מסחר אופציות מט"ח בבורסה בתל אביב החל בשנת 1993 עם השקת האופציות על שער החליפין של הדולר מול השקל. בשנת 1999 הוסיפה הבורסה אופציות על מסחר של האירו מול השקל. אני זוכר כסוחר צעיר את ההתרגשות העצומה בשוק ההון ובכלכלה הישראלית מפתיחת המסחר שהיוותה צעד משמעותי לכלכלה הישראלית בסגירת פערים מול כלכלות העולם המערבי המפותח. אז עדיין לא היינו חלק מה- OECD וברור לכל כי צעדים משמעותיים אלו סייעו לנו להיכנס לרשימה הנכספת של המדינות המפותחות ולהפוך להיות חלק מה-OECD.

תרומתן של אופציות המט"ח להתפתחות הכלכלה הישראלית הייתה עצומה. אופציות המט"ח אפשרו לחברות וגופים הפועלים בזירה הבינלאומית להגן על עצמן מפני תנודות בשערי החליפין באמצעות כיסוי (הגנה). יתרה מכך, כיוון שהמסחר באופציות דרש הבנה של השוק ויכולת ניתוח סיכונים, תחום ניתוח הסיכונים בכלכלה הישראלית זכה לדחיפה. אבל אופציות המט"ח לא רק השפיעו על מבנה הענף, אלא גם על יציבות ומבנה השוק כפי שאנו מכירים אותו כיום.

מסחר באופציות מאפשר לנהל עמדות ספקולטיביות על תנועות שערי המטבעות. המסחר מהווה מקור להשקעות ומאפשר נזילות לשוק ההון. יתרה מכך, הנפקת אופציות המט"ח חיזקה את הבורסה כמרכז מסחר חשוב ואפשרה לתעשייה הזו להתפתח, עד כדי כך שהבורסה בת"א הייתה מהראשונות בעולם להנפיק אופציות בינאריות על מטבעות חוץ ב-2017. כלומר, המסחר באופציות מט"ח בתל אביב שהחל כצעד יחסית קטן, הצדיק את ההתרגשות הרבה מתחילת דרכו כאשר הפך עם השנים למגן מפני סיכוני שערי החליפין ומנוע לניהול השקעות יותר מקצועי ושוק הון מקומי מתפתח.

אבל אליה וקוץ בה. כאשר המשקיעים רואים בזירת המסחר כנקודת חוזקה, הבנקים מזהים כנקודת חולשה ופגיעה בשליטתם האבסולוטית בשוק. כי הרי בכל הקשור למסחר במטבע חוץ, כל בר דעת מבין את החשיבות בנגזרים פיננסים פתוחים לכולם. עם זאת, שערי החליפין של מטבע חוץ מול השקל הישראלי נקבעים בין חדרי מסחר המט"ח של הבנקים בישראל באופן חשאי, במה שנקרא "המסחר הבין-בנקאי במטבע חוץ". מכאן מקבלים הבנקים הישראליים את שליטתם האבסולוטית בשערי המסחר במט"ח. בנוסף, כל בר דעת בשוק ההון מבין שכנראה חדרי מסחר המט"ח של הבנקים הם מקור הכנסה גדול שלהם, בלשון המעטה. מכאן, קיום זירת מסחר נוספת יצרה עבור משקיעים, יבואנים ויצואנים הנדרשים לגדר את חשיפת המטבע שלהם, אלטרנטיבה ברורה וכך שיפרה ושידרגה את מצבו של המשקיע הישראלי והציבור הישראלי בכלל.

הזיגזג שעשתה הבורסה משחקת לידי הבנקים ופוגעת במשקיעים ובציבור הישראלי. מהות הבורסה לשמש פלטפורמה שתאפשר פתרונות אלטרנטיביים לשליטה הבלעדית של הבנקים הישראלים במסחר במט"ח. הבורסה אמורה לדאוג שפתרונות להשקעה וגידור יישארו פתוחים ואף יהפכו נגישים לכל משתמשי השוק.

זגזוג הבורסה משקפת היטב את ה"מחלות" של השווקים הציבוריים בעולם. אלה סובלים מירידה במחזורי המסחר באופן עקבי והבורסה בתל אביב אינה יוצאת דופן. האשמה בדעיכה זו אינה בלעדית של הבורסה אלא כמובן גם ברגולטור. לאורך השנים, שינויים רגולטוריים הקטינו באופן משמעותי את מספר המשתמשים בשוק ההון. דרישות מוגזמות לצד קונסולידציה של מיזוגים ורכישות בגופים קטנים ובינוניים גרמו גם הן להקטנת המחזורים. כך, במקום בו הרגולציה אמורה לתרום ליציבות השוק היא מגסיסה אותו ופוגעת בציבור. מכאן עולה הצורך בפתרונות השקעה אלטרנטיביים שלא תלויים בשווקים הציבוריים והצורך לחזק את המסחר באופציות המט"ח.

עוד ב-

סיכום המסחר בבורסה: מג'יק מטפסת, בזן בשפל

לכתבה המלאה

הכותב: דדי גולדנברג הוא מנכ"ל אלטרנטיב קפיטל