תרבות ופנאי

הסיפורים המרגשים מאחורי השירים המפורסמים של יום הזיכרון

השירים המפורסמים של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והסיפורים המרגשים שעומדים מאחוריהם
אפרת קרסנר | 
שירים ליום הזיכרון (צילום shutterstock)
שירים רבים הפכו לנכסי צאן ברזל וקלאסיקות של ממש, אך בכתבה הזאת אנחנו נתייחס לשירים החדשים יחסית שהפכו לפופולרים מאוד בשנים האחרונות.
"שום דבר לא יפגע בי"/ כנסיית השכל
שום דבר לא יפגע בי, שום דבר
לא אישה לא כדור מחבלים, שום דבר
כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים
ובכיתי בלילות ודאגתי בימים
כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים
וקולו של אבי מהדהד לי בראש כבר שנים.
אם יקרה לך משהו
אין לי טעם לחיים
אין לי טעם למחר
אין לי טעם לחיים
אין לי טעם למחר.
אם אתם עומדים כאן מעלי
כנראה שלא עמדתי בהבטחתי
מצטער, בחיי
מצטער, בחיי
מצטער, בחיי.
השיר המצמרר הזה של להקת כנסיית השכל, נכתב על ידי סגן ארז שטרק. שטרק נהרג באסון המסוקים (1997), בגיל 21 בלבד. הוא השאיר אחריו מחברת שירים ויומן, ובמחברת זו השיר. בריאיון עם אחותו, אושרית, שפורסם בסמוך ליציאת השיר לרדיו, סיפרה שהשיר "הופיע בסוף הפנקס, ודף לפניו הייתה מצוירת מצבה שעליה כתוב 'ארז'. אחי הגדול אילן ואני מצאנו את זה יחדיו והיינו המומים, כאילו הוא ידע".
 
חודשיים לפני הירצחה, פרמדיקית מד"א עמית מן הקליטה את עצמה שרה את השיר הזה. בטבח בבארי במתקפת הפתע על ישראל שהתה עמית במרפאת הקיבוץ, שם ניסתה להציל פצועים רבים בעודה ממתינה לכוחות ההצלה, אך בסופו של דבר גם היא נרצחה. לאחר הטבח, העבירה משפחתה את ההקלטה לידי להקת כנסיית השכל, וזו החליטה להוציא גרסה חדשה לשיר, בה משולב קולה של עמית.
עם פרסום הגרסה החדשה, ב-13 בנובמבר 2023, כתבו אנשי הלהקה כי "עמית שרה מרגש כל כך, בקול עמוק וחם. השירה שלה הייתה כנה וממגנטת. לקראת המפגש עם המשפחה נכנסנו לאולפן והקלטנו את השיר מחדש עם קולה של עמית כמזכרת למשפחה". עם גרסה זו, הופיעו חברי הלהקה בטקס הזיכרון הלאומי במלאת שנה למלחמה.

"מיליון כוכבים"/ עמית פרקש
רצית לעוף, רצית כבר הלאה
עם חצי חיוך עלית למעלה
מיליון כוכבים בשמיים
תופסים את הצבע שלך בעיניים
תן רק עוד שניה אחת לומר לך שלום
רצית לעוף, הלכת רחוק מדי
בתוך הטירוף אין מי שישמור עלי
מיליון כוכבים בשמיים
תופסים את הצבע שלך בעיניים
רציתי שניה אחת לומר לך שלום
אני רציתי לשיר
אתה הרמת גיטרה
מלאך מנגן לי עכשיו
אז איתך אני שרה
מיליון כוכבים בשמיים
תופסים את הצבע שלך בעיניים
רציתי לשיר לך, לומר לך שלום
רציתי שניה אחת לומר לך שלום
תן רק עוד שניה אחת לומר לך שלום
"מיליון כוכבים" הוא שיר שכתב והלחין יפתח קרזנר ("יפתי", שמככב בימים אלו בתוכנית הטלוויזיה "הבוגדים") בשנת 2006, לזכר חברו, הטייס סרן תם פרקש, שנהרג בהתרסקות מסוק מדגם AH-64D אפאצ'י לונגבאו ("שרף") של טייסת 113, במהלך מלחמת לבנון השנייה.
את השיר שרה לראשונה אחותו של תם, עמית פרקש בהלווייתו, שיר אשר היווה את תחילת הקריירה שלה כזמרת. מאז השיר מושר בטקסים לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
השיר פונה אל תם המנוח, החל משורת הפתיחה "רצית לעוף, רצית כבר הלאה", ובמרכזו הבקשה, המופיעה בסוף הבית הראשון ובסוף השיר, "תן רק עוד שנייה אחת לומר לך שלום". בסיום השיר נשמעת עמית אומרת "ביי תום".
 
"אצלנו בגן"/ שי לי עטרי
אצלנו בגן יש המון ילדים
את חלקם אני אוהב, את חלקם אני לא מכיר
אבל מי לא שמע על האומץ של רן
הוא הכי מהיר בחול, הוא הכי חזק בגן
אבל יש לו סוד אחד שפחד הוא לגלות
שהוא כל כך מאוהב באחת הילדות
אז בלילות קרים
עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים
והוא מגלה לה מה היא בשבילו
כל עולמו מוגן מתחת לשמיכה
אצלנו בגן יש הרבה חבורות
יש כאלה נחשבים, יש כאלה שפחות
אבל מי לא שמע על קופצי הנדנדות
מריעים להם כפיים, מלמדים אותם לנחות
מורמים על נס הדגל, גאוות כל האזור
רק לפעמים כשהם קופצים רחוק הם שוכחים לחזור
אז בלילות קרים
עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים
והוא מגלה לה מה היא בשבילו
כל עולמו מוגן מתחת לשמיכה
אצלנו בגן נפרדים בשמחה
כי היום לא ארוך ונפגשים שוב מחר
חוץ מאלה שפתאום לא חוזרים יותר לגן
אמרו לי שהם רק עברו דירה מעבר לענן
אז בלילות קרים
עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים
והוא מגלה לה מה היא בשבילו
היא בוכה כשהוא מציע לה להיות כל עולמו
בערב שלפני המלחמה
אצלנו בגדוד יש המון ילדים
את חלקם אני אוהב, את חלקם אני לא אכיר
אצלנו בגן" הוא שיר שכתב והלחין יפתח קרזנר, וביצעה שי-לי עטרי. השיר נכתב במהלך מבצע צוק איתן. 
קרזנר סיפר שהשיר נכתב מתוך מחשבה על מעבר הזמן מאז מות חברו תם פרקש, שבזכרונו נותר בן 23 כביום מותו. מחשבה זו הובילה לתובנה לגבי גילם הצעיר של החיילים, שנראו לו בוגרים כשהיה בן נעורים בעצמו. המטאפורה של גן ילדים משקפת את התובנה הזו והיא חלק מניסיונו לעבד את הכאב על מותם של חיילים צעירים.
השיר משתמש במטפורה של גן ילדים כדי לתאר דינמיקה בין חיילים בצבא, כאשר בתחילתו מופיע המשפט "אצלנו בגן יש המון ילדים / את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא מכיר", ובסיומו מופיע המשפט: "אצלנו בגדוד יש המון ילדים / את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא אכיר". המשפט החותם את השיר מסביר את המטפורה המתחילה אותו במילים פשוטות. הכותב מסביר לקורא את המטפורה ומאפשר לו לחזור ולהבין את משמעות השיר כולו.
בצל מלחמת חרבות ברזל, קיבל השיר משמעות נוספת, בפרט בשל הטרגדיה המשפחתית שעברה על עטרי עצמה. במהלך הטבח בכפר עזה ב-7 באוקטובר 2023 במסגרת טבח שבעה באוקטובר הסתגרו שי-לי ובעלה יהב וינר עם בתם בת החודש בביתם שבכפר עזה. בזמן שמחבלים ניסו לפרוץ את חלון הממ"ד שהתחבאו בו, הדף יהב את המחבל בעוד שי-לי ברחה עם בתם. שלושה ימים מאוחר יותר קיבלה עטרי את הבשורה כי בעלה נרצח.
במסגרת ההכנות לטקס שנועד לציין את יום השנה לטבח ותחילת המלחמה, יפתח קרזנר התבקש בידי הבמאי רן צחור להוסיף בית חדש לשיר שיתייחס לאחד האירועים הקשים במלחמה, פגיעת הרקטה במג'דל שמס. הבית מתייחס להרג הילדים בזמן ששיחקו במגרש כדורגל. במהלך הערב ביצעו ילדי עוטף עזה את השיר, ואת הקטע שנוסף שרה לונא רבאח, שארבעה מחבריה נספו בפגיעת הרקטה.
 
"כאב של לוחמים"/ עידן עמדי
ערב ראשון של לבד,
יושב וכותב לך מכתב
על כל הדברים שהיו
כל מה שקרה בדיוק
אותיות מופיעות על הקיר
אני הפחד נעים להכיר
הדמויות אוהבות לשחק
זזות כאן בבית הריק, הריק
ואת, את לא יודעת כמה
ממך ניסיתי להסתיר
את כל הסיוטים בלילה
צרחות ודם על המדים
את לא מבינה כבר למה
אני מזמן כבר לא אני
תמונות רצות מאותו לילה
דמעות, כאב של לוחמים
זה ערב ראשון שאת שם,
שוכב וחושב, לא נרדם
השקט לאט מתנגן
מקדיש לך עכשיו שיר בלי שם
שיר בלי שם
ואת, את לא יודעת כמה...
זה ערב ראשון של לבד,
יושב וכותב לך...
את השיר כתב עמדי בביתו בעת שירותו הצבאי. עמדי, שהיה לוחם בחיל ההנדסה הקרבית. הוא כתב את השיר בצורת מכתב אל חברתו שהוא נפרד ממנה. השיר מדבר על הקשיים הרגשיים של לוחמים. 
בשנת 2018 נבחר השיר על ידי חיילי צה"ל, כשיר הזוכה במצעד החיילים של גלגלצ ואתר וואלה!, לרגל 70 שנות עצמאות למדינת ישראל. נושא הפוסט טראומה המופיע בשיר, הוא נושא שאינו מדובר רבות בשירים בעברית. בראיונות עמו בהמשך הסביר עמדי כי בדומה לחיילים רבים, אף הוא נושא עמו חוויות טראומטיות שונות מהשירות הצבאי, אותן ימשיך כנראה לשאת במהלך החיים.
בשנת 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הקליטו חברי "הפרויקט של רביבו" ביצוע משלהם לשיר.
 
"תחזור"/הפרויקט של עידן רייכל עם רוני דלומי 

השעות העייפות שלא נותנות לזמן לרוץ
הרגליים הכבדות שלא מוצאות סיבה ללכת
הימים והלילות כמו הפנים שבתמונות
הכול עוצר מלכת כשאתה לא כאן
ומתעוררת מחלום ומרגישה אותך קרוב
ואז קוראת לך מתוך הלילה
תחזור, תחזור היום
כל כך רציתי שתגיע
הלוואי תבוא בלי להודיע עוד היום
אני מגדל של אור
ממרחקים ששוב תופיע
הלוואי תבוא בלי להודיע עוד היום
השעות העייפות שלא נותנות לזמן לרוץ
הרגליים הכבדות שלא מוצאות סיבה ללכת
הימים והלילות כמו הפנים שבתמונות
הכול עוצר מלכת כשאתה לא כאן
ומתעוררת מחלום ומרגישה אותך קרוב
ואז קוראת לך מתוך הלילה
תחזור, תחזור היום
כל כך רציתי שתגיע
הלוואי תבוא בלי להודיע עוד היום
אני מגדל של אור
ממרחקים ששוב תופיע
הלוואי תבוא בלי להודיע עוד היום
הלוואי תבוא בלי להודיע עוד היום
אני מגדל של אור
ממרחקים ששוב תופיע
הלוואי תבוא בלי להודיע עוד היום
השיר יצא בצל מלחמת חרבות ברזל והוקדש לחטופים במסגרת החטיפה לעזה ולנרצחים. את השיר כתבו עידן רייכל ואבי אוחיון והפיק רייכל. בצאתו של השיר פרסם רייכל הצהרה בה כתב: ”אנחנו מדינה שכולה, שתקום ותפרח, מתוך עוצמות הגעגועים, מתוך התקווה שישובו, שיחזרו, מתוך הכאב והכבוד לאלו שכבר לא יחזרו, ויחיו בלבנו לתמיד”, והוסיף ”נמשיך ונהיה מגדל של אור אחד לשני. נהיה טובים יותר, חזקים יותר, ראויים יותר”.
בראיון לאתר ice שיתפה רוני דלומי כי השיר הוקלט לפני המלחמה, והפך להיות מאוד מזוהה עימה: "זה הוקלט לפני ה-7 באוקטובר וכשזה יצא זה היה מטורף, עד כמה המילים פשוט הדהדו באופן אחר. עידן רייכל ואבי אוחיון כתבו אותו, וזה הפך להיות איזה קול של רגע בזמן שלפעמים אין לך מילים - אז המוזיקה מדברת. וזה מה שהשיר הזה הפך, לדעתי".
 
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה