כלכלני הדויטשה בנק ניתחו את החלטת נגיד בנק ישראל מאתמול שלא להוריד את גובה הריבית. בישיבת המדיניות של חודש יולי, בנק ישראל שמר על הריבית ברמה של 4.5%, זו הפעם ה-12 ברציפות שבה הוא מותיר את הריבית ללא שינוי, מאז ביצע הפחתה של 25 נקודות בסיס בינואר 2024.

אף שההחלטה תאמה את תחזיות דויטשה בנק ואת הקונצנזוס הרחב בשוק, היו מי שציפו להפחתה בין היתר נוכח ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, התחזקות השקל והפתעה כלפי מטה בנתוני האינפלציה לחודש מאי. עם זאת, הבנק הדגיש את מחויבותו לגישה זהירה, מבוססת-נתונים, ולמדיניות של "המתן וראה" תוך מתן עדיפות לתמונה אינפלציונית ברורה יותר, לפני פתיחה מחודשת של מחזור ההפחתות, על רקע אי-הוודאות המתמשכת.

בהודעת הוועדה המוניטרית נשמר טון זהיר באשר לאינפלציה. אף שהוועדה מכירה בכך שהתחזקות השקל צפויה לתרום להקלה בלחצי המחירים, היא עדיין רואה סיכון לכך שהאינפלציה תחזור לעלות או לא תתכנס ליעד של 1%-3%. בין גורמי הסיכון שמזוהים: התפתחויות גיאופוליטיות, לחצי ביקוש מול מגבלות היצע והרעה בתנאי הסחר הגלובליים.

הוועדה גם ממשיכה להצביע על שוק עבודה הדוק כמרכיב נוסף בלחצים האינפלציוניים. אף שנרשמה ירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל, הבנק מדגיש שהיא עדיין גבוהה מהרמות שלפני המלחמה. זהירות זו משקפת רצון להימנע ממהלך הפחתות מוקדם מדי, שעשוי להתברר כטעות ממדיניות. מצד שני, המעבר לניסוח לפיו המדיניות תונחה לפי התכנסות לטווח יעד האינפלציה (ולא לנקודת יעד מדויקת) עשוי להיחשב כסימן "יוני" (כלומר, מתון יותר), שמרמז על פוטנציאל להפחתות בטווח הקצר.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, חזר על גישתו הזהירה בתדרוך שלאחר ההחלטה. הוא הדגיש את הסיכונים המתמשכים לאינפלציה, הנובעים מביקוש כבוש (pent-up demand) שמתנגש עם מגבלות היצע, גם כאשר התחזקות השקל מספקת מידה של ריסון אינפלציוני. ירון הדגיש כי אמנם השקל החזק תורם לירידה באינפלציה, אך ירידה בפרמיית הסיכון עשויה דווקא להאיץ ביקוש בקצב שיעקוף את קצב ההתאוששות בהיצע - ובכך תתחדש האינפלציה. זו אחת הסיבות, לדבריו, לגישה הסבלנית שנוקט הבנק כלפי השלב הבא של הפחתות.

הנגיד התייחס גם לאי-הוודאות הגבוהה בתחזיות, במיוחד על רקע ההתפתחויות בעזה ובאיראן, וטען כי כעת הסיכונים לאינפלציה מאוזנים יותר. כלומר, לא נוטים רק כלפי מעלה, אלא הופכים לסימטריים. גישה זו מאותתת שהבנק אינו שולל לחלוטין אפשרות להפחתת ריבית כבר בישיבת הוועדה הקרובה ב-20 באוגוסט אם יתאפשר הדבר מבחינת היציבות הפיננסית והסביבה המאקרו-כלכלית בהתאם לנתוני האינפלציה שיגיעו.

בנק ישראל שמר על תחזית אינפלציה של 2.6% לשנת 2025, אך הפחית את התחזית לשנת 2026 ל-2.0% (לעומת 2.2% בתחזית הקודמת). עם זאת, ההסלמה הביטחונית האחרונה הובילה לעדכון כלפי מעלה בתחזיות הגירעון התקציבי: הבנק צופה גירעון של 4.9% מהתוצר ב-2025 (לעומת 4.2% בתחזית הקודמת) ו-4.2% ב-2026 (לעומת 2.9%). תחזית הצמיחה עודכנה מעט כלפי מטה לשנת 2025 ל-3.3% (לעומת 3.5%), אך התחזית לשנת 2026 עלתה ל-4.6% (לעומת 4.0%).

באופן משמעותי, הבנק צופה כעת שריבית בנק ישראל תעמוד על 3.75% ברבעון השני של 2026, מה שמשקף שלוש הפחתות ריבית של 25 נקודות בסיס עד אז (לעומת שתי הפחתות בלבד בתחזית הקודמת לסוף הרבעון הראשון של 2026).

בניגוד לתחזיות הבנק, התחזיות של כלכלני דויטשה בנק שמרניות יותר - עם הערכת צמיחה נמוכה מ-2.0% לשנת 2025 וגירעון גדול יותר של כ-5.7%. עם זאת, העלאת תחזית הגירעון של הבנק לשנת 2026 (ל-4.2%) משקפת ציפייה להכנסות מס נמוכות מהמתוכנן (למשל ממכירת חברת Wiz) וגידול בתרומות לקרן הארנונה על רקע הוצאות מוגברות בעקבות ההסלמה הביטחונית מול איראן. כתוצאה מכל אלה, תחזית החוב של הבנק עודכנה גם היא כלפי מעלה, וכעת היא עומדת על 70% מהתוצר ב-2025 ו-71% ב-2026.

בדויטשה בנק ממשיכים להחזיק בגישה חיובית, וצופים ירידת אינפלציה לתוך תחום היעד של הבנק במהלך המחצית השנייה של 2025, דבר שיאפשר להתחיל בהפחתות ריבית. הירידה בפרמיית הסיכון הגיאופוליטית מחזקת את ההערכה הזו. כל עוד לא תירשם הסלמה משמעותית נוספת במצב הביטחוני, סביר בעינינו שהפחתת ריבית ראשונה תגיע כבר באוגוסט במיוחד אם האינפלציה תישאר מעוגנת והשקל ימשיך להתחזק.

בישיבת חודש אוגוסט צפויים להיות זמינים נתוני האינפלציה ליוני ויולי שיספקו תובנות חשובות באשר למגמות המחירים. עם זאת, אם האינפלציה תישאר גבוהה מהממוצע או תתרחש הסלמה ביטחונית נוספת מול איראן, ייתכן דחייה בפתיחת מחזור ההפחתות  במיוחד אם זה יאט את ההתאוששות בצד ההיצע.

למחצית השנייה של 2025, בדויטשה בנק ממשיכים לצפות לשתי הפחתות ריבית של 25 נקודות בסיס אחת באוגוסט ואחת בנובמבר כך שהריבית תעמוד על 4.0% עד סוף השנה. המשך התמתנות האינפלציה בשנת 2026 צפוי לאפשר מחזור הפחתות הדרגתי נוסף, שיעמיד את הריבית על 3.0%.

עוד ב-

בגלל הסירוב של יפן: זה הצעד שטראמפ מאיים לבצע

לכתבה המלאה

עם זאת, בשל ההתמקדות של בנק ישראל באי־הוודאות הגיאופוליטית והקושי להעריך את קצב וסיום מגבלות ההיצע, הסיכונים נוטים לדחייה של הפחתות הריבית - ואף למסלול מתון יותר ממה שמוערך כיום - לאורך 2026.