דיגיטל וטק

ענקית המחשוב וסוכנות החלל מציגות: שימוש ב- AI לחיזוי אסונות טבע

IBM וסוכנות החלל האירופאית פיתחו מודל AI חדש שיאפשר לחוקרים להבין לעומק ולחזות תופעות ואסונות טבע: "עם אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת" 
מערכת ice | 
צילום באדיבות IBM
ענקית המחשוב IBM, סוכנות החלל האירופאית (ESA) ושותפים נוספים חשפו, לרגל יום כדור הארץ, את TerraMind - מודל GenAI בקוד פתוח שישמש לבחינת שינויים בדפוסי אסונות טבע, חיזוי תופעות מזג אוויר קיצוניות כמו גלי חום ובצורות, מעקב אחר המגוון ביולוגי ושימושי הקרקע כמו ייעור ומדבור, פיתוח חקלאות מדייקת, תכנון עירוני ואזורי, ניטור תשתיות קריטיות ועוד.
החוקרים שפיתחו את המודל ניסו לענות על השאלה: "איזה מידע נדרש למודל AI על מנת שבאמת יוכל להבין את כדור הארץ"? כך למשל, כדי לחזות את הסיכון של בצורת באזור מסוים, חוקרים נדרשים לקחת בחשבון גורמים רבים ושונים כמו שימוש בקרקע, אקלים, צמחייה, פעילויות חקלאיות ומיקום. 
עד היום, הנתונים הללו היו "נעולים" במאגרים נפרדים. כעת, חיבור הנתונים תחת מודל אחד מאפשר הבנה עשירה ומעמיקה יותר של תהליכים מורכבים במערכות כדור הארץ, בזכות מידע קונטקסטואלי ורחב יותר. המשמעות היא שהמודל מותאם במיוחד למיפוי של אירועים טבעיים קצרים כמו שריפות יער, מפולות קרקע והצפות, חיזוי פוטנציאל של אירועי בצורת, וניטור בריאות יבולים בהיקפים נרחבים.
בנוסף, רמת הדיוק כיום של מודלים גיאו-מרחביים (Geo-Spatial models) הייתה מוגבלת בשל כמות ואיכות הנתונים המתוייגים מתצפיות פיזיות (לווינים וחיישנים) על העולם האמיתי. כדי להתמודד עם מגבלה זו, החוקרים מ-IBM ומסוכנות החלל האירופית אימנו את TerraMind על מאגר הנתונים הגיאו-מרחבי הגדול והמגוון ביותר הקיים כיום. 
מאגר זה כולל 9 מיליון דגימות נתונים מרחבי העולם, ממגוון סוגי מידע: נתוני לוויין, מידע גיאומורפולוגי על פני השטח של כדור הארץ, ונתוני לתיאור מיקומים ותכונות כגון קווי רוחב ואורך, ותיאורים טקסטואליים פשוטים של נופים ואזורים.
צוות הפיתוח כלל חוקרים מ-IBM, מסוכנות החלל האירופאית (ESA), מעבדות KP - חברת חלל מפולין, מרכז מחשוב העל יוליך (Jülich Supercomputing Center) וסוכנות החלל הגרמנית (DLR). גם מומחים מנאס"א השתתפו באימון TerraMind כחלק מיוזמת Open Science של נאס"א. 
TerraMind הוא חלק ממאמץ מתמשך של IBM לנצל את הבינה המלאכותית לצורך חקר כדור הארץ. עד כה, ממשלות, חברות ומוסדות ציבוריים עשו שימוש במודלים Prithvi של IBM ונאס"א, וכן במודלים הגיאו-מרחביים הייעודיים הזמינים תחת משפחת מודלי Granite של IBM. 
"המודל החדש מאפשר מחקר מעמיק, מעבר לעיבוד פשוט של נתוני תצפיות על כדור הארץ עם אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת", אמר חואן ברנבה-מורנו, מנהל IBM Research UK and Ireland, ומי שמוביל את פעילות IBM Accelerated Discovery בתחום האקלים והקיימות. "נכון לעכשיו, TerraMind הוא מודל הבינה המלאכותית בעל הביצועים הטובים ביותר לתצפית על כדור הארץ על פי אמות מידה מבוססות היטב של הקהילה".
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה