השוק

דו"ח חדש חושף: איך משפחות מהעשירון העליון מנהלות את הונן?

דו”ח גלובלי של J.P. Morgan לשנת 2024 מספק הצצה לעולמם של משרדי ההון המשפחתי (Family Office) – אותם ארגונים פרטיים שמנהלים את השקעותיהן וענייניהן הפיננסיים של המשפחות העשירות בעולם. מהדו”ח עולה תמונה מרתקת: כמעט מחצית מתיקי ההשקעות של פמילי אופיס מוקצים לנכסים אלטרנטיביים והמשפחות עצמן נותרות מעורבות מאוד בהחלטות

מערכת ice | 25/4/2025 9:59

אחת המגמות הבולטות היא התיאבון להשקעות אלטרנטיביות. לפי דו”ח של בנק J.P. Morgan (ג'יי פי מורגן), התיק הממוצע של פמילי אופיס בעולם מקצה כ-45% מהנכסים להשקעות אלטרנטיביות – דהיינו השקעות שאינן סחירות בשווקים הציבוריים.

נכסים אלה כוללים בין השאר פרייבט אקוויטי, נדל״ן, חוב פרטי, הון סיכון ועוד. מרבית משרדי הפמילי אופיס נוקטים גישה מתוחכמת ומוכנים לוותר על נזילות בתיק ההשקעות תמורת צמיחה עתידית של תיק הנכסים.

חשוב לציין כי אף על פי שחשיפה מהותית לנכסים אלטרנטיביים מגדילה את פוטנציאל הרווח, היא גם כרוכה בסיכונים ובאופק השקעה ארוך. מסיבה זו משפחות רבות משמרות גם נתח משמעותי בנכסים סולידיים ונזילים יותר: לפי הדו”ח, מרבית הפמילי אופיס עדיין מחזיקים רכיב מזומן ואג”ח נכבד בתיק, לצד הנכסים האלטרנטיביים.

כמו כן, רוב המשפחות אינן פועלות לבד: כמעט מ-80% מהפמילי אופיס ברחבי העולם מסתייעים במנהלי השקעות חיצוניים לניהול חלק מההשקעות. מיקור חוץ כזה מאפשר להן לגשת למומחיות פיננסית ייחודית ולאפיקי השקעה גלובליים, במיוחד בתחומים מורכבים או אזורים גאוגרפיים שבהם למנהלי ההשקעות במשרד הפמילי אופיס יש פחות ניסיון.

מרבית מהמשפחות בעלות ההון הציבו לעצמן יעד אסטרטגי של תכנון ירושה והכנת הדור הצעיר לניהול ההון. במילים אחרות, רוב בעלי ההון כבר מבינים שהעברת השרביט לדור הבא לא תקרה מעצמה, ומנסים לגבש כלים וכללים שיבטיחו את המשכיות העסק וההשקעות בעתיד.

האיזון בין מעורבות אישית לבין ממשל מקצועי הוא עדין: מצד אחד, בני המשפחה רוצים לשמר שליטה והשפעה על נכסיהם; מצד שני, נדרש מבנה ניהול יציב למניעת תלות מוחלטת באדם אחד ולצמצום טעויות הנובעות מהיעדר פיקוח ובקרה. הדו”ח מצביע על כך שמשפחות ששכללו את מנגנוני הממשל מצליחות לשמור על אחדות משפחתית ולקבל החלטות טובות יותר לאורך זמן.

ממצאי הדו”ח הגלובלי רלוונטיים במיוחד גם לישראל, שבה תחום ה-Family Office נמצא בצמיחה מתמדת. בעשורים האחרונים הולך ומתרחב מעגל המשפחות בעלות ההון המשמעותי בישראל – בין אם מדובר ביזמי הייטק אמידים, משקיעי נדל״ן ותיקים, או יורשי הון משפחתי. אף שישראל קטנה ביחס לארה”ב או אירופה, מספר משרדי הפמילי אופיס כאן גדל מאוד בשנים האחרונות.

ראשית, המגמה של הקצאת נכסים אלטרנטיביים כבר מורגשת גם בישראל – משפחות ישראליות רבות משקיעות בחברות טכנולוגיה, בנדל”ן בארץ ובחו”ל, ובהזדמנויות השקעה פרטיות אחרות. עם זאת, חשוב לשים לב לעיקרון האיזון: יש לוודא פיזור נאות ולהימנע מריכוז יתר בנכס בודד (למשל בענף הנדל”ן המקומי).

שנית, נושא הממשל התאגידי המשפחתי דורש תשומת לב מיוחדת בישראל. תרבות הניהול המשפחתית בארץ לעיתים אינטואיטיבית ובלתי פורמלית, אך עם גדילת היקף ההון רצוי לאמץ מנגנוני ניהול מסודרים – לערוך אמנות משפחתיות, להגדיר זכויות וחובות בין בני הדור השני והשלישי, ולהקים ועדות השקעה או דירקטוריון משפחתי שיפקחו על פעילות המשרד. פעולות אלו יכולות לסייע בצמצום חיכוכים במשפחה ולשמור על ההון לאורך שנים.

תחום נוסף בו גופי ניהול ההון בישראל שמים עליו דגש משמעותי בשנים האחרונות הוא הקניית חינוך פיננסי לדור ההמשך: משפחות ישראליות בעלות הון ויועציהן צריכים לכלול את הילדים ובני הנוער בשיח על כסף (ברמה המתאימה לכל גיל), להקנות להם ידע בניהול תקציב והשקעות, ואפילו לשתפם בפרויקטים פילנתרופיים משפחתיים כדי לטפח אצלם אחריות חברתית וערכית לצד מיומנויות פיננסיות ועסקיות.

בסופו של יום, ניהול הון מוצלח – הן בעולם והן בישראל – פירושו איזון מתמיד: בין שאיפה לתשואות מספקות לבין שימור ההון והערכים המשפחתיים, בין מעורבות אישית לבין מומחיות מקצועית. התובנות שעולות מהדו”ח העולמי יכולות לשמש כמצפן לבעלי ההון הפרטי בישראל, בניסיון לנווט במציאות הכלכלית המורכבת של ימינו.