על פי Bloomberg, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר האנשים העומדים בקריטריונים של "משקיע כשיר" בארה"ב, בעקבות עליות מתמשכות בעשור האחרון בשווקים הסחירים (אשר כוללים את כלל סוגי הנכסים הנסחרים בבורסות).

המגמה מעוררת עניין רב בקרב מנהלי קרנות השקעה פרטיות, שכן היא מאפשרת ליותר אנשים להיחשף להשקעות פרטיות שבעבר היו נחלתם של משקיעים מוסדיים בלבד (כמו קרנות פנסיה וקרנות גידור). גם בישראל, השווקים הפרטיים הופכים לנגישים יותר, כאשר קרנות השקעה גלובליות מציעות מוצרים ייעודיים למשקיעים אמידים בישראל, מה שמעלה שאלות בנוגע לפוטנציאל הרווח ולסיכונים הכרוכים בכך.

כדי להיחשב כ"משקיע כשיר" בארה"ב, נדרש להציג הכנסה שנתית של לפחות 200 אלף דולר ליחיד או 300 אלף דולר לזוג, לחלופין, להחזיק בהון נטו של מיליון דולר ומעלה, ללא התחשבות בנכס המגורים העיקרי.

כיום, אחד מכל חמישה משקי בית בארה"ב עומד בתנאי הסף, לעומת אחד מחמישים בשנות ה-80. בישראל, ההגדרה מחמירה יותר ומתבססת על עמידה בשניים מתוך שלושה קריטריונים: הון פיננסי של לפחות 12 מיליון שקלים, מומחיות מוכחת בשוק ההון, או ניסיון במסחר הכולל לפחות 30 עסקאות בכל רבעון במהלך ארבעת הרבעונים שקדמו לחתימה על טופס הכשירות.

יועצי השקעות מדווחים על תופעה חדשה בקרב משקיעים פרטיים; אם בעבר השיחה במפגשים חברתיים נסובה סביב מניות ציבוריות, כיום ניכרת התעניינות גוברת בהשקעות פרטיות ובחברות סטארט-אפ. העלייה בביקוש להשקעות אלטרנטיביות יוצרת הזדמנות למשפחות לגוון את תיק הנכסים שלהן ולהשיג תשואות טובות יותר בשווקים מגוונים. עם זאת, אנשי מקצוע מזהירים מפני מוצרי השקעה המכילים את "שאריות" ההשקעות שלא אומצו על ידי המשקיעים המוסדיים.

חברות ניהול נכסים הגדולות בעולם זיהו את הפוטנציאל, ולכן לאחרונה הן ממקדות את מירב מאמציהן במציאת פתרונות להנגשה של מוצרי השקעה שבעבר היו זמינים רק עבור משקיעים מוסדיים, עם רף כניסה גבוה של עשרות מיליוני דולרים.

אחת מהדרכים בהן גופים גלובליים אלו פועלים להפוך את שוק ההשקעות בישראל לנגיש יותר היא קיום של שיתופי פעולה עם שחקנים מקומיים בולטים, המקימים קרנות הזנה (Feeder Funds) - שמטרתן להפחית את חסמי הכניסה להשקעות כך שגם משקיעים מתוחכמים יוכלו להיחשף למוצרים תוך הגנה מפני תאונות מס וסיכונים פוטנציאליים נוספים.

בעוד שאפיקי ההשקעה הלא סחירים מציעים פוטנציאל לתשואות גבוהות יותר מאשר השווקים הסחירים, השקעות אלו כרוכות גם בסיכונים, חוסר שקיפות, חוסר רגולציה, מגבלת נזילות ועלויות גבוהות עשויות לפגוע בתשואות בפועל.

על מנת למתן את הסיכונים שהוזכרו לעיל, יש לנפץ מספר מיתוסים בתחום. ראשית, חלק מהמשקיעים סבורים כי השקעה במוצר אלטרנטיבי המנוהל על ידי גוף ניהול נכסים גלובלי ומוביל היא ערובה להצלחה, ולכן הם נוטים להמעיט בחשיבותו של מחקר מעמיק וביצוע תהליך סדור של בדיקת נאותות.

שנית, משקיעים רבים מאמינים כי השקעות אלו פחות תנודתיות מהנכסים הנסחרים בשוק ההון. עם זאת, בפועל, התנודתיות פחות גלויה למשקיע, מכיוון שתדירות השערוך של ההשקעה נמוכה בהשוואה לשוק ההון, שבו מתבצע שערוך יומי של הנכסים. עובדה זו מהווה גם יתרון עבור המשקיעים, שכן היא מפחיתה את השפעת ההטיות הקוגניטיביות, ובפרט את שנאת ההפסד, ובכך מצמצמת את הסיכון שהמשקיע ייצא מההשקעה בעת ירידות בשוויה.

השאלה המרכזית היא כיצד להיחשף להשקעות אלטרנטיביות באופן מושכל, שיאפשר ניצול הזדמנויות קיימות תוך ניהול סיכונים מושכל.

לירן ויסמן, מייסד ומנכ״ל BuySide Partners - גוף ייעוץ ומחקר להשקעות אלטרנטיביות. קרדיט: צילום פרטי

רבים מהמשקיעים בעלי ההון בישראל כבר הבינו שעל מנת לבחון את שההשקעות הללו באופן יסודי, יש להיעזר בפמילי אופיס מקצועי, אשר מספק ידע מעמיק ומשאבים לצד שילוב של שירותי מחקר חיצוניים ואף לרוב גם פונקציית ניהול נכסים במיקור חוץ (OCIO).

עוד ב-

חיסכון של כ-1.3 מיליארד שקל למשק: הפרויקט החברתי נחשף

לכתבה המלאה

אין לראות במסמך ותוכנו משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המותאם אישית וספציפית לכל אדם תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו. מובהר כי כל החלטה על ביצוע השקעה, כלל שתיעשה, תהיה רק לפי החלטתו האישית ושיקול דעתו המוחלט של כל אדם. המאמר ותוכנו, מסתמך על מידע פרסומים הנתונים שהגיעו מצדדים שלישיים, והם הונחו כנכונים מבלי שכותב המאמר בחן או אימת את נכונותם.