על אדמת כפר עזה, במקום שבו התחוללו קרבות קשים ורוב חברי כיתת הכוננות נפלו זה לצד זה על הדשא, התקיימה האזכרה המרגשת. בסמוך לעץ שבו מונף כעת הדגל, נורה אביב ברעם ז"ל, שהספיק עוד להתקשר לאשתו, להגיד לה שהוא פצוע ולמסור את אהבתו. לצידו נורה גם אבי הינדי ז"ל, חבר כיתת הכוננות, שביקש מאביב להתקשר לאשתו כדי למסור גם לה שהוא אוהב אותה. שניהם לא שרדו את התופת.
 

למקום הגיעה דניאל עמית יחד עם אישתה אמילי דמארי, כדי להתייחד עם זכרם של בני משפחת פלד, חבריה הקרובים של אמילי. אמילי הביטה בשמיים ואמרה כי הם "סידרו לנו שקיעה יפה להיום, כמה אכזר יכול להיות העולם הזה". שלושת בני המשפחה, דניאל (דנדי) פלד ז"ל והוריו, גילה ותת-ניצב (גימ') יזהר פלד ז"ל, נרצחו יחד בממ"ד ביתם באותו בוקר נורא של ה-7 באוקטובר 2023.
 

דניאל (דנדי) פלד, שהיה בן 28 במותו, גדל בכפר עזה והיה נער כריזמטי, חברותי ואהוב, הידוע כאדם מלא שמחת חיים, חוש הומור ואופטימיות נצחית. הוא שירת כלוחם פראמדיק במג"ב, המשיך להציל חיים במד"א, ובשנת 2022 הגשים חלום והיה למאמן כושר מוערך בבאר שבע, לצד שאיפתו ללמוד רפואה. דנדי היה אוהד מושבע של מכבי תל אביב וחובב מושבע של דיסני והארי פוטר, כשהמוטו שליווה אותו מילדות היה "אקונה מטטה", לקחת את החיים בחיוך וללא דאגות.
 

השלושה הובאו ראשית למנוחות בבית העלמין בקיבוץ גת, ובאוקטובר 2025 הועברו למנוחת עולמים בקיבוצם כפר עזה, כשדניאל טמון בין שני הוריו. דניאל הותיר אחריו שלושה אחים: יהונתן (יוני), רעות ורותם. לזכרו הוקם מיזם "הגומי של דנדי", המנציח את אהבתו הגדולה לסוכריות גומי דרך תמונות מכל העולם וקעקועים של דובוני גומי שחרתו חבריו, לצד חולצות מיוחדות ומחוות של מועדון מכבי תל אביב.