השוק
לא רק Wolt ותנובה: כך הבנקים בישראל מרוויחים על חשבוננו
כשוולט ותנובה מודיעות על עליית מחירים, צרכנים ממהרים לפעול נגדן בדרכים שונות. אותה תופעה אינה מתרחשת ביחס לבנקים המחזיקים ברווחי עתק של עשרות מיליארדים. כך השתיקה שלנו שווה לבנקים מיליארדים
כשחברת Wolt מעלה את דמי המשלוח או כשתנובה מעיזה להעלות את מחיר הקוטג' בשקל, מיד נשמעות קריאות למרד צרכנים. רשתות חברתיות מתמלאות בזעם, כותרות העיתונים זועקות, ופוליטיקאים ממהרים לגנות. כאשר כשהבנקים מפרסמים דוחות רווחי עתק של עשרות מיליארדים, קול דממה דקה. אין זעקות, אין מחאות, רק קבלה שקטה של המציאות.
רווחי השיא של הבנקים אינם הפתעה. סביבת הריבית הגבוהה, לצד מערכת בנקאות ריכוזית עם מעט תחרות, מאפשרת להם לגרוף רווחים עצומים. חמשת הבנקים הגדולים בישראל רשמו רווח מצרפי של קרוב ל-30 מיליארד שקל ב-2024 – עלייה של 10% משנה שעברה וכמעט כפול מהרווח שנרשם ב-2021.
המספרים מדהימים: בנק לאומי עם רווח של 10 מיליארד שקל, הפועלים עם 7.6 מיליארד, מזרחי-טפחות עם 5.5 מיליארד ותשואה להון של 18.5%. מדובר ברווחים שלא משאירים ספק – הבנקים לא רק יציבים, הם משגשגים.
השאלה היא לא אם הבנקים צריכים להרוויח, אלא כמה. אנחנו צריכים מערכת בנקאית חזקה ויציבה, אין על כך ויכוח. בנקים יציבים הם אבן יסוד בכלכלה מודרנית. האם המציאות מחייבת כי אותם בנקים ירוויחו כל כך הרבה ולמה כשהם עושים זאת על גב הציבור (משקי הבית, היזמים והעסקים הקטנים) אין קול משמעותי ששואל שאלות?
כמי שעוסקת בליווי מנהלים וקובעי מדיניות, אני רואה יום-יום איך העלויות הפיננסיות הגבוהות חונקות את המשק. בעלי עסקים קטנים מתקשים לקבל אשראי בתנאים הוגנים, יזמים נאבקים מול ריביות בלתי אפשריות והוצאות המימון הגבוהות מגבילות את הצמיחה. העמלות לא הגיוניות, פערי הריביות בין הפיקדונות להלוואות עצומים, והלקוחות חסרי ברירה אמיתית.
מדברים על תחרות בבנקאות אבל המציאות רחוקה משם. אמנם נכנסו שחקנים חדשים כמו הבנק הדיגיטלי, אבל ההשפעה שלהם שולית לעומת הדומיננטיות של הבנקים הוותיקים. בינתיים, העסקים הקטנים ומשקי הבית ממשיכים לשלם את המחיר.
האחריות של הבנקים לא מסתיימת בדאגה לבעלי המניות. הם חלק בלתי נפרד מהכלכלה הישראלית, וכשהם מרוויחים סכומי עתק, יש להם אחריות לחשוב איך הם יכולים לתרום חזרה.
זה יכול להיות בהפחתת עמלות, בשיפור תנאי האשראי, או בהשקעה ביוזמות שייטיבו עם הציבור הרחב. כמו שמפעל הפיס יודע להוריד מעצמו ביקורת ציבורית על ידי בניית בתי ספר ופרסום מאסיבי של עשייה למען הקהילה – הגיע זמנם של הבנקים לבדוק כיצד עוד הם יכולים לתרום לנו. זו לא בושה להרוויח, הבנקים הם עסקים כלכליים לכל דבר אבל לצד הרווח יש גם אחריות.
אם הבנקים לא יובילו שינוי בעצמם, בסוף הוא ייכפה עליהם. כך קרה בעבר עם רפורמות בעמלות, וכך יקרה גם בעתיד אם הפער בין רווחי השיא למציאות של הציבור ימשיך להתרחב. במקום לחכות לרגולציה שתאלץ אותם להשתנות, מוטב שיבחרו להוביל שינוי מתוך אחריות. הצלחתם לא צריכה להיות על חשבוננו – היא צריכה להיות איתנו.
עוד ב-
בתמונה: הילה סיידוף מנכ"לית קמפוס SRI, צילום: יח"צ
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.ומי אשם?דוד אש 03/2025/06הגב לתגובה זו0 0בנר ישראל והפיקוח על הבנקים שאישרו לבנק מזרחי לבלוע את בנק אגוד..במקום לתת עוד אפשרויות בחירה , בנק ישראל צימצם ומצמצם..סגור
