחו"ל וממישראל. בנוסף, אנחנו מפיקים כנס מאוד גדול עבור איגוד ITI (איגוד תעשיות מתקדמות) שנקרא מיקסי לענף ההיי-טק, שמתקיים בירושלים כל שנה".

האם מגיעים לכנסים שלכם גם אנשים שאינם בעלי מקצוע מהתחום (B2C)?
"אנחנו בגדול מכוונים לחיבור B2B ברוב הפעילויות שלנו. אבל יש תחומים כמו תערוכת ספורט או תערוכת מזון, שהם מוצרי צריכה, וזה נושא שמסוקר ומעניין כל אחד. לכן, לפעמים מגיע גם קהל רחב וחובבי מזון. לעומת זאת, דברים שהם מאוד מקצועיים, כמו תערוכות בנושא תעשיות כימיה ותהליך, פחות מביאים קהל פרטי".

באיזו מידה אתה מרגיש שעדיין הכנסים מעבירים את הערך ואת החוויה בעידן הדיגיטלי?
"אני חושב שזה לא רק שלא נעלם, זה גדל. נתונים עולמיים מראים שענף התערוכות בשיא של כל הזמנים. בסוף, אנשים רוצים לפגוש אנשים, זה חלק מהחיים. המפגש האישי חיוני במיוחד בעולמות ה-B2B, שם מדובר על עסקאות גדולות מכונות, מיכון תעשייתי שעולה מיליונים. לרוב, עסקאות כאלה לא נעשות בלי לפגוש את הצד השני ולראות את המוצר בעיניים. יתרה מכך, בצ'אט GPT לא ניתן להעביר את הטעם והריח של מזון ומשקאות. לכן, אני לא רואה תחליף לקשר הבין-אישי".

האם אתה רואה את הכנסים והתערוכות ממשיכים להתקיים שנים קדימה?
"אני רואה את זה רק גדל. אני רואה מגמה ברורה של גידול כמותי עולמית בכנסים ובתערוכות בין-לאומיות. הרצון שלנו לנסוע, לפגוש ולחוות באופן אישי הוא ללא תחליף. הכנסים הווירטואליים שניסו לייצר בתקופת הקורונה לא הצליחו לייצר תחליף. אנשים רוצים ללחוץ יד, לשבת ולאכול צהריים יחד, זה חלק מהחיים".

איך אנחנו ביחס לעולם מבחינת ענף הכנסים?
"אנחנו במקום בסדר יחסית לגודל המדינה. הפעילות פה היא משמעותית. יש מאות ואלפי כנסים ותערוכות מקצועיות כמעט מדי שבוע. סך הכל ישראל במקום טוב. ככל שתהיה יותר פתיחות לאזור, זה יכול להגדיל ולעזור לתעשייה ולכלכלה, שכן כל תערוכה תומכת תעשייה".

מה צפוי לנו בתחום הכנסים והתערוכות בחמש השנים הקרובות?
"אני מאמין שבחמש השנים הקרובות נראה גידול משמעותי בתחום הבינלאומי. אנחנו כבר חווים גידול בביקושים של חברות זרות להגיע לישראל, שזו תיירות עסקית שמכניסה כסף רב למשק. בנוסף, אנחנו עובדים על פיתוח של עוד פרויקטים חדשים בתחומים שונים. המטרות שלנו הן להרחיב ולייצב את הפעילות אחרי השנתיים האחרונות".

עוד ב-

מנכ"לית מכבי פארם: "בשנתיים האחרונות אנשים יותר צורכים כדורים לחרדה"

לכתבה המלאה

 
האם יש מסר נוסף שתרצה להעביר?
"אני חושב שאם המדינה הייתה מתייחסת לתחום הזה כמו שמתייחסים באירופה, עוזרת ותומכת, זה היה יכול לעזור מאוד לכל התעשיות בישראל. באירופה, הן הרשויות המקומיות והן המדינה עצמה מקדמות יזמויות של תערוכות בשביל לקדם את הכלכלה ואת התיירות. בישראל, התמיכה היא כמעט אפסית. אם היו שמים את הנושא הזה באג'נדה, אני חושב שזה היה יכול לעזור מאוד לכלל הכלכלה בישראל".