במילים פשוטות, המוכר מעניק לקונה זכות לרכוש או למכור נכס כלשהו תמורת מחיר קבוע מראש, עד מועד שנקבע מראש.
בבורסה קיימים שני סוגים של אופציות: רכש (Call) ומכר (Put). אופציה המקנה את הזכות לרכוש את הנכס נקראת אופציית רכש. אופציה המקנה את הזכות למכור את הנכס נקראת אופציית מכר. המחיר שבו יימכר הנכס בין שני הצדדים לעסקה (הקונה והמוכר) נקרא מחיר המימוש.
באופציית רכש, הקונה מקווה ששווי המניה יעלה וכך הוא ירוויח את ההפרש, ואילו המוכר מקווה שמחירה יהיה נמוך יותר, כך שהוא זה שירוויח את ההפרש.
באופציית מכר, קונה האופציה הוא זה שיכול למכור לכותב האופציה את נייר הערך ברשותו. אם במהלך פרק הזמן שנקבע מחירו של נייר הערך צונח אל מתחת למחיר היעד בתוספת הפרמיה, קונה האופציה יכול לחייב את המוכר לקנות אותו ממנו ולהרוויח את ההפרש.
אופציות למניות מקנות זכות לקניה או מכירה עתידית של מניות. ישנן גם אופציות במטבע חוץ (מט"ח) המקנות זכות לקניה או מכירה בעתיד של מט"ח בשער קבוע מראש, ומשמשות להגנה מפני שינויים בשער המט"ח. לדוגמא, אדם קנה דירה שמחירה נקוב בדולר, והתחייב לממן רכישה זו בתשלומים שייעשו במשך שנה ממקורות שקליים שונים. כדי להגן על עצמו מפני שינוי חריג בשער הדולר, רוכש הקונה אופציית רכישה על שער הדולר.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
