אמנם לפני הבחירות האחרונות בארה"ב דונלד טראמפ הצהיר על כוונתו להעלות את שיעורי המכס המוטלים על היבוא, אך אין ספק שההכרזות בפועל מהבית הלבן לפני שבוע על שיעורי המכס החדשים, הגבוהים משמעותית מהתחזיות המוקדמות, יצרו טלטלה בכלכלה העולמית ובשווקים הפיננסיים. למעשה, העולם נכנס למלחמת סחר גלובלית.

מניות ואג"ח
שוקי המניות הגיבו במהירות בכיוון השלילי. בארבעת ימי המסחר מה-2 באפריל ועד אתמול, מדדי המניות העיקריים בעולם, כולל בארה"ב, ירדו בשיעורים של כ-12%. במקביל מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד 18% ושער החליפין של הדולר מול סל מטבעות אחרים פוחת בשיעור נמוך של 1%.  הבורסה בת"א הושפעה בצורה מתונה יותר ומדד ת"א 125 השיל 2% מערכו בפרק הזמן הקצר לעיל. על הרקע הזה, בחישוב מתחילת השנה מדדי דאו ג'ונס, S&P500 ונאסד"ק 100 ירדו בשיעורים של 12%, 14% ו-16% בהתאמה. לעומתם, מדדי בורסות גרמניה והונג קונג עלו 1.9% ו-0.3% בהתאמה, ומדד ת"א 125 עלה 0.9%.  

אשר לאפיק אג"ח ממשלתי, נוצר הבדל ניכר בארבעת ימי המסחר שהוזכרו לעיל בין המגמות בארה"ב וישראל. אצלנו, אפיק זה שימש כעוגן מייצב מבחינת תיקי הנכסים, כאשר במקביל לירידה בביקוש למניות חלה עלייה בביקוש לאג"ח ממשלתי, תוך עלייה במחיר וירידה בתשואות לפדיון. ניתן להדגים זאת בירידה של תשואות אלה ל-10 שנים, מ- 4.51% ב-2 באפריל ועד ל-4.38% אתמול. תופעה דומה נרשמה בארה"ב בהתחלה, אולם השבוע התשואות ל-10 שנים עלו ל-4.30% בהשוואה ל-4.19% בנקודת המוצא.

מדיניות הנשיא טראמפ מהווה שינוי יסודי בכללי המשחק של הסחר הבינלאומי. בשלושת העשורים האחרונים מדינות ניסו להקל על המגבלות והחסמים שהיו קיימים קודם לכן במטרה להפיק את מירב התועלות מקיום סחר חופשי ככל האפשר. כעת, מלחמת הסחר עלולה להוות נסיגה חדה מדפוסי הסחר הקודמים. זאת ועוד, ניתוחים כלכליים עדכניים מצביעים האפשרות שהמשק האמריקאי ייפגע תחת המדיניות החדשה שעלולה להוביל לסטגלפציה, קרי לעלייה באינפלציה ולירידה בפעילות הכלכלית. סיכון דומה ישים לאותן שותפות הסחר של ארה"ב שיבחרו להעלות את שיעורי המכס אצלן על היבוא מארה"ב.

לעת עתה מלחמת הסחר נמצאת בעיצומה וטרם נקבעו שיעורי המכס שיאפיינו את המצב החדש. מצד אחד, הנשיא טראמפ הביע נכונות לנהל משא ומתן דו צדדי על שיעורי המכס מול מדינות אחרות, אולם מאידך, יש כאלה (כמו סין) שהגיבו כבר בפעולות גמול של העלאת שיעורי המכס על יבוא מארה"ב. כמו כן, האיחוד האירופי טרם הודיע כיצד הוא יגיב לצעדי ממשל טראמפ. ייתכן ובחלק מהמקרים נשיא ארה"ב יפעל להקלה מסוימת בשיעורי המכס שהוא קבע עד עתה. לסיכום, יידרש עוד זמן לא מבוטל עד להתבהרות של משטר הסחר הבינלאומי החדש שישרור בשנים הקרובות. רמת אי-הוודאות נותרה גבוהה, דבר שעלול לתמוך בהמשך התנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים.

דילמת הבנק הפדרלי תחת סיכוני סטגפלציה
קיימות הערכות שונות בקרב כלכלני וול סטריט לגבי מדיניות הריבית של הפד בחודשים הקרובים. מצד אחד, העלאת שיעורי המכס צפוייה להוביל לעליות מחירים שעלולות להרחיק את שיעורי האינפלציה החזויים מהיעד של 2% לשנה. שיקול זה בוודאי תומך בהשארת הריבית ללא שינוי בשיעור הקיים של 4.5% לשנה. מאידך, סביר שתהיה האטה בצמיחת התמ"ג, כולל הסתברות לא מבוטלת לגלישה של מיתון, דבר שעשוי לתמוך בהפחתת הריבית. בפעילים סבורים שבטווח הקצר, הפד יעדיף להמתין להתפתחויות ולהתבהרות המצב. סביר להניח שרק לקראת אמצע השנה השאלה האם להפחית את הריבית תהיה רלבנטית מבחינת הבנק המרכזי.

ההשפעה על ישראל
ניתן לקוות שגם הטלת מכס על יבוא של ארה"ב מישראל בשיעור של 17% אינה סופית ותהיה נתונה למשא ומתן. אם השיעור הזה יישאר ללא שינוי, הדבר עלול לפגוע ביצוא הסחורות שלנו לארה"ב אשר מגיע כיום ל-14 מיליארדי דולר. בנוסף לכך, טראמפ דורש מישראל לנקוט בצעדים לצמצום עודף היצוא של סחורות שלנו לארה"ב. גם לגבי נושא זה קיימת רמת אי ודאות גבוהה. בכל מקרה, אם לקבוע על פי מה שראינו עד כה, יש יסוד להניח שבמצב החדש הפגיעה במשק ובשוק ההון בישראל תהיה נמוכה יחסית לזאת במרבית המדינות המפותחות במערב. בדומה לפד, גם בנק ישראל צפוי להמתין להתפתחויות לפני שינוי כל שהוא בריבית.