כאשר בעל מניה מעוניין לתת אפשרות למישהו לקנות בעתיד את המניה, הוא מקנה לו אופציה (Option) שזה בעצם חוזה בין שני צדדים: מוכר (כותב האופציה) וקונה האופציה.
זכות לקנייה או מכירה של נכס במחיר פיקס שנקבע מראש, בתוקף עד למועד מסוים. במסחר בבורסה, ישנם שני סוגים עיקריים של אופציות - אופציות רכש ואופציות מכר. בעוד אופציית רכש (Call) מקנה לקונה את הזכות לרכוש הנכס, אופציית מכר (Put) מאפשרת לקונה למכור את הנכס.
המונח "מחיר המימוש" מתאר את הסכום שהקונה מחויב לשלם או יקבל בעת ביצוע האופציה. קונה אופציית רכש מצפה לראות עליה בשווי הנכס, כדי להרוויח מההפרש בין מחיר השוק למחיר המימוש. באופציית מכר, הקונה יכול למכור את הנכס לכותב האופציה במחיר המימוש אם שווי הנכס בשוק יורד מתחת למחיר זה.
אופציות מספקות כלים למיניפולציה פיננסית ולהגנה מפני סיכונים. לעיתים, הן משמשות לביטוח עסקאות, כגון במקרה של רכישת מטבע חוץ לצורך עסקה בעתיד. לדוגמה, אדם הקונה דירה מחויבת במטבע זר ורוצה להבטיח עלות הקניה מפני תנודות בשער החליפין, יכול לרכוש אופציית רכישה על המטבע הזר, מה שמבטיח לו שמחיר הדירה לא יתייקר בשקלים במידה והמטבע יתערה.
