בעוד המשקיעים ממשיכים לנהור אל עבר מניות הבינה המלאכותית, שכבר עלו במאות אחוזים בשנים האחרונות, אנליסט בכיר בוול סטריט משווה את ההתלהבות מהבינה המלאכותית כיום לבועת הדוט-קום של שנות ה-90 ומזהיר: מחירי המניות בתחום מתנפחים הרבה מעבר למה שניתן להצדיק.

טורסטן סלוק, הכלכלן הראשי של אפולו גלובל מנג’מנט, מחברות ניהול הנכסים הגדולות בעולם, מזהיר שהמשקיעים מסתכנים אפילו כשהם משקיעים בתעודת סל על מדד S&P 500, מתוך מחשבה שהם מפזרים את ההשקעה שלהם - מכיוון שבפועל, כמעט מחצית מהכסף הולך ישירות אל ענקיות הטכנולוגיה, ובראשן אנבידיה.

"הבינה המלאכותית תעשה דברים מדהימים עבור כולנו", אמר סלוק. "אבל האם זה אומר שאני צריך לקנות מניות טכנולוגיה בכל תמחור? בעיניי, התשובה הופכת לשלילית".

הנתונים שסלוק מציג אכן מעוררים חשש. עשר החברות הגדולות במדד S&P 500 ובהן אנבידיה, מיקרוסופט, מטא ואמזון מהוות כמעט 40% מהמדד כולו. המשמעות היא שכאשר משקיע רוכש את המדד, הוא למעשה תלוי באופן כבד בהצלחה של החברות הללו.
סלוק מציין שהמכפילים של עשר המניות הגדולות בשוק חצו את הרמות שנראו בשיא בועת הדוט-קום בשנת 1999. לדבריו, השוק נשען היום על תחזיות ולא על נתונים, והמשקיעים מתעלמים מהשאלה החשובה ביותר: האם ואיך ניתן יהיה להחזיר את ההשקעות העצומות שמוזרמות כיום לטכנולוגיית הבינה המלאכותית?

ואכן, החברות הגדולות מוציאות סכומי עתק. מיקרוסופט, מטא, אמזון ואנבידיה משקיעות יחד מאות מיליארדי דולרים בשנה על פיתוח תשתיות, רכישת שבבים, בניית מרכזי נתונים והטמעת יכולות בינה מלאכותית, כשמיקרוסופט לבדה הצהירה שתשקיע כ-80 מיליארד דולר השנה. אך בשלב הזה קשה להעריך מתי, ואם בכלל, יגיעו ההכנסות שיצדיקו את ההשקעה.

המשקיעים ממשיכים להזרים כסף בהתבסס על תחושת ההייפ, אבל זו בדיוק התחושה שהייתה גם ב-1999 - אז כולם האמינו שהאינטרנט ישנה את העולם (והוא אכן שינה), אבל שילמו מחירים מופרזים עבור חברות שההכנסות שלהן לא היו יציבות או לא קיימות בכלל. התוצאה הייתה התרסקות כואבת בתחילת שנות ה-2000 כשבמשך שנתיים מדד ה-S&P 500 איבד כמעט 50%.

מנגד, יש מי שמאמין שההשוואות לבועת הדוט-קום הן שטחיות ומטעות. בניגוד לשנות ה-90, חברות הטכנולוגיה של היום מציגות רווחים, תזרים מזומנים חזק ושווקים מבוססים. אנבידיה, למשל, ראתה את הרווח הנקי שלה מזנק בשנים האחרונות, והביקוש לשבבי ה-AI שלה לא מראה סימני האטה.

הטכנולוגיה גם כבר נמצאת בשימוש מסחרי נרחב בצ’טבוטים, בכלי פיתוח תוכנה, ביצירת תוכן, באוטומציה תעשייתית, ובענף הרפואה. במובן הזה, יש מי שטוען שעכשיו דווקא הזמן להשקיע, לפני שהטכנולוגיה תהפוך לחלק אינטגרלי מחיינו ותהיה יקרה אף יותר.

גם חברת המחקר BTIG הצטרפה לאזהרות של אפולו. האנליסטים שם תיארו את האווירה בשוק כ"מבעבעת", והזהירו מהיתכנות של תיקון חד בטווח הקצר. הם הפנו את תשומת הלב למדד BUZZ NextGen AI Sentiment - מדד פופולרי בקרב משקיעים פרטיים, שעלה ב-45% בתוך 16 שבועות בלבד, ונמצא 29% מעל הממוצע הנע של 200 ימים - רמות שלא נראו מאז ראשית 2021.

לדבריהם, מניות כמו רוקטלאב, קוינבייס ויוניטי מראות דפוסי גרף "אנכיים" שמאותתים על סיכון גבוה ל"מפולות פתאומיות" בטווח הקצר. ההמלצה שלהם: לשקול העברת כספים לסקטורים סולידיים יותר כמו תשתיות, או אפילו לטכנולוגיה הסינית שמתומחרת הרבה יותר בזול.

עוד ב-

עסקת ענק: בינה מלאכותית, כריית ביטקוין ו-9 מיליארד דולר

לכתבה המלאה

שתי ההערכות, של אפולו ושל BTIG, מדגישות את הפער הגדל בין ההתלהבות ארוכת הטווח מהפוטנציאל של הבינה המלאכותית, לבין החשש מהתמחור הנוכחי של המניות ומהריכוזיות בשוק. השאלה האמיתית היא לא אם AI ישנה את העולם - אלא מתי וכמה זה באמת יהיה שווה.