"כידוע, החזרות של הרשאות חיוב נרשמות עבור לקוחות הבנקים ועלולות להוביל להורדה בדירוג האשראי. פגיעה בדירוג האשראי מקשה על קבלת הלוואות, משכנתאות ואמצעי אשראי בעתיד, ואף לגרור עלויות מימון גבוהות יותר. מדובר בפגיעה קשה במצבם הכלכלי של חיילי המילואים ומשפחותיהם, וזאת בתקופה שהמדינה דורשת מהם להתייצב פעם אחר פעם".
 

"במהלך מגפת הקורונה ננקטו צעדים למניעת הורדת דירוג האשראי באמצעות מחיקת רישום החזרות החיוב. נוכח האמור, קיים צורך לקדם פעולה דומה בעת הנוכחית. מדובר בצעד פשוט אשר יקל משמעותית על מצבם הכלכלי של משרתי המילואים".
 

ח"כ ולדימיר בליאק: "נושא המילואימניקים שחווים ב-21 החודשים האחרונים תקופה מאתגרת זה נושא שלא צריך לרדת מסדר היום. היוזמה לדיון נולדה ממילואימניק שאמור היה להופיע כאן אבל הוא בפעילות מבצעית, אב ל-4 בשירות מילואים פעיל מה-7 באוקטובר, עצמאי שהכנסותיו ירדו ל-0 בגלל השירות והמלחמה, הוא ביקש להגדיל את המסגרת פעם אחר פעם עד שאושרה לו, החזרי משכנתא שלו חזרו, ודירוג האשראי נפגע, החלו נגדו הליכי הוצאה לפועל, הוא פנה לבנק ואמרו לו שפג תוקפה של הוראת השעה של דחיית התשלומים, וניתן לפתוח בהליכים גם נגד משרתי מילואים פעיל, וזו רק פנייה אחת, יש לא מעט פניות של מילואימניקים נוכח הקושי לנהל את החשבון במהלך חודשי שירות רבים מדי, זה פוגע בדירוג האשראי ויש לזה השפעות רחבות. קיבלנו רק הבוקר התייחסות של בנק ישראל, יש כאן הקלות, לא מספיקות לדעתי, דיווח על פיגור בתשלומים שבמקום 30 יום יהיה 60 יום זה לא מספיק עבור חיילים ששירתו 400-450 יום במילואים, זה לא רלוונטי, וצריך סיוע גם בהיבט של מאגר האשראי שלצערי לא מטופל כרגע".
 

ח"כ חנוך ארליך: "משרתי המילואים נכנסו לשגרת מילואים, זה כבר לא הקפצה אלא שגרה, לצערנו הרב אנחנו עוד מוצאים 'באגים' ותקלות שיש לטפל בהם וגם בנושא הזה - טסט לרכב, חיובים, אשראי, לא תמיד יש למשרתים זמן לנגוע בזה, גם כאן, כשיש הוצאות ואין החזר מענק ויש בעיה עם ההכנסה מהמעסיק ונוצרים חובות יחסית קטנים אבל הם נגררים כי הסבב הוא 3 חודשים, ואותו איש מילואים חוזר ורואה שהחשבון חסום, והוא מסומן במערכת. גם אם התשלומים נדחים, אם אתה עושה שימוש חורג במסגרת האשראי אתה מסומן".
 

ח"כ ינון אזולאי: "פניתי בנושא לנגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים, אותה נקודה שחורה של סימון בדירוג האשראי תמיד תישאר לאותו חייל מילואים, ביקשתי למחוק את הסימון הזה לגמרי, שלבנק יהיה אסור להשתמש בזה, כי באותו זמן הוא היה במילואים. זה שעכשיו נפתור את הבעיה נקודתית יכול להיות שזה בסדר, אבל זה צריך להיות רוחבי בכל הבנקים. אגב, גם כשהייתה הוראה לא להחזיר צ'קים ולא לנקוט בצעדים כלפי מילואימניקים, היו בנקים שצפצפו, אני רוצה לדעת אילו צעדים ננקטו נגד אותם בנקים, אם יש שיניים או שצריך חוק בשביל זה".
 

ח"כ משה גפני: "דיון שקיימנו פה עסק בבנק ישראל, האם הוא יכול לעמוד מהצד כמו גוף מסחרי? אנחנו סבורים שזה לא נכון. נגיד בנק ישראל לפי החוק שחוקקנו פה, חוק בנק ישראל, אחראי גם על נושאים חברתיים, בנק ישראל חייב להיות מעורב, זו חובתו, הוא לא יכול להתעלם מהנושא הזה. יש נושאים חריגים וזה אחד מהם".
 

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "אנחנו לא נקבל שהדבר הזה ימשיך. אותנו מעניין מה אתם חושבים שיש לעשות ואיך, ואם נדרשת התערבות חקיקתית שלנו כדי להפסיק את המצב שחיילים צריכים לרדוף אחרי תשלומים מעזה, ואחרי תשלומי משכנתא שחוזרים. או שנעשה זאת יחד בשיתוף פעולה או שנחליט לבד מה אנחנו רוצים לעשות".
 

איילון בנימין, הפיקוח על הבנקים: "לגבי הנושא של תשלומי משכנתא, מתחילת המלחמה אנחנו לא מכירים מקרים כאלה גורפים שתשלומי משכנתא חזרו כי יש אפשרות במסגרת המתווה שגיבשנו מיד לאחר פרוץ המלחמה שהוארך והורחב, לדחות לחיילי מילואים את התשלומים ללא עלות וללא חיוב בעמלות למשך תקופה ארוכה על מנת להקל עליהם תזרימית".
 

מול הדברים ציינו חברי הכנסת כי ישנה בעיה של פריסת תשלומים לאורך 10 שנים ולא לכל אורך חיי המשכנתא במקרים של דחייה לחיילי מילואים וכי הדבר מכביד עליהם מאוד, נוכח כך ציין בנימין כי ישנן כמה אפשרויות פריסה וכי בחלק מהבנקים הדבר תלוי פיתוח מיחשובי, וכי הנושא לא אמור לפגוע במשרתי המילואים, וכי במידת הצורך יעשה חידוד לדבר.
 

נוכח הדברים דרש יו"ר הוועדה מהפיקוח על הבנקים להציג בפני הוועדה בתוך 30 יום נתונים על מספר המקרים לטיפול שהגיעו אליהם מצד מילואימניקים, כיצד טופלו וצפי לטיפול בעדכונים המיחשוביים הדרושים מצד הבנקים.
 

טלעת אבו ליל, מערכת נתוני אשראי, בנק ישראל: "היום המאגר מכיל נתונים של 7.5 מיליון אזרחים, יש 64 מקורות שונים שמדווחים, המטרה לשמור על מערכת איזונים ובלמים כדי שאנשים ייהנו בחזרה מקיומו של המאגר, בדרך של הוזלת קבלת אשראי. מיד עם פרוץ המלחמה והמתווה של הפיקוח והוצאה לפועל, עשינו כמה צעדים בכל מה שקשור לדיווח על פיגור בתשלומים, הארכנו את התקופה בנוגע למילואימניקים מ-30 יום ל-60 יום, ההוראה הייתה עד תום 2024 והסתיימה. יש את ההקלות במתווה של הפיקוח, אבל כל מקרה שמגיע אלינו מטופל".
 

לעניין הפניות על נתוני מאגר האשראי ציין אבו ליל כי הגיעו למערכת פניות הציבור "כ-130 פניות פרטניות, בכולם טופלנו, 30 נענו, למשל חייל מילואים שהפקיד כסף באיחור, האירוע החד פעמי לא משקף את התנהלותו, חשוב לנו שגם המידע שמדווח למאגר יתוקן במקור וגם מי שדיווח יתקן את הנתון בספרים שלו, כך שלא יהיה את אותו כתם על אותו מקבל אשראי".
 

נוכח הדברים פנה יו"ר הוועדה לבנק ישראל בהצעה: "האם יש דרך לומר בפתחה של מלחמת חרבות ברזל היה לחייל מילואים דירוג אשראי איקס ועד שלא תסתיים לחלוטין המלחמה הדירוג שלו לא זז, הוא הוקפא. אנחנו לא מדברים על אדם שהיה 60 יום במילואים וחזר לחייו, אלא על אנשים שמרכז חייהם הוא המילואים ודירוג האשראי שלהם נפגע, לאפיין אותם לפי קריטריונים".
 

בבנק ישראל ציינו נוכח ההצעה כי לא ניתן לבצע זאת וכי הנתונים מגיעים מהמאגרים המדווחים, וכי צעד כזה יפגע באמינות המאגר: "צריך לבדוק את ההצעה שלך, כי יש לה גם אלמנטים שליליים, צריך לבדוק את זה גם מול מדווחי המידע". מול הדברים השיבו חברי הכנסת כי הם אינם סוברים שהדבר יביא לפגיעה במאגר.
 

ח"כ מיכל וולדיגר: "אין פגיעה במאגר כשמגדירים מי יכול להיכנס למסגרת המהלך הזה, מדובר באנשים שבשגרה מקיימים עסקים לגיטימיים וכעת החיים שלהם נעצרו".
 

ח"כ פרקש הכהן: "אי אפשר להטיל על אנשים עול ואז לקנוס אותם. לא יקרה דבר למאגר דירוג האשראי, הוא אמור לסמן אנשים שמבחינת האשראי והאמינות הכלכלית שלהם הם בדרגת סיכון גבוה יותר, אבל אנשים נורמטיביים שנמצאים במהלך מאות ימי מילואים לא נוכל להגדיר אותם כבעלי סיכון גבוה, זה לא מגדיר את המצב שלהם בשגרה, זה מכניס אליו אנשים שלא אמורים להיות בו, לכן גם מקצועית אין סיבה להכליל את האנשים האלה". ח"כ מלביצקי: "אשמח לקבל עד ל-14 לחודש תשובה על כך".