השוק

השיטה שכובשת את עמק הסיליקון זוכה להכרה מרשות המסים בישראל

SAFE מאפשר לחברות לגייס הון ממשקיעים מבלי להגדיר את שווי החברה בזמן ההשקעה, מה שמקל על התהליך ומעניק לשני הצדדים גמישות רבה. רשות המסים בישראל פרסמה לאחרונה עדכונים הנוגעים לשימוש ב-SAFE, במטרה להבהיר את מעמדו המשפטי והמיסויי
אופיר אנג'ל | 
אילוסטרציה (צילום shutterstock)
גיוס הון מהווה אתגר מהותי עבור חברות סטארט-אפ, במיוחד בשלבים מוקדמים, בהם קביעת שווי החברה עשויה להיות משימה מורכבת. אחד הכלים המרכזיים שהתפתחו בשנים האחרונות למתן מענה לאתגר זה הוא SAFE (Simple Agreement for Future Equity) – מנגנון השקעה שפותח בעמק הסיליקון וכיום מהווה שיטה נפוצה בקרב יזמים ומשקיעים ברחבי העולם.
SAFE מאפשר לחברות לגייס הון ממשקיעים מבלי להגדיר את שווי החברה בזמן ההשקעה, מה שמקל על התהליך ומעניק לשני הצדדים גמישות רבה. בשונה מהלוואות להמרה, SAFE אינו כולל מנגנון החזר חוב או ריבית, מה שהופך אותו לאופציה מועדפת על סטארט-אפים בשלבי גיוס ראשוניים. משקיעים מצידם נהנים מאפשרות עתידית לרכישת מניות בתנאים מועדפים, כאשר החברה מבצעת סבב גיוס נוסף או יוצאת להנפקה.
עדכון רגולטורי משמעותי לשנת 2025
רשות המסים בישראל פרסמה לאחרונה עדכונים הנוגעים לשימוש ב-SAFE, במטרה להבהיר את מעמדו המשפטי והמיסויי וליצור וודאות רבה יותר הן עבור יזמים והן עבור משקיעים. על פי ההנחיות החדשות, SAFE יוגדר כהשקעה הונית ולא כהלוואה, מהלך המספק ביטחון משמעותי למחזיקי ההסכמים. כמו כן, הרשות הודיעה על ביטול הצורך באישור פרטני של מס הכנסה לכל השקעה מסוג זה, מה שצפוי לפשט את תהליכי גיוס ההון ולהפוך אותם ליעילים יותר.
בנוסף, אחד העדכונים המרכזיים עוסק בסוגיית המיסוי על המרת SAFE למניות. לפי ההנחיות החדשות, אירוע ההמרה לא ייחשב כאירוע מס מידי, מה שמונע חיובי מס בלתי צפויים למשקיעים ולחברות. שינוי זה מתכתב עם הסטנדרטים המוכרים בעולם, ומעניק לישראל יתרון תחרותי בהיבט זה.
עם זאת, לצד ההקלות, הרשות קבעה קריטריונים מחמירים יותר להכרה ב-SAFE כהשקעה הונית, על מנת למנוע שימוש לרעה במנגנון. כמו כן, נקבעו כללים ברורים למיסוי במקרה של פירוק חברה לפני השלמת תהליך ההמרה, דבר המספק הגנה נוספת למשקיעים.
השפעת השינויים על היזמים והמשקיעים
העדכון הרגולטורי צפוי להשפיע על שוק ההשקעות בישראל במספר מישורים. עבור סטארט-אפים, השינויים יאפשרו גיוס הון בצורה מהירה ויעילה יותר, תוך הסרת חסמים ביורוקרטיים שפגעו בגמישות הכלי עד כה. משקיעים, מצידם, ייהנו ממעמד משפטי ברור יותר של SAFE, אשר מצמצם את אי-הוודאות המיסויית ומקל על קבלת החלטות השקעה.
עם זאת, כמו בכל השקעה, גם ל-SAFE ישנם סיכונים. אחד האתגרים הבולטים הוא חוסר הוודאות לגבי מועד המרת ההשקעה למניות, שכן התהליך תלוי בהתרחשויות עתידיות שאינן תמיד בשליטת המשקיע. בנוסף, תנאי ההמרה עלולים להשתנות בהתאם להסכם, ולעיתים המשקיעים עלולים למצוא את עצמם עם מניות ששוויין נמוך מהמצופה.
מבט קדימה
השינויים הרגולטוריים משקפים את ההכרה ההולכת וגוברת של SAFE ככלי מרכזי בגיוסי הון בעולם ההייטק. בעוד שמדינות רבות כבר אימצו מודלים דומים, העדכון של רשות המסים ל-2025 מציב את ישראל בשורה אחת עם המרכזים הפיננסיים המובילים בעולם.
אין ספק שהבהירות המשפטית והמיסויית החדשה תעודד יותר יזמים להשתמש ב-SAFE ותמשוך משקיעים נוספים לשוק המקומי. עם זאת, נותר לראות כיצד השוק יגיב לשינויים בפועל, והאם חברות ומשקיעים אכן ימצאו במודל המחודש כלי אפקטיבי לצמיחה ולהתרחבות.

הכותב הוא אופיר אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ הבינלאומית AUREN ישראל ומומחה למיסוי טכנולוגיות ומיסוי בינלאומי
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה