תרבות ופנאי

רן דנקר חושף בכאב: "תחושה שאני לא אני, שאני זר ומנוכר לעצמי"

הזמר המפורסם סיפר לראשונה כי הוא התמודד עם קשיים נפשיים, זאת בעקבות המצב הביטחוני המורכב: "התקופה הזאת הגבירה אצלי את החרדות איתן אני מתמודד עוד מילדות ואת תחושת חוסר המשמעות הקיומית"
מערכת ice | 
רן דנקר (צילום פלאש 90/ אורן בן חקון)
הזמר והשחקן רן דנקר, שמרבה לשתף את מעריציו בחייו האישיים ברשתות החברתיות, פרסם פוסט באינסטגרם וסיפר בכאב כי הוא התמודד עם קושי נפשי, ובחר לחשוף בפני הקולגות שלו את מצבו המורכב. 
"התקופה האחרונה הייתה קשה להמון אנשים. אלה שבחזית ששומרים עלינו שנוכל להמשיך להתקיים פה, אבל גם האנשים בעורף הם חזית במלחמה הזאת. מלחמה מסוכנת לגוף ולא פחות לנפש. תקופה שאנחנו מנסים לשמור בכל הכח, על השפיות שלנו ושל אהובינו. אני מרגיש צורך לשתף אתכם יותר כי גיליתי השבוע כמה זה עזר לי לא להחזיק לבד - התקופה הזאת הגבירה אצלי את החרדות איתן אני מתמודד עוד מילדות ואת תחושת חוסר המשמעות הקיומית", כך כתב דנקר. 
בהמשך, הוא סיפר על התקופה המאתגרת שעבר וכיצד היא השפיעה על מצבו הבריאותי הנפשי: "מצאתי את עצמי מסתגר ומשתבלל, נחלש גם בגוף שהפך כבד. השבוע חזרתי להופיע. יום הזיכרון, עצמאות ולשחק בקברט. רק הקרובים אליי ידעו כמה זה היה קשה עבורי להקים את עצמי מהמיטה, לאסוף את עצמי ולנסות לחלץ מעט תקשורתיות בכדי להצליח לעשות את זה.
הבנתי שאם אני לא אשתף את הלהקה שלי, את חברות וחברי הקאסט שאיתם אני מבלה את ימי, אני לא אצליח לגרום לזה לקרות. הרגשתי שאין לי את המשאבים להביא חיות. תחושה שאני לא אני, שאני זר ומנוכר לעצמי. דברים הרבה יותר בסיסיים הפכו סיוט. הכנתי קפה והיד רעדה לי. בקושי לנהוג לתאטרון הצלחתי. איך אפשר לחזור לזוז אחרי חודשיים ששמטתי הכל? אז לעלות לבמה ולהיות חד ער ומבדר? החלטתי שאם שואלים אותי מה שלומי אני אומר באמת. אולי לא את כל האמת, אבל אומר".
 


רן דנקר סיפר כי הוא החליט לשתף את החברים הקרובים שלו מעולם התיאטרון, ולא התבייש בחשיפת מצבו הנפשי המורכב. "הנטייה שלי היא להתבודד, להישאר עם התחושות לבד. אבל ביקשתי עזרה ושמחתי מאוד גם להעניק אותה. עליתי לבמה ואפשרתי לעצמי לא להיות הפרפקציוניסט שחייב להיות 'בלתי נשכח'. להיות חי ממקום אחר, חלש יותר פיזית, מעורער מעט יותר מהרגיל וחשוף. זה היה גילוי אומנותי מדהים אבל לא פחות גילוי אנושי של בן אדם שעכשיו לא יכול להחזיק הכל ביחד.

 



לאט לאט, מרגע לרגע, הכח והחיות הציצו מבעד לסדקים וידעתי שאני עושה משהו נכון.
התמודדות הנפשית הייתה פה תמיד וכנראה תמיד תהיה עבורי ולהסתיר אותה גדול עליי. אז החלטתי לשתף עבור עוד עיניים שזקוקות למבט כדי לחזור לחיים לויטאליות לשמחה ולתקווה. יש אנשים טובים סביבכם. תראו להם אתכם. גם הם יתגלו וגם אתם".

תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה