ב-28 בספטמבר רשמה חברת SpaceX של אילון מאסק ציון דרך משמעותי בתוכנית סטארשיפ: החללית, ששוגרה מבסיס החברה בטקסס, הצליחה לראשונה להגיע למסלול סביב כדור הארץ במסגרת הטיסה ה-14 שלה.

במהלך המשימה היא גם שיגרה 26 לווייני Starlink מהדור החדש, לפני שחזרה לכדור הארץ ונחתה באוקיינוס השקט. זהו צעד גדול בדרך לטיסות עתידיות של החללית למשימות רחוקות יותר לפי החזון של אילון מאסק להקמת מושבת קבע במאדים.

ההתקדמות לעבר החזון מעוררת את הדמיון של רבים ועם כך מתעוררות שאלות רבות. כיצד יתנהלו חיי הכלכלה כאשר בני אדם יתחילו לחיות באופן קבוע במאדים. העברת כסף דרך מערכת בנקאית שמבוססת על תקשורת רציפה עם כדור הארץ עלולה להפוך למסורבלת במיוחד. המרחק בין שני כוכבי הלכת משתנה, וזמן התקשורת יכול להגיע לדקות ארוכות לכל כיוון. במצב כזה, אישור עסקה בזמן אמת מול בנק או מערכת סליקה בכדור הארץ אינו פתרון מעשי לכל פעולה יומיומית.

כאן עשויה להיכנס לתמונה טכנולוגיית הבלוקצ'יין ומטבעות קריפטו. בניגוד למערכת שבה כל עסקה חייבת לקבל אישור מיידי מגורם שנמצא בכדור הארץ, ניתן לדמיין רשת מקומית שתמשיך לפעול גם כאשר הקשר עם כדור הארץ מנותק באופן זמני. העסקאות יירשמו באופן מקומי, ובהמשך יסונכרנו עם רשתות אחרות כאשר התקשורת תחודש.

אולם, המשמעות היא שלא ניתן פשוט לקחת מטבע קריפטו קיים ולהפעיל אותו על מאדים. כדי לאפשר מערכת פיננסית יציבה בין כדור הארץ למאדים, יהיה צורך בשורה של שיפורים טכנולוגיים: למשל תקשורת באמצעות לייזרים אופטיים שכבר בוצעו בה ניסויים מוצלחים לשליחת מידע לירח ובחזרה, עשויה לאפשר העברת כמויות גדולות של מידע במהירות וביעילות גבוהה יותר. דוגמא נוספת של שיפור טכנולוגי פשוט יותר, בלוקצ'יינים שיתבססו על מנגנוני "הסכמה מאוחרת", המותאמים לעיכובים בתקשורת או ערוצי תשלום דו־שכבתיים, שבהם עסקאות יתנהלו בספר חשבונות מקומי ולאחר מכן ייסגרו ויאומתו ברשת הבלוקצ'יין המאוחדת בין כדור הארץ למאדים. 

מעבר לטכנולוגיה, תתעורר גם שאלה של שליטה, חוקים ומשילות. אם מושבה במאדים תגדל ותפתח כלכלה עצמאית, מי יקבע אילו עסקאות מותרות, כיצד גובים מיסים מהכנסות ומי מוסמך להקפיא נכסים? מערכת פיננסית מבוזרת יכולה להפחית את התלות בבנק או ברשות מרכזית, אך היא אינה מבטלת את הצורך בחוקים או בעקרונות בסיסיים שמקובלים בחברה האנושית היום. מדינות בכדור הארץ עדיין יוכלו להפעיל השפעה באמצעות שליטה בשיגורים, בתקשורת, באספקה ובקשרים המסחריים עם המושבה.

חוקרי משפט והיסטוריונים שהיינו איתם בשיחה פירטו את התרחישים האפשריים לפי רמת העצמאות של המושבה.

תרחישים מסויימים יכולים להפוך את מאדים למעבדת ענק של כלכלה דיגיטלית. לצד מטבעות קריפטו, ניתן לדמיין בנקים דיגיטליים, שווקים מקומיים וחוזים חכמים המותאמים לתנאי החלל. אבל אותה עצמאות טכנולוגית עלולה ליצור גם סיכונים: מערכת ללא פיקוח מספק עלולה לשמש להונאות, הלבנת הון או פעילויות שהחוק בכדור הארץ אוסר עליהן. ככל שהמושבה תהיה עצמאית יותר, כך צפוי להתחדד המתח בין הצורך בפיקוח לבין הרצון לאפשר חדשנות.

גם תחומים אחרים עלולים להשתנות. מאדים עשוי להפוך למקום שבו חברות יפתחו טכנולוגיות רפואיות, בינה מלאכותית או הנדסה גנטית תחת כללים שונים מאלה המקובלים בכדור הארץ. מצד אחד, סביבה כזו יכולה לאפשר ניסויים ופיתוח מהירים יותר; מצד שני, היא עלולה ליצור סיכונים חדשים ולגרום לעימותים רגולטוריים עם מדינות בכדור הארץ.

עוד ב-

אילון מאסק חוגג הישג מטורף: בדרך לשליטה מוחלטת בחלל

לכתבה המלאה

ואולי השאלה הגדולה לא תהיה רק איך נשלם על כוס קפה במאדים, אלא האם יום אחד נראה בכותרות: "סנקציות חדשות הוטלו על מאדים". כי גם אם האנושות תצליח להקים מושבה בעולם אחר, הבעיות האנושיות כנראה לא יישארו על כדור הארץ. כסף, כוח, אינטרסים, מלחמות, חוקים ופערים בין בני אדם עלולים להגיע איתנו גם למאדים. הטכנולוגיה בעתיד כנראה תאפשר לנו לבנות מעצמות חדשות מחוץ לכדור הארץ אך צריך לזכור שכמו בכדור הארץ גם במאדים אנשים תמיד ינסו למתוח את הגבולות.