מנכ"לית איגוד ההיי-טק הישראלי: "מעודדים חברות להשתמש ברובוטים"
מנכ"לית איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים מאיה שוורץ בראיון מיוחד ל-ice מתייחסת להשפעת המלחמה על התחום, הסיוע הממשלתי לאלו שנפגעו, אפשרות הכנסת האוטומציה והרובוטיקה וגם על התקופה שאחרי המלחמה
איגוד ההיי-טק הישראלי מייצג את תעשיות ההיי-טק בישראל. באיגוד חברות מאות חברות העוסקות בתחומי המולכים למחצה, התקשורת, אלקטרו-אופטיקה, מכשור רפואי, מוצרי תוכנה, ביטחון המולדת, אלקטרוניקה ובתי תוכנה.
האיגוד פועל לקידום תעשיות ההיי-טק לצמיחה כלכלית, לייצוג בפני הממשלה, הכנסת והרשויות הממשלתיות ולקידום תהליכים של קביעת מדיניות והסרת חסמים העשויים להשפיע על תעשייה זו.
לחברות באיגוד, ניתנת האפשרות להיות שותפות בקביעת התקנים האירופיים וליהנות מקשר הדוק ושת"פ עם מכון היצוא ורשות החדשנות. בנוסף, פועל האיגוד לקידום החינוך הטכנולוגי כבסיס לחוסנה של תעשיית ההיי-טק ומקיים השתלמויות וסמינרים מקצועיים.
בראיון מיוחד ל-ice מתייחסת מנכ"לית האיגוד מאיה שוורץ, להשפעת המלחמה על ההייטק, אפשרות הכנסת הרובוטיקה והאוטומציה לתחום, הסיוע הממשלתי לתחום שנפגע וגם על עתיד ההייטק לאחר המלחמה
"האיגוד מייצג את חברות ההייטק השונות" פתחה שוורץ את דבריה והוסיפה: "אנחנו מסייעים לעשיית עסקים בארץ, מונעים מהרגולטורים להקשות על עשיית עסקים, למשל בחוק ההסדרים רצו לשנות את הסיווג של הייטק עבור הארנונה, מה שהיה מכפיל את תשלומי הארנונה בכל המדינה וזה ירד מסדר היום, וכרגע אנחנו מטפלים בעיריית תל אביב כי הם עשו את זה פרטנית וכרגע הם פונים לחברות הייטק ישראליות במטרה לשנות את הסיווג שלהם ובכך להכפיל את תשלומי הארנונה ואנחנו מתנגדים לזה, אלה הפעילויות שלנו כרגע".
"בקשר לתקופת המלחמה, אנחנו רואים שלהייטק יש השפעה והתגייסות רחבה גם לפני וגם בזמן המלחמה, תמיד יש אחוזי התגייסות יותר גדולים ואחוזי תרומות יותר גדולים ואנחנו רואים את זה בעצימות גבוהה גם עכשיו, אנחנו רואים זאת בארגונים אשר מתנדבים ועושים המון פעילויות כדי לעזור בזמן המלחמה ואנחנו שותפים בחלק מהדברים. אנחנו חייבים לשמור על הכלכלה ולא להסתכל רק עכשיו על מה שקורה, אלא גם להסתכל על היום שאחרי ואנחנו צריכים לוודא שלא נחזור עשרות שנים אחורה, משום שאם לא תהיה רציפות עסקית, לא נוכל לספק את מה שצריך לחו"ל, הלקוחות לא יחכו לנו ונהיה מול שוקת שבורה".
"15% מאנשי ההייטק התגייסו למילואים, כך שאנחנו מנסים לעזור, יחסית לענף הבנייה למשל שהעובדים היו פלסטינים וחקלאות, תיירות והתעשייה, אין לנו משבר אבל התחום נפגע בהשראה של העובדים, אנחנו באווירת מלחמה, הרבה מתכנתים ויזמים טוענים שהם יושבים מול מחשב ואינם יכולים לעבוד, זה משפיע הרבה בפן הרגשי והנפשי, כאן יש לנו פגיעה מאד חמורה שנראה אותה בהמשך".
בנוגע לעסקים בחו"ל, אמרה שוורץ: "אנחנו רואים פגיעה בזמן המלחמה, חברות מבטלות נסיעות לחו"ל, חוששים לצאת לנסיעות וגם המדינה אומרת להם לא לצאת, ככה שזה גם פוגע בנו ואת התוצאות לכך נראה בהמשך הדרך ואנחנו מנסים דרכים לבדוק כיצד ניתן להציג נוכחות בחו"ל, בין אם זה לתגבר את האבטחה בתערוכות או לחשוב על דרכים אחרות לכך. בנוסף יש חברות ואנשים בחו"ל שמבטלים עסקים עם ישראלים בעקבות המלחמה ואנחנו רואים זאת משום שההסברה לוקה וההייטק לקח על עצמו את ההסברה וישנה התגייסות משמעותית לכך. מצד אחד הלקיחת יוזמה משמחת, אבל מצד שני חייבים לתגבר את ההסברה הישראלית".
"כרגע אנו עסוקים בלגייס את ההיי-טק וטכנולוגיות חדשניות לטובת התעשייה המסורתית והחקלאות" התייחסה מאיה והמשיכה לגבי חוסר כוח העבודה: "יש כרגע 130 אלף עובדים פלשתינאים שחסרים כרגע בישראל. הרוב 100,000 בבניין, 20,000 בחקלאות ו- 10,000 בתעשייה. במקומם רובוטים. אנחנו חייבים לפתור את בעיית הפריון הישראלי הנמוך ואת בעיית הכוח אדם, אנחנו לא מאמינים שהבאת עובדים מהודו זה ישים, כי אין איפה לשכן אותם, לכן אנחנו לא חושבים שזה הפתרון הנכון והישים, ואנחנו מקדמים מול הרגולטור ומשרדי הממשלה ומול החברות עצמן הטמעה של טכנולוגיות שיעלו את הפריון וייתנו מענה לחוסרים בידיים עובדות."
"בכך אנו תומכים ומנסים לראות עם הממשלה איך אפשר לעודד חברות, מפעלים וחקלאים להשתמש באוטומציה במקום ידיים עובדות, זה אחד הדברים הכי חשובים. אנחנו חייבים לעשות זאת עכשיו כי אין ברירה, אם נוכל להכניס אוטומציה וחדשנות זה יוריד את עלויות הייבוא ויעלה את הייצוא."
"אנחנו עובדים בשוטף עם משרד הכלכלה וכל משרדי הממשלה במטרה לראות איך מפצים את כל החברות על הנזק שנגרם, אבל לצערי ברור שזה לא יקרה, אין ספק שאין חברה שלא תיפגע מהמצב, אבל אנחנו עדיין עובדים עם הממשלה ליצירת מתווה שיהיה הוגן ככל הניתן, אנחנו עובדים עם הממשלה באמת בשביל להביא פתרונות ראויים לכולם."
"גם כשהעובדים שלנו בהייטק נאלצו להתפנות מבתיהם, אפשרנו להם לגור בקרבה למקום העבודה או נתנו למעסיק אפשרות לשלם עליהם מלון, אנחנו כל הזמן בקשר עם החברות ובודקים מה הם צריכים ומה יצטרכו ביום שאחרי וכבר עכשיו באמת מתחילים לעבוד על זה."
לדעתי לממשלה יש רצון לעזור להייטק, זה הענף שמכניס הכי הרבה מסים ולוקח את כל הכלכלה במדינה קדימה וברור לכולם שאי אפשר להקריס את הענף, אם נעקור את הענף הזה שמחזיק כמעט את כל התחומים בארץ ומייצר מיסים, אז גם כל התחומים שבנויים עליו לא יתקיימו וזה מכניס את המשק למיתון מאד רציני. הממשלה מודעת לזה ואני בטוחה וסומכת עליהם שהם יביאו פיתרון.
"לרשות החדשנות למשל הביאו תקציב של עוד 400 מיליון שקל וזה עדיין לא מספק, זה לא באמת נותן פתרון, ההייטק בנוי מכמה שלבים ואם אנחנו נותנים סיוע רק לחלק מהשלבים, אז נהיה בקטסטרופה.
לגבי השנה הבאה אמרה שוורץ: "אני צופה שלא יהיו סטארט-אפים, למרות שאף אחד לא באמת יעזוב את מקום עבודתו, בטח לא בחברת הייטק. יש אנשים שכבר היו בשלב של מו"מ וחיפשו משקיעים והם גויסו ובעצם נגנז הרעיון. אי אפשר באמת לדעת מה תהיה האטרקטיביות של אותו מוצר כשתסתיים המלחמה, אבל הם יצטרכו להתחיל מאפס. מצד שני יש הרבה אופטימיות משום שיש מערכות ביטחוניות שמושקעות, בנוסף עם מהלכים נכונים ותמיכה של הממשלה בחברות סטארט-אפ והייטק יהיה לנו שפע אחרי המלחמה, אבל בשביל זה צריך לעשות את הצעדים הנכונים ולא לחשוב שזה יקרה מעצמו."
